גאבאל של לפידות מרחיבה את פעילותה באמזון

על פי דו"ח החברה, הנפקה האפשרית של פעילות הסחר הזו בשלבים מתקדמים ותיעשה בחו"ל ולא בבורסה המקומית
מערכת Bizportal | (1)
נושאים בכתבה אמזון לפידות

חברת ההשקעות לפידות, שבשליטת יעקב לוקסנבורג (לוקסי), פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי, מהן עולה כי רווחיה של החברה ירדו ברבעון השלישי ב-17% ל-16.7 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל, אך במבט רחב יותר, רושמת החברה גידול של 19% ברווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2017, אשר הסתכמו בכ-67.2 מיליון שקל לעומת כ-57.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2016. 

חלק גדול מרווחי לפידות מגיע מ-גאבאל שפועלת בתחום ה e-commerce כאשר בתשעת החודשים האחרונים התסכם הרווח מ-גאבאל ב-4 מיליון אירו על הכנסות של 58.7 מיליון אירו. התחזית לשנה כולה היא להגיע למחזור של 90 מיליון אירו. לאחרונה דיווחה לפידות על כוונת להנפיק את הפעילות הזו לפי הערכות בשוק לשווי של כ-500 מיליון שקל. 

החידוש המעניין בדו"חות החברה היא הכוונה של לפידות להתחיל בפיילוט של הקמת חנות ויראוטלית באמזון ולהתחיל למכור מוצרים בעצמה ללקוחות הקצה תחת הפעילות של גאבאל שמרכזת את פעילות הסחר הבינלאומית של לפידות שמחזיקה 67% ממנה. במסגרת הפעילות הזו, גאבאל רוכשת סחורות עבור אמזון מהיצרניות על פי הזמנות שיש לאמזון - ז"א שהם לא קונים סתם מלאי ומוכרים לאמזון כשהיא זקוקה להשלמות, אלא, קונים רק כשזה כנגד הזמנות שהתקבלו באמזון.

הסיבה היא פשוטה, אמזון לא יכולה לקבל את כל הדרישות שלה מהפירמות השונות, כי אז הקימעונאים יסבלו מחוסרים והפירמות השונות חייבות לאזן בין אמזון לבין הקימעונאים - פה נכנסת גאבאל, שעושה פעילות רכש עבור אמזון, כדי להשלים לה מלאי שהיא לא יכולה להשיג בעצמה. בסה"כ החברה נתנה צפי שהשנה הפעילות הזו תסתכם בהכנסות של 90 מיליון אירו והיא מאשררת את הצפי הזה בדוחות הנוכחיים.

גאבאל ולפידות יהנו כמובן מכניסתה הצפויה של אמזון לשוק בישראל, אך גם אם אמזון יזדקקו לסחורה, מכיוון שישראל היא שוק קטן, זה לא אמור להשפיע דרמטית על המכירות. ועם זאת, בכוונת לפידות להתחיל בפיילוט במהלך הרבעון הרביעי השנה, במסגרתו להחברה תמכור בעצמה מוצרים ללקוחות הקצה דרך אמזון. לפידות מציינים בדוח לגבי ההנפקה האפשרית של פעילות הסחר הזו שהם מתקדמים לעבר ההנפקה ושהיא תיעשה בוודאות בחו"ל ולא בבורסה המקומית.

אמיר תירוש, מנכ"ל קבוצת לפידות: "אנו מעודדים מהמשך מגמת הצמיחה בכל מגזרי הפעילות של החברה בשנת 2017, ומהמשך מגמה זו גם ברבעון השלישי של השנה. תוצאות השיא של סאני תקשורת הנן על רקע חיזוק משמעותי לו זכו מערך ההפצה והקשר עם הקמעונאים, שיפור במערך ה-B2B והידוק הקשר עם סמסונג זאת בנוסף לשיפור דרמטי במבנה ההון של סאני תקשורת לאחר הנפקת המניות. אנו מאשררים את הצפי לסך הכנסות שנתיות של כ-90 מיליון אירו בפעילות הסחר הבינ"ל בשנת 2017 וצופים כי פעילות זו תמשיך לצמוח בשיעור משמעותי גם בשנת 2018, בעוד שקיימת התקדמות משמעותית במגעים להנפקת פעילות זו בחו"ל והצפת ערך למשקיעים. פעילות תשתיות המים נהנית מביקוש גואה לקידוחים. החברה מתעתדת לרכוש מכונת קידוח נוספת על מנת לעמוד בזרם העבודות הצפוי בשנים הקרובות." 

לפידות, אשר בשליטת יעקב לוקנסבורג, פעילה משנת 1959 ומתמחה בסחר בארץ ובעולם באמצעות שיתופי פעולה אסטרטגיים עם ענקיות בינלאומיות וקידוחים יבשתיים בישראל. פעילות הקבוצה בתחום הטלפונים והאביזרים הסלולריים מתבצעת על ידי חברת סאני תקשורת, המייבאת את מכשירי הסלולר מתוצרת סמסונג. הקבוצה מהווה ספק של קמעונאיים מהגדולים בעולם, ובעיקר Amazon.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריאל 26/11/2017 18:46
    הגב לתגובה זו
    זה ישלש ויחמש את מחיר המניה אתם עוד תיראו בקרוב את התעופה של המניה למעלה
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.47%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.27%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.