שטרות דולר כסף שולחן
צילום: Istock

סאפיינס: עלייה של 30% בהכנסות ברבעון ל-74 מיליון דולר

הותירה את התחזיות להכנסות של 265-275 מיליון דולר בשנת 2017
נועם בראל |
נושאים בכתבה סאפיינס

חברת סאפיינס 0.07% דיווחה על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי, והציגה הכנסות של כ-74 מיליון דולר, המשקפים עלייה של כ-30% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם בכ-6.3 מיליון דולר.

בדומה לארבעת הרבעונים הקודמים, עיקר הכנסותיה של סאפיינס הגיעו מהשוק האירופאי, אך דווקא השוק האמריקאי הוא זה שהראה את הצמיחה החדה יותר, כאשר הרווחים מארה"ב נאמדו בכ-33 מיליון דולר, עלייה של  כ-65% מהרבעון המקביל.

הרווח ה-EBITDA המשקולל (רווח לפני ריבית, מיסים, הפחתות ופחת) נאמד בכ-10.1 מיליון דולר, נתון המשקף עלייה של כ-24% מהרבעון המקביל של השנה שעברה. הרווח המתואם למניה עמד על כ-0.13 דולר, עלייה של 8% מול הרבעון המקביל אשתקד.

רוני על-דור, נשיא ומנכ"ל סאפיינס: "התוצאות הרבעוניות שלנו מפגינות התקדמות הדרגתית, כפי שניתן לראות בגידול ברווח התפעולי וברווח הנקי, בעיקר בזכות האינטגרציה עם StoneRiver לאחר רכישתה, ויישום פעולות שחסכו לחברה בעלויות. כל מערכות StoneRiver שולבו עם סאפיינס ואנו פועלים כעת כחברה מלוכדת אחת המתמקדת בהרחבת עסקים עם לקוחות קיימים וגידול בסיס הלקוחות הגלובלי שלנו".

בתוך כך, סאפיינס הותירה את תחזית ההכנסות לשנה כולה על 265-275 מיליון דולר (על בסיס Non-GAAP). בהקשר זה אמר אל-דור, כי "החברה מצפה כעת לתוצאות גבוהות יותר בסוף השנה. כמו כן אנו משאירים את ציפיותנו לשולי רווח תפעולי נמוך של כ- 9%-10%, שכעת אנו מצפים שיעמוד בקצה התחתון של תחזיותינו, אך נמשיך במגמת שיפור הרווחיות שלנו".

נזכיר כי בפברואר השנה, רכשה סאפיינס את חברת StoneRiver האמריקאית תמורת כ-102 מיליון דולר - כמעט כל כח המזומן שעמד לרשותה בסוף הרבעון השלישי הקודם (96.7 מיליון דולר), מתוך אמונה שהעסקה תעזור לסאפיינס לשוק הביטוח האלמנטרי בארה"ב ולבסס את נוכחותה בצפון אמריקה. ל-StoneRiver כ-200 לקוחות בארה"ב והיא מעסיקה כ-500 אנשי ביטוח שהצטרפו לכ-1900 עובדי סאפיינס. בין המוצרים שלה נמצאים מערכות ניהול פוליסות, הדמיית מחשבון פנסיה, ביטוחי משנה ופתרונות לניהול מערכות כספים עבור ארגוני ביטוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?