סין משנה את המדיניות המונטארית בחודש האחרון- והשווקים טסים
אבל זה לא הכל: המהלך הנוכחי מצטרף להודעה מתחילת חודש ספטמבר של הממשל על נטישת המלחמה של הבנק המרכזי מול סוחרי השורט על המטבע המקומי (לכתבה המלאה). כזכור, בשנה האחרונה הבנק המרכזי התערב משמעותית בשער החליפין של המטבע המקומי במטרה למנוע מסוחרי השורט להפיל את המטבע. אחת הדרכים לעלות את שער היואן היא באמצעות הורדת התשואות על אגרות החוב האמריקניות (פער ריביות גדול יגרור נטישה לעבר הדולר), ולכן סין השתמשה ברזרבות המט"ח האדירות שלו והפכה מתחילת 2017 לקונה הגדולה ביותר של אג"ח אמריקני, דבר שהוריד את התשואה ותרם להתחזקות היואן. מיום ההכרזה (8 בספטמבר) על נטישת המלחמה בשוק המט"ח מצד הממשל הסיני השווקים שינו כיוון: התשואה באגרות החוב האמריקניות זינקו לרמה של 2.35% (מרמה של 2% בלבד), הדולר שינה כיוון בהתאם, וגל אינפלציוני הציף את השווקים. הדולר אינדקס בעולם מול הדולר-יואן: החלטת סין מהווה שינוי כלל המשחק בשוקי המט"ח:S&P cuts China's credit rating, citing increasing economic, financial risks. However, the cut is too timid for the rising risk. pic.twitter.com/Sjmmztl2BQ
Daniel Lacalle (@dlacalle_IA) 21 בספטמבר 2017
איך עוצרים את התהליך הנ"ל?
שינוי המדיניות מצד סין מגיע לאחר שנה של מדיניות מרסנת שהעלתה את הסיכון למחנק אשראי במדינה, ככה שקשה כעת לראות את הממשל בסין חוזר בו מצעדיו. אפשרות נוספת היא שהבנק המרכזי ביפן יפסיק להזרים כסף בכל פעם שהתשואה מגיעה לרף הקריטי, אבל המשמעות היא הפסקת התמיכה בחוב הממשלתי שעומד כרגע מעל 220% מהתמ"ג. בהחלט מעניין איך יפתרו זאת.
מה זה אומר על שוקי המניות?
בעוד שאינפלציה גבוה תביא לפגיעה ברמת החיים הריאלית אצל התושב הממוצע, ההיסטוריה מראה שהזמנים הטובים ביותר להשקעה הם זמני אינפלציה גבוהה: המניות מזנקות ושומרות על ערכן הריאלי. הדוגמא הקרובה ביותר לשוקי מניות בזמני אינפלציה הוא מה שהתרחש השנה בוונצואלה. שימו לב מה עשה מדד המניות המרכזי במדינה.Reminds me of Venezuela stock index LOL pic.twitter.com/gF4Jjyzo2D
Civ Ekonom (@CivEkonom) 19 בספטמבר 2017
שינוי המדיניות מצד הממשל בסין והזינוקים בשבועיים האחרונים במדדים מגיעים בתקופה מעניינת במיוחד מבחינת המדדים. ע"פ הממוצע של ה-20 שנים האחרונות ראלי סוף שנה מתחיל בערך באוקטובר, נראה כי השנה הוא הקדים מעט.
skipped the seasonal decline pic.twitter.com/e23A52a45u
The Big Shorts trade (@amital13) 30 בספטמבר 2017
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
- 11.בן-גיגי 14/10/2017 22:28הגב לתגובה זותשקיעו בנדלן לא בארץ כי לא תשנו בשק לטווח הארוך
- 10.עמוס 06/10/2017 10:13הגב לתגובה זוחודש שעבר סין החלה ביצירת חוזי קניה לנפט הצמודים ליואן ומגובים בזהב. זהו תחילת הסוף לפטרו-דולר. אף לא כתבה אחת בנושא ?
- 9.אריה 04/10/2017 18:12הגב לתגובה זוכל הזרמות הכספים מאז המשבר של 2008 (וכבר מדברים על הליקופטר הכסף)-לא הביאו לאינפלציה.איך זה?ולמה כעת המצב שונה?
- רון777 05/10/2017 09:22הגב לתגובה זוזה העברות בין מחשבים בלבד ורק 3% מעלות את בסיס המזומן האמיתי של הצרכן.
- עמי 04/10/2017 23:35הגב לתגובה זוhttps://www.marketslant.com/article/fed-tightens-prelude-qe4?utm_campaign=Daily_Top_Kitco_News&utm_content=61204561&utm_medium=social&utm_source=twitter
- עמי 04/10/2017 23:21הגב לתגובה זוהליקופטר הכסף כן יצר אינפלציה, רק שהיא מוסוות. מחירי הנכסים חזרו לעלות וגם הבורסה שוברת שיאים כל יום. אם המדדים האלה היו נלקחים בחשבון במדד המחירים לצרכן האמריקאי (הCPI) - דווקא היו מגלים אינפלציה של עשרות אחוזים. זה נובע מהעובדה שהדפסת הכסף של 2008-2013 הגיעה ישירות לבנקים הגדולים, על מנת להחזיר להם את יכולת מתן ההלוואות, וגם תוך כדי התערבות ישירה בשווקים (דוגמא: הרבה בנקים מרכזיים בעולם קונים מניות). אחת הסיבות להוציא את המדדים האלה מחישוב האינפלציה היא כדי שהפד יוכל לשמר את המדיניות המוניטרית המרחיבה.
- 8.מומחה לקנוניות 04/10/2017 03:26הגב לתגובה זותודה
- 7.יוסי 03/10/2017 23:20הגב לתגובה זותודה רבה, מוסבר בצורה יוצאת מן הכלל. כל הכבוד
- 6.מגן הציבור 03/10/2017 22:48הגב לתגובה זומחפשים סיבות לעליות לרמות השווקים הגבוהות לבועה הגדולה בהיסטוריה. משחק הפירמידה הזה ייגמר באסון פיננסי. הפעם לא יהיה מה שיעזור. אלוהים ישמור אותנו מהבועה הזו
- 5.אמיר 03/10/2017 22:45הגב לתגובה זוכן אינפלציה, לא אינפלציה - תשקיעו רק בנדל״ן ותוכלו לישון בשקט
- משקיע פשוט 03/10/2017 23:18הגב לתגובה זורק רציתי לציין שאתה אידיוט, כנראה גם חסר השכלה. לילה טוב
- 4.מורן 03/10/2017 22:43הגב לתגובה זותמיד כיף להחכים ממך
- 3.עמי 03/10/2017 22:35הגב לתגובה זותגובה לעליה בתשואת האג"ח יחייב את ארה"ב להדפיס עוד דולרים. במקום לצמצם, כמו שהם היו רוצים, הם יאלצו לבצע הרחבה כמותית 4. הדרך להיפר אינפלציה בדולר קרובה מתמיד
- ממש כלכלן על ... (ל"ת)שי 03/10/2017 23:40הגב לתגובה זו
- עמי 04/10/2017 11:31זה הניתוח האישי שלי על סמך הכתבה. אתה מוזמן לכתוב מה אתה חושב במקום לזלזל באחרים.
- 2.אנליסט 03/10/2017 22:15הגב לתגובה זוהזינוק במניות ובמיוחד בראסל זה בגלל הצפי להןרדת מיסים...אם ההורדה אכן תתבצע, יהיה ראלי ענק בשוק..אם לא יהיו ירידות לא נעימות לגבי המדיניות של סין...אולי יש השפעה על עליית התשואות אבל זה רק חלק מהסיבות לעליית התשואות
- 1.Ringo 03/10/2017 21:40הגב לתגובה זומפולת פעם אומרים ראלי
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
