עמית טל
צילום: Bizportal

סין משנה את המדיניות המונטארית בחודש האחרון- והשווקים טסים

4 שנים לאחר נאום "דרקוני האינפלציה" של ביל גרוס, האם אנחנו לפני התפרצות אינפלציונית, והאם זה דווקא הזמן הטוב ביותר להיות בשווקים?
עמית טל | (17)
כאשר מדדי המניות הפכו להיות תלויים כמעט לחלוטין במדיניותם של הבנקים המרכזיים, נראה שחשוב במיוחד לעקוב ולנתח כל שינוי ואפילו הקטן ביותר במדיניות של הבנקים. בעוד שרוב המשקיעים והתקשורת מתרכזת בפד' שאמור להתחיל לצמצם את המאזן העצום שצבר במהלך שנות המשבר, נראה כי ההחלטות שמגיעות מסין, הכלכלה ה-2 בגודלה בעולם משפיעות הרבה יותר. טרנד ה-"Reflation", כלומר החזרה של הצפי האינפלציוני לשווקים חזר לתפוס תאוצה בחודש האחרון. הביטויים העיקרים לטרנד הנוכחי הם: עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות, הסטות כספים למניות ערך ממניות צמיחה, והתחזקות הדולר. מי שנהנה במיוחד מהטרנד הנ"ל הוא מדד הראסל 2000, המרכז את המניות הקטנות בארה"ב, שחווה החודש זינוק אדיר של מעל 12% לשיא כל הזמנים. לטרנד הזה יש מקור אחד: שינוי המדיניות בסין. בסופ"ש האחרון הודיעו הרשויות בסין כי בכוונתם להוריד לראשונה מזה שנתיים את יחס הרזרבה הנדרש מהבנקים המרכזיים במדינה, מהלך שצפוי להזרים כ-700 מיליארד יואן לשווקים, דבר שצפוי לתמוך מחדש בכלכלה הסינית. כמה זה קריטי לעולם? מ-2008 סין היא יצרנית החוב הגדולה בעולם, ובעולם שצמיחה תלויה בכמות החובות ההודעה על הקלה במתן אשראי הינה חיובית במיוחד. כמות החובות של משקי הבית והחברות המסחריות בסין ב-30 שנה האחרונות: זינוק חד משנת 2008 אבל זה לא הכל: המהלך הנוכחי מצטרף להודעה מתחילת חודש ספטמבר של הממשל על נטישת המלחמה של הבנק המרכזי מול סוחרי השורט על המטבע המקומי (לכתבה המלאה). כזכור, בשנה האחרונה הבנק המרכזי התערב משמעותית בשער החליפין של המטבע המקומי במטרה למנוע מסוחרי השורט להפיל את המטבע. אחת הדרכים לעלות את שער היואן היא באמצעות הורדת התשואות על אגרות החוב האמריקניות (פער ריביות גדול יגרור נטישה לעבר הדולר), ולכן סין השתמשה ברזרבות המט"ח האדירות שלו והפכה מתחילת 2017 לקונה הגדולה ביותר של אג"ח אמריקני, דבר שהוריד את התשואה ותרם להתחזקות היואן. מיום ההכרזה (8 בספטמבר) על נטישת המלחמה בשוק המט"ח מצד הממשל הסיני השווקים שינו כיוון: התשואה באגרות החוב האמריקניות זינקו לרמה של 2.35% (מרמה של 2% בלבד), הדולר שינה כיוון בהתאם, וגל אינפלציוני הציף את השווקים. הדולר אינדקס בעולם מול הדולר-יואן: החלטת סין מהווה שינוי כלל המשחק בשוקי המט"ח: מדד הראסל 2000 מרגע ההודעה: זינוק אדיר! אבל למה הדבר יוצר טרנד אינפלציוני? בעולם מעוות שבו הבנק השלישי בגודלו בעולם, הבנק המרכזי היפני, קונה כל אגרת חוב לתקופה של 10 שנים שמגיעה לתשואה של 0.1%, זינוק בתשואות האמריקניות מחייב את הבנק המרכזי להזרים כסף והרבה, ושכמות הכסף גדלה בהרבה מעל התוצר- מתחילה אינפלציה. ההתפרצות הנוכחית במדדים מזכירה מאוד את התקופה לאחר בחירות של הנשיא טראמפ: זינוק בתשואות האג"ח, זינוק במדד הראסל 2000 ומדד הטכנולוגיה חלש ביחס לסקטורים האחרים. "ראלי טראמפ" בזמנו נעצר בזכות מדיניות מונטארית מרסנת בסין. עתה שהממשל בסין משחרר את ברזי הכסף הזול, הראלי מתחדש. למעשה השווקים נכנסו מחדש ללולאת האינפלציה: תשואת אג"ח ארצות הברית מזנקת -->התשואות במדינות המדפיסות כסף מזנקות גם--> הבנקים המרכזיים נדרשים להזרים הרבה כסף--> השווקים עולים ואיתם התשואות-->חוזרים לתחילת המעגל. המעגל האינסופי הזה יכול בקלות לעורר אינפלציה גבוהה ואף היפר אינפלציה. בנובמבר האחרון, התהליך הנ"ל הוביל קפיצה של האינפלציה מרמה אפסית לרמה הקרובה ל-2%. האם נראה קפיצה כזו בחודשים הקרובים? מעגל האינפלציה: איך עוצרים את התהליך הנ"ל? שינוי המדיניות מצד סין מגיע לאחר שנה של מדיניות מרסנת שהעלתה את הסיכון למחנק אשראי במדינה, ככה שקשה כעת לראות את הממשל בסין חוזר בו מצעדיו. אפשרות נוספת היא שהבנק המרכזי ביפן יפסיק להזרים כסף בכל פעם שהתשואה מגיעה לרף הקריטי, אבל המשמעות היא הפסקת התמיכה בחוב הממשלתי שעומד כרגע מעל 220% מהתמ"ג. בהחלט מעניין איך יפתרו זאת. מה זה אומר על שוקי המניות? בעוד שאינפלציה גבוה תביא לפגיעה ברמת החיים הריאלית אצל התושב הממוצע, ההיסטוריה מראה שהזמנים הטובים ביותר להשקעה הם זמני אינפלציה גבוהה: המניות מזנקות ושומרות על ערכן הריאלי. הדוגמא הקרובה ביותר לשוקי מניות בזמני אינפלציה הוא מה שהתרחש השנה בוונצואלה. שימו לב מה עשה מדד המניות המרכזי במדינה.

שינוי המדיניות מצד הממשל בסין והזינוקים בשבועיים האחרונים במדדים מגיעים בתקופה מעניינת במיוחד מבחינת המדדים. ע"פ הממוצע של ה-20 שנים האחרונות ראלי סוף שנה מתחיל בערך באוקטובר, נראה כי השנה הוא הקדים מעט.

**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.  

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    בן-גיגי 14/10/2017 22:28
    הגב לתגובה זו
    תשקיעו בנדלן לא בארץ כי לא תשנו בשק לטווח הארוך
  • 10.
    עמוס 06/10/2017 10:13
    הגב לתגובה זו
    חודש שעבר סין החלה ביצירת חוזי קניה לנפט הצמודים ליואן ומגובים בזהב. זהו תחילת הסוף לפטרו-דולר. אף לא כתבה אחת בנושא ?
  • 9.
    אריה 04/10/2017 18:12
    הגב לתגובה זו
    כל הזרמות הכספים מאז המשבר של 2008 (וכבר מדברים על הליקופטר הכסף)-לא הביאו לאינפלציה.איך זה?ולמה כעת המצב שונה?
  • רון777 05/10/2017 09:22
    הגב לתגובה זו
    זה העברות בין מחשבים בלבד ורק 3% מעלות את בסיס המזומן האמיתי של הצרכן.
  • עמי 04/10/2017 23:35
    הגב לתגובה זו
    https://www.marketslant.com/article/fed-tightens-prelude-qe4?utm_campaign=Daily_Top_Kitco_News&utm_content=61204561&utm_medium=social&utm_source=twitter
  • עמי 04/10/2017 23:21
    הגב לתגובה זו
    הליקופטר הכסף כן יצר אינפלציה, רק שהיא מוסוות. מחירי הנכסים חזרו לעלות וגם הבורסה שוברת שיאים כל יום. אם המדדים האלה היו נלקחים בחשבון במדד המחירים לצרכן האמריקאי (הCPI) - דווקא היו מגלים אינפלציה של עשרות אחוזים. זה נובע מהעובדה שהדפסת הכסף של 2008-2013 הגיעה ישירות לבנקים הגדולים, על מנת להחזיר להם את יכולת מתן ההלוואות, וגם תוך כדי התערבות ישירה בשווקים (דוגמא: הרבה בנקים מרכזיים בעולם קונים מניות). אחת הסיבות להוציא את המדדים האלה מחישוב האינפלציה היא כדי שהפד יוכל לשמר את המדיניות המוניטרית המרחיבה.
  • 8.
    מומחה לקנוניות 04/10/2017 03:26
    הגב לתגובה זו
    תודה
  • 7.
    יוסי 03/10/2017 23:20
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה, מוסבר בצורה יוצאת מן הכלל. כל הכבוד
  • 6.
    מגן הציבור 03/10/2017 22:48
    הגב לתגובה זו
    מחפשים סיבות לעליות לרמות השווקים הגבוהות לבועה הגדולה בהיסטוריה. משחק הפירמידה הזה ייגמר באסון פיננסי. הפעם לא יהיה מה שיעזור. אלוהים ישמור אותנו מהבועה הזו
  • 5.
    אמיר 03/10/2017 22:45
    הגב לתגובה זו
    כן אינפלציה, לא אינפלציה - תשקיעו רק בנדל״ן ותוכלו לישון בשקט
  • משקיע פשוט 03/10/2017 23:18
    הגב לתגובה זו
    רק רציתי לציין שאתה אידיוט, כנראה גם חסר השכלה. לילה טוב
  • 4.
    מורן 03/10/2017 22:43
    הגב לתגובה זו
    תמיד כיף להחכים ממך
  • 3.
    עמי 03/10/2017 22:35
    הגב לתגובה זו
    תגובה לעליה בתשואת האג"ח יחייב את ארה"ב להדפיס עוד דולרים. במקום לצמצם, כמו שהם היו רוצים, הם יאלצו לבצע הרחבה כמותית 4. הדרך להיפר אינפלציה בדולר קרובה מתמיד
  • ממש כלכלן על ... (ל"ת)
    שי 03/10/2017 23:40
    הגב לתגובה זו
  • עמי 04/10/2017 11:31
    זה הניתוח האישי שלי על סמך הכתבה. אתה מוזמן לכתוב מה אתה חושב במקום לזלזל באחרים.
  • 2.
    אנליסט 03/10/2017 22:15
    הגב לתגובה זו
    הזינוק במניות ובמיוחד בראסל זה בגלל הצפי להןרדת מיסים...אם ההורדה אכן תתבצע, יהיה ראלי ענק בשוק..אם לא יהיו ירידות לא נעימות לגבי המדיניות של סין...אולי יש השפעה על עליית התשואות אבל זה רק חלק מהסיבות לעליית התשואות
  • 1.
    Ringo 03/10/2017 21:40
    הגב לתגובה זו
    מפולת פעם אומרים ראלי
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).