הנתונים המדהימים על תעשיית ההי-טק, ושאר הכלכלה בישראל
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג פרסה היום את משנתה לגבי הפער בין שני חלקי הכלכלה הישראלית שנוצר עם שגשוג ענף ההיי טק בישראל שמושך אחריו את יתר התעשייה - "הקרונות המיושנים" (ראו תמונה מהמצגת של פלוג). בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה פלוג הציגה פלוג גרף אחד שמספר את התמונה לגבי שוק העבודה המקומי המפוצל ולאחר מכן הסבירה את השלכותיו על הכלכלה.
במהלך 20 השנים האחרונות עלה שיעור עובדי ההיי טק בישראל מכלל השכירים במשק מ-7% ל-9%. למעשה, שיעור המשרות במשק בתחום ההיי טק בישראל הינו יותר מכפול מהחציון מדינות ה-OECD, מעל אירלנד (8%), שוויץ (6%), מלטה (6%) ומדינות נוספות.
עם זאת, לפי הנתונים של בנק ישראל, מרבית עובדי ההיי טק מרוכזים באיזור המרכז. מסך המשרות במרכז הארץ כ-15% מזוהות עם 'קטר המשק' לעומת 8.3% מאיזור הדרום.
מבחינת ההתפלגות הענפית של העובדים, הנגידה פלוג התריעה כי אנחנו בישראל לא מצליחים לסגור את הפער שנוצר בין העובדים בהיי טק, שמרוכזים בכמה ענפים בהם השכר כפול בערך מהממוצע במשק, (אבל בסך הכל הם מהווים חלק קטן מהמועסקים) לעומת ה-90% האחרים שמועסקים בענפים עם שכר נמוך יותר.
פלוג: "תמונת השכר משקפת את העובדה שמרבית העובדים במשק, שמשתכרים שכר נמוך, עובדים בענפים בהם גם פיריון העבודה נמוך. התמונה הזו עולה בקנה אחד עם העובדה שכולנו מכירים היטב והיא שפיריון העבודה בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית, ושאיננו סוגרים את הפער. אחת מהדרכים לשפר את הפיריון היא באמצעות השקעה במו"פ שיכולה להביא לחדשנות במוצר או בתהליך הייצור, אולם ההשקעה במו"פ, אשר גבוהה בישראל במונחי תוצר ביחס למדינות אחרות, מרוכזת בענפי ההייטק-מוצרים ושירותים, ורק מעט מושקע במו"פ בתעשיות שאינן הייטק".
"המיומנויות הבלתי מספקות בכל התחומים של כוח האדם בישראל, לרבות בתחום פתרון הבעיות בסביבה דיגיטלית, מהוות חסם הן על התפתחות והתרחבות ענפי ההיי טק, והן על יכולתם של שאר הענפים לאמץ טכנולוגיה מתקדמת. דבר זה מצטרף למחסור החמור בעובדים בעלי הכשרה טכנולוגית בכל הרמות - מטכנאים ועד מהנדסים. הכלכלה הדואלית שתיארתי משתקפת במדדים שונים של פערים חברתיים: פערי השכר בישראל הם הגבוהים במדינות המפותחות; והם משקפים בראש ובראשונה את אי השיוויון במיומנויות כפי שהן נמדדות במבחן ה-PIAAC של ה-OECD. ולצד זאת, בין היתר בעקבות תרומת המדיניות הנמוכה בהשוואה בינלאומית להקטנת אי השוויון, הפערים בהכנסה הפנויה של משקי בית בישראל גבוהים ביחס למדינות המפותחות".
"אין שום סיבה ששאר ענפי המשק יעשו שימוש בטכנולוגיות מיושנות, גם אם המוצרים שהם מייצרים אינם תרופות או מוצרי טכנולוגיית מידע. ענף הבניה הוא הדוגמה המוכרת - זמינות כח העבודה הזול לאורך השנים מנעה אימוץ טכנולוגיות שבחו"ל משתמשים בהם כבר שנים, והנציחה את הפריון הנמוך בענף. גם ענפי השירותים צריכים ליהנות מזמינות של טכניקות ייצור מתקדמות. לדוגמה, רשתות השיווק הגדולות בארה"ב ובאירופה עושות שימוש במערכות ניהול מלאי ומכירות שענף המסחר אצלנו ברובו עדיין לא אימץ. גם במגרש שלנו, בבנק ישראל, אנחנו מנסים לקדם את אותו חלק של מקטע הייצור של הכלכלה שנמצא באחריותנו, למשל על ידי קידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, הגברת התחרות בשוק הסליקה - אלו יאפשרו גם לבית העסק הזעיר ביותר להימנע מלכלות משאבים מיותרים על כל נושא התשלומים, וליהנות מהיעילות והביטחון שהטכנולוגיות המתקדמות יכולות להציע".
- 13.י 26/06/2017 20:18הגב לתגובה זונעוץ בצןרך העולמי . כאיש היי טק אין לי בעיה למצוא עבודה בשכר כפול (נטו) בארה"ב. לעומת זאת בתעשיות אחרות המצב שונה כך שהמעסיקים משלמים להם את משכורת המינימןם (והתיעלות בדרך כלל פרושה קיצוץ נוסף במשכורות) . הדרך לסגירת פערים היא רק בהעלאת משכורת המינימום ...
- 12.סכנה 22/06/2017 22:46הגב לתגובה זוהעדר גיוון במקורות התעסוקה והעדר תשובה לציבור פחות הייטקיסטי בהשכלתו מסכנים את המשק ואת האוכלוסייה כבר היום וביתר שאת בטווח הבינוני ובעתיד.
- 11.אבשלום 22/06/2017 22:39הגב לתגובה זועד מתי המגזר היהודי ציוני צריך לסחוב על הגב סמול טפל בטלן ומסית?!
- 10.דוד 21/06/2017 18:29הגב לתגובה זוהבעיה שלתעשיות האחרות, אין תקציבים למו"פ כי אין להם מו"פ. ענפי הבניה למשל "בונים" הם לא משקיעים ברובוטים שיבנו. אותו הדבר בתעשית המתכות, ריצפות יצור וכו... אין להם משאבים "לפתח" תכנולוגיות שיגדילו את הפיריון.
- 9.למה צריך נגידה ומשרד שלם אם הם (ל"ת)רק חותמת גומי 20/06/2017 22:47הגב לתגובה זו
- 8.לא נעים להביט בגרפים שמדרגים אותנו בעולם השלישי (ל"ת)עמיר 20/06/2017 19:32הגב לתגובה זו
- 7.אלה שעובדים משעה 9 עד 21 לוקחים על הגב את כל הטפילים (ל"ת)אלי 20/06/2017 11:44הגב לתגובה זו
- 6.סרגיי 20/06/2017 07:41הגב לתגובה זוירדו מעץ.
- 5.שמטוב 20/06/2017 07:00הגב לתגובה זואמור להיות לא הייטק אלא מוצרים שמיוצרים על ידי בעלי השכלה תיכונית מקסימום, כלומר פרנס הוגנת ל- 80 אחוז מהאוכלוסיה. בארץ ציבור זה של בוגרי תיכון לא מסוגל להתפרנס. ה- 10 אחוז של הייטק לא מסוגל לאורך זמן לשאת על הגב שלו את האנשים הרגילים (שאינם הייטק) : טכנראים, נהגים, מורים, אחיותת, פקידים וכדומה. הההתפארות במבנה המשק המעוות בישראל היא התפארות שווא: נזם זהב באף חזיר.
- שרוליק 20/06/2017 13:04הגב לתגובה זועפ"י שכרם הם אפילו מעל ההייטק . . . .
- 4.מני 19/06/2017 23:22הגב לתגובה זווהתוצאה, כסף זול וזמין לבטלנים חרדים וערבים, אפס השקעה בחינוך מתקדם טכנולוגי. השקעות אינסופיות בשמירה על מתנחלי יהודה ושומרון (הוצאות על החזקת צהל בכל כביש סמטה ושביל באיוש). מה שכן, נותנים להמונים לחם ושעשועים, תוכניות טלויזיה מטומטמות, הורדה מכסים על מוצרים צריכה , הורדת מחירי טיסות לחול - הכל כדי לשמח את כולנו ולהשאיר את ההמונים מסוממים. הפערים לא יקטנו- אין סיכוי למי שיש שכל - משקיע בחינוך שלו וילדיו
- 3.משה ראשל"צ 19/06/2017 19:27הגב לתגובה זובמקומו השם ישמור היינו קורסים תחת מנגנון ממשלתי מנופח מושחת ומסואב מזל שזרקו אותו מכל המדרגות
- שמטוב 20/06/2017 07:02הגב לתגובה זוצוללות מיותרות, מטוסי קרב מיותרים F35, גלידה פיסטוק, סיגרים, שוחד, מתנות לטייקונים ... ועוד מעשי נבלה של שקרניהו.
- אילן 23/06/2017 17:51גם אתה מאד מיותר עם גיבובי השטויות שאתה משרבט באמצעות המקלדת שלך.
- 2.אז הדולר שקל כבר לא חשוב? (ל"ת)המתחזה 19/06/2017 19:10הגב לתגובה זו
- 1.דניאל 19/06/2017 19:09הגב לתגובה זוכמו שמזמן ידוע.מי שמצמיח את המשק והכלכלה והבטחון הם האנשים האיכותיים שיש במדינה...אמנם הם לא רבים אבל קיימים.ומי שהורס את המדינה ולא תורם כלום הם הפוליטקאים החברות הממשלתיות לדורותהם ועל כל שלוחותהם המושחתים והטיפשים.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.4% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%
מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.
המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.4% ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק
נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב
משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות
במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.
