ראיון

בשרודרס מסבירים למה הם ניטרלים על שוק המניות האמריקני - ומספקים המלצה

אזאד זאנגאנה, כלכלן בכיר בשרודרס, מתייחס לסיכונים כיום ולהעדפותיו כיום באפיק המנייתי ברמה הגלובלית
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה שרודרס

בזמן שגל טרור שוטף את רחובות בריטניה וזמן קצר לאחר סיום בחירות הבזק במדינה, בשבוע הקרוב תחל לונדון במשא ומתן עם בריסל על היציאה מהאיחוד האירופי. על הפרק עומד סגנון היציאה מהאיחוד, כלומר 'ברקזיט' רך או קשה (כלומר, עזיבת האיחוד האירופי ללא גישה לשוק האירופי המשותף). רק הבוקר ה-"The Mail on Sunday" הבריטי פרסם סקר חדש לפיו רוב אזרחי בריטניה כלל לא מעוניים לצאת מהאיחוד ומבקשים משאל עם נוסף. אבל לא נראה שזה הכיוון ואנשי הקהילה העסקית בבריטניה גיבשו הבוקר מכתב המיועד למיי (תחת הכותרת "לשים את הכלכלה ראשונה") בקריאה להימנע מברקזיט קשה. אזאד זאנגאנה, כלכלן בכיר ואסטרטג המתמחה באירופה בענקית ההשקעות שרודרס, שכיהן במשרד האוצר של המלכה הבריטית, מדבר בשיחה עם Bizportal על הסיכונים שעומדים לדעתו בפני בריטניה והאיחוד כולו.

"הדאגה הגדולה מיוחסת ליצואנים הבריטים שיאלצו להציג כעת אישורים נוספים להעברת סחורות, ועשויים לספוג עלויות נוספות. הקושי הוא שהבקשות יעיבו על הסכמי הסחר החדשים של בריטניה, שכעת תיאלץ לוותר על היתרון ממנו נהנתה כתוצאה מהחברות באיחוד. כאשר אני מדבר עם אנשי עסקים מטורקיה, למשל, שבאופן טכני היא חלק מהאיחוד, הם עדיין צריכים להציג ניירות לכל מדינות האיחוד האירופי, ולפעמים העיכוב באישורים הללו מאלץ אותם באופן פיזי לעקוף מדינות כדי להעביר את הסחורה. בריטניה לא מוכנה לזה, והאיחוד האירופי לא מוכן לזה". 

"לדעתנו, הברומטר הטוב ביותר לגבי בריטניה מגולם בשער הפאונד. כרגע בריטניה די חלשה ולכן היא תקבל את מה שהאיחוד מציע. אם נסיים בתרחיש רך אני רואה את הפאונד מגיב בעלייה לטווח שבין 1.30 ל-1.35 פאונד לדולר. מנגד, אם נגיע ל'ברקזיט' קשה נראה את הפאונד יורד שוב לרמה של 1.2 לדולר. יש לקחת בחשבון כי כלכלת בריטניה, שהיתה החזקה ממדינות ה-G7 ונחשבת כעת באופן רשמי לאחת החלשות מבין החברות האיחוד האירופי ולא רק בגלל ה'ברקזיט', אלא בגלל הצניחה בשער הפאונד ועלויות הסחורות בהתאם, שכר העבודה הנמוך ועוד. שיעור הצמיחה בבריטניה צפוי לעמוד השנה לפי התחזיות שלנו על סביב 1.6% שנחשב נמוך מאד, ובשנה הבאה אנו צופים גם כן צמיחה של 1.6%. אני צופה כי שיעור התעסוקה הבריטי שנמצא כעת על 4.6%, צפוי לעלות בהדרגה בין היתר על רקע השלכות ה'ברקזיט'".

"בסקירה שהוצאנו בתחילת השנה, האינפלציה הגבוהה אפיינה כמעט את כל השווקים שסקרנו. עם זאת, נק' הפסגה מאחורינו וכעת אנו צופים ירידה באינפלציה. את הורדת התחזית החדה ביותר ביצענו לארה"ב מתחזית לאינפלציה של 2.6% ל-2% בלבד ב-2017. הסיבה העיקרית מיוחסת לשכר העבודה שזוחל למרות תכניותיו של הנשיא". 

מה לגבי המצב בארה"ב? "אנו מודאגים מכך שטראמפ לא יצליח להעביר את התכנית הפיסקלית והרפורמות שלו. הוא רוצה להעלות את שיעור הצמיחה ל-4% אבל איך בדיוק הוא יעשה זאת? בפעם האחרונה שראינו שיעור צמיחה שזה זה היה לפני בועת הדוט קום. מאז שנות ה-60 לא נרשמה צמיחה עקבית של 4%, וגם אז היא יוחסה לצמיחת האוכלוסייה על רקע דור הבייבי בום. הדרך המהירה לעודד צמיחה היא להביא עוד מהגרים, אך אנו יודעים מה היחס של טראמפ לנושא. אם נהיה נדיבים לגבי התכניות של טראמפ, ונגיד שהוא יוכל להביא 11 מיליון מהגרים, זה לא מתיישב עם המדיניות שלו כלפי מהגרים עליה הוא הצהיר לפני הבחירות".

לדבריו, הראלי בשווקים שהחל עם ניצחונו של טראמפ נבנה בעיקר על הציפיות לצעדים שטראמפ הבטיח ליישם ובעיקרם הפחתת מסים חדה, תכנית השקעה בתשתיות ודה רגולציה. ככל שטראמפ הולך ומסתבך מבחינה פוליטית ויישום התכניות הולך ומתעכב, כך יורד המומנטום בהתאם. "יותר מדי הבטחות פוזרו ועולה שאלה גדולה האם טראמפ יוכל לספק אותן. הדאגה שלי היא ששוק המניות מונע מאנליסטים שמסתכלים על השורה התחתונה של סקטור מסוים אך אינם מסתכלים מעבר לכך. מה למשל הקולגות שלהם עושים. אנו יודעים כי טראמפ לא יכול להעביר כל הרפורמות עליהן הוא מדבר. אנו יודעים שקיצוצי המס עליהם הוא דיבר לא יקרו ברובם. בשורה התחתונה, אנו כרגע נייטרלים לגבי השוק האמריקאי ומעדיפים השקעה בשוק האירופי ולא רק בגלל טראמפ. השוק האמריקאי נראה יקר כעת. אנו לא בשורט על ארה"ב כמובן אבל להערכתנו השוק האירופי מעניין יותר. סביבת המקרו באירופה מתחזקת ובגדול השוק האירופי נמצא שנתיים מאחורי השוק האמריקאי. זה זמן טוב להיות מושקע בנכסים אירופאים".

בשרודס הורידו את תחזית הצמיחה לארה"ב לשנת 2017 מ-2.3% ל-2%. מנגד, העלו בשרודרס את תחזית הצמיחה לגוש האירו (מ-1.5% ל-1.8%) ולגרמניה בפרט (מ-1.6% ל-1.8%).

קיראו עוד ב"גלובל"

ומה לגבי הסיכון באירופה? לדברי זאנגאנה, הסיכונים העיקריים הקשורים לחוסר היציבות ברמה הפוליטית, כמו יוון, פורטוגל, הולנד והבחירות בצרפת - כבר מאחורינו. "אמנם, אנו עומדים לקראת בחירות בגרמניה בספטמבר אך אנו נותנים לאירוע זה סיכון נמוך לשווקים. באיטליה לעומת זאת, אנו רואים חוב גבוה, אוכלוסייה מזדקנת, ובסך הכל היא תמיד היתה פגיעה יותר. הרבה כלכלנים שואלים כעת מתי יגיע המיתון הבא בארה"ב. סביר שזה יגיע בקרוב, ואומרים כי בדרך כלל משבר מגיע אחת ל-5 שנים. אך לא ברור מתי המיתון יגיע. כאשר המשבר יגיע אני צופה כי השווקים יפגעו באיטליה ראשונה כך שנראה את תשואות האג"ח מזנקות ועמן הקריאה לחילוץ. באופן ברור זו תהיה 'יוון הבאה'".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Sassi6 19/06/2017 01:30
    הגב לתגובה זו
    בריסל רוצה 'ברקזיט' קשה, ללא גישה לשוק האירופי המשותף, כי בריטניה חלשה כלכלית תבלום את הסחף של המדינות המתנדנדות הרוצות לצאת בעקבותיה >> ולכן לבריטים לא תהא ברירה אלא לקבל את כל מה שהאיחוד יכתיב להם, ובכל זאת, שאלת מיליון הדולר איננה כאן, השאלה היא אם התיקון של מדד הנסדק ידביק את מדדי דאו ג'ונס והאסנפי? או שמא הם ימשיכו במומנטום העליות במנותק לתיקון בנסדק? אייל גורביץ, לפתחך >> תרים את הכפפה, תודה
  • 1.
    מה לדעתכם הכיוון בדולר שקל? (ל"ת)
    המתחזה 18/06/2017 17:36
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי

החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל. 

שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.

ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.

מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?

השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.

השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.

במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.