קבוצת אלקטרה: סך ההכנסות טיפסו ב-16% ל-1.4 מיליארד שקל

נדב לוי |

קבוצת אלקטרה 1.75% , בניהולו של איתמר דויטשר, דיווחה הבוקר (א') את תוצאותייה העסקיות לרבעון הראשון של השנה כאשר רשמה בשורה העליונה שיפור של כ-16% אך עם זאת הציגה במקביל ירידה חדה ברווח הנקי, כאשר לטענתם הסיבה לכך נובעת בשל הכנסה חד פעמית של מכירת קרקע ברבעון המקביל אשתקד.

בתוך כך, בשורה העליונה הסתכמו סך ההכנסות של הקבוצה בכ-1.4 מיליארד שקל, המשקף גידול של כ-16% בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2016 (1.2 מיליארד שקל). עם זאת, הרווח התפעולי ירד ברבעון והסתכם בכ-59 מיליון שקל, זאת בהשוואה לכ-69.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בשורה התחתונה, הקבוצה סיימה את הרבעון הראשון עם רווח נקי של כ-35.4 מיליון שקל (מתוכם כ-32 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת כ-43.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (מתוכם כ-41.6 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות). את הירידה החדה ברווח הסבירו בחברה בכך ש"ברבעון המקביל אשתקד נכלל גם רווח בעל אופי חד פעמי בסך של כ-18.5 מיליון שקל ממכירת קרקע היסטורית בראשל"צ. בנטרול הכנסה חד פעמית זו היה הרווח הנקי ברבעון אשתקד מסתכם בכ-25.3 מיליון שקל – והרווח ברבעון הראשון 2017 היה משקף עלייה של כ-40%".

צבר העבודות של אלקטרה נכון לסוף הרבעון הראשון של 2017, גדל לכ-10.4 מיליארד שקל, לעומת צבר בסך של  כ-9.8 מיליארד שקל בסוף שנת 2016. 

חלוקה למגזרים:

במגזר שירות ואחזקה נרשמה עליה של כ-18% בהכנסות הרבעון הראשון לכ-405 מיליון שקל, בהשוואה לכ-344 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות של מגזר זה נובע בעיקר מאיחוד לראשונה של 'אלקטרה טכנולוגיות חכמות', אשר רכשה את חברת 'מגאסון', וכן מגידול במרבית הפעילויות של הקבוצה במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר גדל ברבעון בכ-27% לכ-38 מיליון שקל, בהשוואה לכ-30 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל צמחו ההכנסות בכ-10% לכ-947 מיליון שקל, בהשוואה לכ-862 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות במגזר זה נבע מגידול במרבית פעילויות הקבוצה במגזר זה, ובעיקר מגידול בהיקפי הפעילות של אלקטרה תשתיות ואלקטרה בניה. הרווח התפעולי במגזר הסתכם ברבעון בכ-27 מיליון שקל, בהשוואה לכ-28 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, רשמה הקבוצה ברבעון הראשון עליה של כ-241% בהכנסות לכ-61 מיליון שקל, בהשוואה לכ-25 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מפעילות אלקטרה פולין שלא נכללה ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה עלה ברבעון לכ-4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן יזום עלו ההכנסות ברבעון הראשון לכ-17 מיליון שקל, בהשוואה לכ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות נבע מהכרה בהכנסה לראשונה בפרויקט אכזיב בהתאם לקצב ההתקדמות. הרווח תפעולי במגזר זה הסתכם ברבעון בכ-5 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-21 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הקיטון ברווח נבע מהכרה, כאמור, ברווח שנכלל אשתקד בסך של כ-18.5 מיליון שקל ממכירת זכויות החברה במקרקעין בראשל"צ.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במגזר הזכיינות רשמה החברה ברבעון הראשון לשנת 2017 מחזור הכנסות של כ-3 מיליון שקל, המתייחס בעיקר לפעילות זכיינות בתחום מכוני טיהור שפכים, בדומה למחזור ההכנסות אשתקד. ההפסד התפעולי ברבעון הראשון הסתכם בכ-3 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

בתוך כך, איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה בע"מ התייחס לתוצאות הקבוצה כשאמר "קבוצת אלקטרה פתחה את השנה עם המשך מגמת הצמיחה בפעילותה. ברבעון הראשון של שנת 2017 המשכנו להגדיל את צבר העבודות, שחצה את רף 10 מיליארד השקלים. הצמיחה בכל מגזרי הפעילות של קבוצת אלקטרה נובעת מהמשך חיזוק מיצובה המוביל של החברה בשווקים בהם היא פועלת, מהרחבת פעילותנו בחו"ל, וכן מהטמעתן המוצלחת של הפעילויות שרכשנו בשנה האחרונה, ובראשן פעילות הטכנולוגיה המתקדמת של חברת מגאסון. בנוסף, המשכנו להעמיק את פעילותנו בשוק המגורים בו אלקטרה הופכת לשחקנית מרכזית, באופן התואם את האסטרטגיה העסקית הכוללת שלה".

קבוצת אלקטרה בע"מ נחשבת לאחת הקבוצות הקבלניות הגדולות בישראל ככזו הפועלת כיום, באמצעות החברות הבנות שבבעלותה, בחמישה מגזרי פעילות: פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל; פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל; שירות ואחזקה; פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, ומגזר הזכיינות. 

מניית אלקטרה רשמה מאז תחילת השנה הנוכחית תשואה חיובית דו ספרתית של 28%, זאת לאחר שאת השנה החולפת חתמה המניה בעלייה של כ-35%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).