דיון נוסף היום בהצעת החוק לפיצול דירות - הנה 2 הנושאים המרכזיים שבמחלוקת

הצעת החוק שיזם שר הכלכלה, ח"כ אלי כהן חזרה לשולחן וועדת הרפורמות לאור מחלוקת בעניין התוספות במושבים ובקיבוצים וכן סוגיית הקמת ממ"ד בפיצול הדירות
ענת דניאלי | (3)

היום ׁבשעות הצהריים צפוי דיון נוסף בהצעת החוק לפיצול דירות צמודות קרקע. זאת לאחר שהחוק כבר היה אמור לעבור בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בשבוע שעבר ביום השבעתו של ח"כ אלי כהן לשר הכלכלה שהוא גם יוזם החקיקה. הדיון הנוסף היום בוועדה יהיה בראשותו של ח"כ רועי פולקמן ('כולנו') ממלא מקום יו"ר הוועדה לשעבר, ח"כ אלי כהן, עד לכניסתה של ח"כ רחל עזריה לתפקידה כיו"ר הוועדה. אי ההסכמה כעת בהצעת החוק הנה בשני נושאים מרכזיים והם מספר הדירות שיותר לקיבוצים ולמושבים לפצל וכן הצורך או החובה בבניית ממ"ד כתוצאה מפיצול הדירות.

הצעת החוק לפיצול הדירות צפויה לאישור בהקדם ואף בשבוע הקרוב, לאחר הגעה להסכמות שתאפשר לבעלי בתים צמודי קרקע לפצל את דירתם לדירה נוספת בהליך מקוצר. עוד קובע החוק כי בכל דירה יהיה חובה לכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדת. החוק יעבור במסגרת הוראת שעה לחמש שני מכוח חוק התכנון והבנייה. 

כאמור, אי ההסכמה שהובילה לדיון הנוסף במקום אישורו הסופי הנה בעקבות פיצול הדירות במושבים ובקיבוצים שלא יבוא על חשבון זכויות הבנייה הקיימות באותם היישובים מכוח תכנית מתאר ארצית (תמ"א 35). על כן, ככל הנראה, יהיה צורך לקבל החלטה - כמה יחידות דיור יהיה ניתן לפצל בכל הרחבה או נחלה במושבים ובקיבוצים והאם החוק עולה על תכנית המתאר הארצית. 

במידה ויתווספו שינויים לחוק בעניין המושבים והקיבוצים המשמעות הנה שהם יקבלו תנאים שונים תחת החוק. הבקשה כעת מצד המושבים היא שהפיצול לא יהיה כחלק ממגבלת יח"ד של אותו היישוב. נסביר כי נניח, במקרה בו במושב ישנם 200 יח"ד מותרות וכעת ישנם 180 יח"ד קיימות, המשמעות בפיצול עשויה להוביל לכך שלא יהיו דירות לבנים הממשיכים וכלל הזכויות הנגזרות במושבים ועל כן ממשיכים לדון בנושא זה. 

במכתב ששלח דודו קוכמן מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי לח"כ כהן הוא מבקש להסדיר שורה של היבטים מבחינת האזורים הכפריים, תוך ציון 4 סעיפים ספציפיים שיתווספו להצעת החוק ועליהם צפויים לדון בוועדה:

  1. "תוספת דירת מגורים שניתנה בהקלה לפי סעיף זה לא תיספר במסגרת מגבלת יחידות הדיור הקבועה לישוב בתכנית מתאר ארצית 35 או בכל תכנית ארצית או מחוזית אחרת". 
  2. "תוספת דירת מגורים לפי סעיף קטן זה בישוב חקלאי או ישוב קהילתי קטן, כהגדרתם בחוק רשות מקרקעי ישראל [...] תותנה בהסכמת האגודה השיתופית ובכפוף לתנאים שיקבעו לעניין זה בתקנונה  ובהחלטותיה".
  3. "מתן הקלה ותוספת יחידת מגורים לפי סעיף קטן זה במקרקעי ישראל, לא תותנה בהסכמת רשות מקרקעי ישראל ולא תהיה טעונה ביצוע עסקה או תשלום לרשות מקרקעי ישראל".
  4. "העברת זכויות בדירת מגורים שניתנו בהקלה לפי סעיף זה תוכל להיעשות דרך שכירות בלבד".
סוגיה מרכזית נוספת שעומדת על הפרק ובה יהיה צורך להגיע לכדי הכרעה הנה הממ"ד בכל יחידת דיור שתפוצל. חברי הכנסת בחרו לפטור את המפצלים מכך, אך עדיין לא ברור האם יש להם סמכות לכך, ועל כן בדיון ידברו גם נציגי פיקוד העורף בנושא. 

במסגרת הדיון האחרון בוועדת הרפורמות בעניין החקיקה, סוכמו הנושאים שנכנסו לחוק בנוסחו הסופי. בפיצול דירה צמודת קרקע (וילה, קוטג' או דו משפחתי), השטח המינימלי ליחידת דיור הנו 55 מ"ר. הפיצול יותר בגין תב"עות (תכניות בניין עיר) שאושרו לפני שנת 2011. כמו כן, הדירות שיפוצלו לא יחול עליהן מס דירה שלישית, וזאת כיון שבחוק מיסוי דירה שלישית שאושר בוועדת הכספים נקבע שהוא לא יחול על דירות מפוצלות כחוק.

נציין כי החוק מאפשר את פיצול דירות צמודות קרקע למטרות מגורים בלבד. ניתן יהיה לפצל דירה צמודת קרקע לטובת השכרה לבני משפחה, אולם לא יינתן פטור מהיטל השבחה והוא יחול ככל שיידרש. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

שר הכלכלה, ח"כ אלי כהן, הסביר בעבר כי העיקרון להצעת חוק פיצול הדירות הנה על רקע המחסור בשוק הדירות להשכרה, בעיקר עבור זוגות צעירים, ובד בבד למחסור בדירות של 2-3 חדרים שבנייתם הלכה והתמעטה בשנים האחרונות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יובל 31/01/2017 17:50
    הגב לתגובה זו
    חוק מיותר ומצחיק שלא יפתור את היצע השכירות , בעלי וילות מזמן כבר מפצלים את דירותיהם וליותר מיחידה דבר שמגולם בהיצע בשוק אף אחד מהם לא חיכה באמת כל השנים האלה לחוק מסוג זה בקיצור חוק מיותר.
  • נתי 01/02/2017 14:16
    הגב לתגובה זו
    מהשכרת עשרות יחידות דיור לא מדווחות בפיצול ועוד יחידות מוסתרות מתחת לעצים....
  • 1.
    עוד הטבה לקיבוצים ולמושבים (ל"ת)
    מבין 31/01/2017 13:59
    הגב לתגובה זו
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?

על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)  שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.

אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום. 

היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים.  יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים. 

יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.


פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל

אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.