מחיר הנפט ירד קלות היום, אך רשם עלייה שנתית מטאורית

אלמוג עזר | (1)
נושאים בכתבה נפט

שנת השיקום: מחיר הנפט סגר את יום המסחר האחרון לשנת 2016 בירידה קלה של 0.2% ובתוך כך הגיע לכדי 53.7 דולר. לאורך שנת 2016 מחיר הנפט עלה בשיעור של לא פחות מ-45%. מדובר בעלייה השנתית המשמעותית ביותר במחיר הנוזל השחור מאז 2009. 

דו"ח בייקר יוז שפורסם הערב הראה כי בסיומה של השנה האזרחית, כמות האסדות המפיקות הפעילות עומדת על 525 אסדות. מדובר בכמות הגדולה ביותר שנרשמה בשנת 2016. בסוף חודש דצמבר כמות האסדות הייתה מעל ל-530. השפל השנתי נרשם ביולי האחרון כאשר כמות האסדות המפיקות עמדה על מעט יותר מ-300 בלבד. 

מחיר הנוזל השחור נחתך ביותר מ-50% בשנת 2014, כאשר החל לצנוח ממחיר של 107 דולר לחבית עד לכ-50 דולר ברקע לזינוק בהיצע האמריקני והפריחה בשוק פצלי השמן במדינה. בד בבד, למרות האינדיקציות על עלייה בהיצע, מדינות קרטל אופ"ק נמנעו מלצמצם בתפוקתם עד לאוקטובר האחרון. מתוך כך השפל במחיר הנפט נרשם השנה בחודש פברואר כאשר מחיר חבית הגיע ל-25 דולר. 

בספטמבר האחרון, מדינות אופ"ק הגיעו לידי הסכמה על קיצוץ בכמות קידוחי הנפט. מדינות נוספות יצטרפו למדינות אופ"ק בהקפאת הייצור של הנוזל השחור. מדובר בהודעה משותפת של לא פחות מ-11 מדינות שאינן חברות בארגון אופ"ק לפיה בכוונת אותן מדינות לחתוך את היקף תפוקת הנפט יחד ב-558 אלף חביות ביום. סך הקיטון הכולל נכון להיום עומד על 1.8 מיליון חביות ליום. חדשות אלו הציתו ראלי מחודש במחיר הנוזל השחור.

הדעות חלוקות בנוגע לכיוון הנפט בשנה האזרחית הבאה. אך לא כולם מתרשמים. בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב עשויה להצית למהפכה בשוק האנרגיה העולמי. זאת לאור העובדה כי הקלה ברגולציות האקספלורציה בכלכלה הגדולה בעולם, אמורה להפוך את ארה"ב למעצמת אנרגיה בינלאומית תוביל את הנפט לירידה של כ-50% מערכו כיום לרמה של 25 דולר לחבית.

 

סופה של שנת 2016 הייתה כאמור בסימן החלטתו של אופ"ק לקצץ בכמות הקידוח. ניתן להניח כי שוק ההיצע האמריקני ישמח להיכנס לתוך הוואקום של הקיטון המלאכותי בתפוקה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    י 03/01/2017 08:43
    הגב לתגובה זו
    זו רק ההתחלה! יצרניות הנפט שמבינות ש"הסכנה" של תחליפים ירוקים עברה ביחד עם העובדה שהאיש שלהם (ושל פוטין) מונה לשר החוץ יעלו את המחיר עוד השנה לאיזור ה100. השיא של בוש ישבר במהלך הקדנציה של טראמפ...
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.