ידידיה אפק
צילום: Bizportal
ניתוח

סוגרים שנה - מה יקרה אם מיילן תחליט להיפרד?

ידידיה אפק, אנליסט מדדים בפסגות, על מניית מיילן, שרק חגגה 'יום הולדת' ממועד רישומה למסחר - ואולי היא כבר בדרך החוצה מת"א
ידידיה אפק |

לפני שנה בדיוק החלה להיסחר בבורסה בתל אביב מניית מיילן, ענקית התרופות הגנריות האמריקאית. הרישום למסחר באחוזת בית לא היה מובן מאליו – החברה עשתה זאת כמחווה של רצון טוב למוסדיים הישראלים שהחזיקו בשיעור ניכר ממניות פריגו, עליה רצתה מיילן להשתלט. רוברט קורי, מנכ"ל החברה, הבטיח אז לבכירי הבורסה שהמניה תיסחר בתל אביב למשך שנה לפחות ללא כל קשר לתוצאות הצעת הרכש לפריגו. מהלך ההשתלטות ההוא כשל, אבל מיילן המשיכה להיסחר בבורסה המקומית עד היום, והיא נותרה החברה השנייה בגודלה (אחרי טבע -0.79% ) גם לאחר ירידה של 22%.

כעת, לאחר שנה, האפשרות שהנהלת מיילן תחליט למחוק את המניה מהמסחר בתל אביב נראית סבירה, אך לא מחייבת. מחד גיסא, למיילן אין תמריץ אמיתי להמשיך ולהיסחר כאן. רוב המסחר היומי במניה עובר גם ככה בנאסד"ק, ובניגוד לטבע או פריגו, שלהן נכסים תפעוליים מהותיים בישראל, מיילן אינה מחזיקה כאן פעילות כלשהי. מנגד, עלות ההישארות בבורסה המקומית זניחה יחסית לחברה בסדר גודל כזה. בנוסף, במקרה של מחיקה מרצון עשויה המניה לעמוד בפני לחץ מכירות משמעותי יחסית – לא רק מתעודות הסל אלא גם מהמשקיעים המוסדיים הישראליים.

תעודות הסל והקרנות המחקות מחזיקות מניות מיילן בהיקף של 780 מיליון שקל, שאותן יאלצו למכור בעדכון המדדים הקרוב ב-9 בפברואר במקרה של מחיקה מרצון. סכום זה אמנם גבוה פי 30 (!) מהמחזור היומי הממוצע במניית מיילן בתל אביב, אבל נמוך מהמחזור היומי הממוצע במניה בנאסד"ק, שעומד על כ-260 מיליון דולר. אך תעודות הסל הן רק חלק מהתמונה – שאר הגופים המוסדיים הישראליים (קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות) מחזיקים כ-3.5 מיליארד ש"ח במניות מיילן, נכון לסוף הרבעון השני. נתון זה אינו מפתיע, שכן מניית החברה הינה חלק משמעותי ממדד ת"א 100 עם משקל של כ-4%.

מה תהיה ההשפעה של מחיקת מיילן מהמסחר בת"א על מחיר המניה?

קשה לדעת, בעיקר מכיוון שמחיר המניה מושפע הרבה יותר מההתפתחויות הפוליטיות והרגולטוריות סביב מוצר הדגל שלה, האפיפן. עם זאת, ניתן להשוות את מחיקת החברה למה שעבר על מניית מלאנוקס לאחר שזו הודיעה על מחיקתה מהמסחר בת"א ב-2013. מניית החברה מיוקנעם איבדה אז כ-21% מרגע ההודעה על המחיקה ועד שיצאה ממדד ת"א 25, ו-36% עד למועד מחיקתה מהמסחר. אבל עם כל הכבוד למיילן, יציאה של חברת התרופות האמריקאית ממדדי הבורסה צפויה להביא לאנחת רווחה של לא מעט פעילים בשוק ההון. הסיבה לכך היא ביקוש מצרפי משמעותי שיגיע לשאר המניות במדד ת"א 25 במועד עדכון המדד הקרוב.

במצב הקיים, מניות המעו"ף צפויות לספוג היצע של עשרות עד מאות מיליוני ש"ח מתעודות הסל והקרנות המחקות במועד העדכון הקרוב, כתוצאה מהרחבת המדד ב-10 מניות חדשות. ההיצע המצרפי למדד ת"א 25 צפוי לעמוד על 900 מיליון ש"ח, אך אם מוציאים מהמשוואה את טבע, פריגו ומיילן (שמחיריהן נקבעים בעיקר במסחר בארה"ב) מתקבל היצע מצרפי של כמעט 1.5 מיליארד ש"ח.

הביקוש/היצע המצרפי הצפוי בעדכון המדדים ב-9 בפברואר, 2017

*הערכה זו מתבססת על נתוני שוק פומביים ועשויה להשתנות בהתאם לתנאי השוק

בתרחיש של יציאת מיילן מהמדד התמונה משתנה דרמטית. ההיצע המצרפי למדד גדל ל-1.3 מיליארד ש"ח אך כמחצית ממנו מגיע מההיצע של מיילן. ללא טבע, פריגו ומיילן מדובר על היצע מצרפי של כ-840 מיליון ש"ח (שרובו יתרכז במניות פועלים ולאומי).

הביקוש/היצע המצרפי הצפוי בעדכון המדדים ב-9 בפברואר, 2017, בהנחה שמיילן נמחקת מהמסחר

*הערכה זו מתבססת על נתוני שוק פומביים ועשויה להשתנות בהתאם לתנאי השוק

יציאת מיילן מהמדדים צפויה להשפיע גם מחוץ למדד ת"א 25, מאחר שחלק גדול של החזקת תעודות הסל במניה יתפזר על פני כל מניות ת"א 100. בשל כך, צפוי הביקוש המצרפי למדד ת"א 75 לעלות מ-120 מיליון שקל במצב הקיים ליותר מ-400 מיליון שקל במקרה של גריעת מיילן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בשל כך אנו מעריכים שגריעה של מיילן מהמסחר בת"א תוביל לעלייה ביתר המניות במדד ת"א 100 בטווח הקצר, ולירידה מסוימת במניית מיילן. לצד זאת, חשוב לזכור כי מדובר בהשפעות טכניות קצרות טווח, ולאורך זמן יהיו אלו הגורמים הכלכליים שיקבעו את מחירי המניות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).