רכשו קרקע חקלאית בהרצליה בציפייה לבוננזה - ונשארו עם הפקעת השטח לטובת פארק

היום בית המשפט הכריע כי לא יקבלו פיצוי נוסף. בין הרוכשים במתחם; האחים עופר וכלל ביטוח

ענת דניאלי | (7)

משקיעים ורוכשי קרקעות חקלאיות רבים מקווים כי יום אחד תופשר הקרקע החקלאית וזו תהיה בוננזה נדל"נית. אבל מה קורה כשהקרקע מופשרת אך לא לצורך מגורים או תעשייה, אלא לצורך ציבורי כמו למשל פארק עירוני. במקרה זה הפיצוי על כך נמוך והנו רק משום ההפקעה של הקרקע ולא על אבדן ערך הקרקע. מקרה כזה בדיוק הוכרע היום (ג') בדיון של קבוצת בעלי קרקעות חקלאיות באזור הכי חם בהרצליה - צמוד לקניון שבעת הכוכבים. 

מדובר בסיפור שמתגלגל שנים ובו כ-370 בעלי קרקעות בהרצליה שקיוו לפיצוי בעקבות הפיכת הקרקע החקלאית שבבעלותם לפארק עירוני, שלטענתם הובילה לאובדן הכנסות שחשבו וציפו להן. בין המערערים לאורך הדרך הארוכה בוועדות הערעור ובתי המשפט, ניתן למצוא גם את האחים עופר הנדסה, יורוקום נדל"ן, כלל השקעות ושורה של אנשים נוספים. על פי ההחלטה שניתנה היום בבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי השופטת מיכל אגמון גונן, נדחתה דרישת בעלי הקרקע להגדלת הפיצוי.

הסיפור של שטח באסה

הקרקע החקלאית המדוברת מכונה "באסה" (ביצה), גודלה כ-720 דונם, והיא נמצאת בתחום שבין שדרות שבעת הכוכבים מדרום לבין רחוב הבריגדה היהודית מצפון, בין פסי הרכבת ממערב לבין רחוב ז'בוטינסקי ממזרח. התכנית משנה את ייעודו של השטח מייעוד חקלאי לשטח ציבורי פתוח לצרכי פארק עירוני, תוך הפקעת כל המקרקעין הפרטיים שבתחומה. כאמור, אין מחלוקת כי הבעלים יפוצו בגין ההפקעה.

 

השאלה לאורך כל ההליכים בוועדות ובבתי המשפט היא האם עומדת זכות פיצוי על "משאלת לב תכנונית המבוססת על ספקולציה ועל ציפייה שנכזבה"

בעלי הקרקעות  בתחומי התכנית לפארק העירוני קיוו לכל אורך הדרך שהקרקע שנרכשה תהפוך לבוננזה ועל כן פעלו באמצעות התנגדויות להפיכת השטח החקלאי לפארק עירוני ואף הצעת תכניות שונות לוועדה המחוזית. משלא הצליחו, הגישו תביעות פיצויים מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה בגין ירידת שווי הקרקעות שלהם, עקב אישור התכנית לפארק. הוועדה המקומית דחתה את התביעות, למרות שמחירי הקרקעות היו גבוהים יחסית למחירי קרקעות חקלאיות, וזאת עקב הספקולציות שהן יופשרו לבנייה. בוועדה המקומית סירבו לקבל את מרכיב הציפיות של המשקיעים שהחזיקו באותן קרקעות ככזה שראוי לפצות בגינו (מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה) וכך כאמור, גם השופטת אגמון גונן בבית המשפט המחוזי.

כבר משנת 1974 הוחלט שהקרקע תהפוך לפארק עירוני

מפסק הדין עולה שלפי התכנית המנדטורית 'תכנית מתאר הרצליה' שפורסמה באוגוסט 1943 השטח מיועד לאזור חקלאי שבו ניתן לבנות על מגרש מינימלי של 5,000 מ"ר בית מגורים אחד בשטח של עד 150 מ"ר וכן מבני עזר לחקלאות בהתאם לצורך. בשנת 1961 התכנית פורסמה למתן תוקף וביטלה את התכנית המנדטורית לטובת השימושים הבאים: חקלאות וגננות, משתלות וחממות, מטעים, נספחים סככות ומחסנים למטרות חקלאיות. 

בשנת 1974 הוחלט כי "שטח הבאסה" בהיקף של כ-800 דונם ואשר כולל את מקרקעי המערערים יהפוך לפארק עירוני מרכזי שיכלול שטחים פתוחים ושירותי תרבות, ספורט ונופש לרווחת כלל תושבי העיר והסביבה. לאחר פרסום זה עיריית הרצליה החלה לפרסם מודעות כי "עיריית הרצליה מבקשת בזאת להזהיר את רוכשי הקרקעות בקטע זה כי ייקחו זאת לתשומת לבם". 

תכנית הקרקע "שטח באסה" הופקדה והוחלטה על ידי הוועדה המחוזית כבר בדצמבר 1998 והציגה כי כלל השטח - 717 דונם יועד לפארק, תוך שינוי ייעודו של השטח מייעוד חלקאי לשטח ציבורי פתוח לרווחת תושבי העיר, כאשר לשם כך תוכננה הפקעתם של כל המקרקעין הפרטיים שבתחום התכנית. לאחר שאושרה התכנית בוועדה המחוזית הגישו ערעורים וכן הציעו תכניות חלופיות לבנייה למגורים בשטח של כ-70 דונם משטחו של הפארק. כל אלה נשללו בוועדת הערר בטענה כי "אין משקלו של שיקול זה (רוכשי הקרקעות) גובר על משקלם של צרכי כלל הציבור באזור עירוני זה בריאה ירוקה גדולה ורצופה". 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בשנת 2003 סוף סוף אושרה התכנית ברשומות ובעלי הקרקעות עתרו לבית המשפט המחוזי שלא קיבל ערעורם, וכך גם  על ידי בית המשפט העליון - פרט לדונם אחד שבו ישנו בית של משפחה שהוצא מן התכנית. במקביל המערערים תבעו לפיצויים לוועדת הערר שהתכנסה 6 פעמים לדיון ושמעו באריכות את הטענות, ולבסוף באוקטובר 2013 נדחו על הסף העררים שהגישו.

במאי 2015 הוגשו ערעורים על החלטת ועדת הערר שלא אפשרה פיצוי לבית המשפט המחוזי, אך הפעם מדובר בשלושה מערערים בלבד והוחלט לאחדם לדיון אחד, וגם כאן נשללה האפשרות לפיצוי בגין אבדן ערך הקרקע. 

בערעור של השלושה, השופטת אגמון גונן כתבה כי "לא מצאתי בעובדות, בנתונים ובנסיבות שעליהם הצביעו המערערים כדי לבסס פוטנציאל תכנוני בר פיצוי לאור המבחן שהותווה על ידי ועדת הערר לקיומו של פוטנציאל תכנוני בר פיצוי, והן לאור המבחן הכללי [...] קבלת תביעות הפיצויים שהגישו המערערים והכרה בנזק הנגרם כתוצאה מפגיעה בציפיות גרידא כנזק בר פיצוי, ייפגעו באינטרס הציבורי ובפעילות של תכנון ופיתוח וייצרו חוסר וודאות בנוגע למשמעות הכספיות של אישור תכניות ולכדאיות שבתכנון. זאת, עקב המעמסה הכספית האדירה שתוטל על הרשויות לאור הרחבת מעגל הזכאים לפיצויים והקושי לבחון מראש מהו מעגל הזכאים לפיצויים לפי סע' 197".

מיקום שטח באסה:

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חיים ברו 02/11/2016 08:32
    הגב לתגובה זו
    ייעודה מפארק למגורים
  • 6.
    איזה באסה להם (ל"ת)
    ז 02/11/2016 06:41
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כשמציעים לך עיסקה שקוראים לה באסה, תוותר מראש (ל"ת)
    מסקנה 01/11/2016 23:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אין שחיתות הפעם 01/11/2016 16:57
    הגב לתגובה זו
    נמצא איזה מאכר, נשחד באמצעותו כמה עובדי ציבור, והופ , הקרקרע תשנה את יעודה למגורים. כנראה שאותם עובדי ציבור חשבו אחרת, למזלה של מדינת ישראל.
  • 3.
    רבותיי, נא לא לסחוך על שוחד!!! (ל"ת)
    שוחד 01/11/2016 16:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחד 01/11/2016 16:17
    הגב לתגובה זו
    כולם "חשבו" שיעוד הקרקע ישונה למגורים , למרות ששום גורם רשמי לא רק שלא אמר כן, אלא היה כתוב במפורש שהיעוד הוא פארק עירוני. אבל סרסורי הנדל"ן יודעים יותר טוב מכולם: המוכרים מכרו במכיר מופקע בטענה שהקרקע תהפוך למגורים, כמה פראיירים השתכנעו שכך יהיה סופו של דבר וסכימו לשלם מחיר מופקע , ועכשיו כשהפירמידה נגמרה הם רוצים פיצו מהמדינה על זה שהם נפלו בפירמידה. טוב עשתה השופטת שזרקה אותם מכל המדרגות .
  • 1.
    סרגיי 01/11/2016 16:13
    הגב לתגובה זו
    בלוטו שיתאימו לכרטיס שלי... חחחחחחחחחחחחח
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 0%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.