בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה פסק לזוג חברים פיצוי של 10,000 שקלים לכל אחד מהם, וזאת לאחר שסולקו מבריכה בקיבוץ כברי וזאת על אף שרכשו כרטיסים כחוק. לטענת הקיבוץ הפקיד טעה כשמכר להם את הכרטיסים, ולטענת התובעים - הם הושפלו לעיני כל ונאלצו לעזוב את הבריכה. נציין כי השניים פנו לקיבוץ טרם הגשת התביעה בבקשה לקבל פיצוי בעקבות האירוע, אך הקיבוץ סירב בטענה שלא נגרם להם כל נזק וכי מדובר היה בטעות אנוש של פקיד הקבלה.

התובעים טענו כי התנהגות הקיבוץ מהווה הפליה אסורה, וכי ההתנהלות הפוגענית של מנהל הבריכה מהווה עוולה ע"פ חוק איסור לשון הרע ופגיעה בכבודם. כמו כן, מכיוון שהשניים רכשו כרטיסי כניסה - הקיבוץ הפר באופן חד צדדי חוזה מחייב שנכרת בין הצדדים. הקיבוץ טען מנגד שהבריכה פרטית והכניסה מותרת אך ורק לחברי הקיבוץ ואורחיהם ושזה אף מצוין בשלט בכניסה לבריכה, וכי כאמור - הכרטיסים נמכרו להם בעקבות טעות של פקיד הקבלה.

מי כאן הוא הישראלי המכוער?

לפי הנטען, מנהל הבריכה ניגש לשניים מיד כאשר נכנסו אל המתחם מכיוון שלא היו מוכרים לו, מה שנועד לחזק את העובדה שמדובר בבריכה פרטית, אך לביהמ"ש זה נראה היה תמוה מכיוון שהבריכה פתוחה גם לאורחים של חברי הקיבוץ, ואותם הוא לא יכול להכיר. לטענת מנהל הבריכה הוא ניגש אל השניים בשקט ובנימוס וביקש שיעזבו בכפוף לקבל החזר כספי מלא בגין עלות הכרטיסים, אך כפי שטען - השניים (בנוסף לחבר מארה"ב שלא הצטרף לתביעה) הגיבו בצעקות ואיומים תוך טענות שזו אפליה עדתית מכיוון שהם מזרחים. הקיבוץ טען כי התנהגות התובעים הייתה כה פרועה ואלימה, שמנהל הבריכה נאלץ להסתייע במאבטח כדי ללוותם אל מחוץ לשטח הבריכה.

לטענות שהועלו בקשר לאפליה עדתית ציינו מנהל הבריכה והמנהלת החברתית בקיבוץ שהכניסה לבריכה מותרת לכלל חברי הקיבוץ וכן לעובדי המפעלים, בהם דרוזים, מוסלמים ונוצרים, כך שמדובר בטענה שגויה.

• עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
• אפליה נגד יהודים בקבלה לאוניברסיטאות בארה"ב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית המשפט בכל זאת צידד בתובעים וקבע כי אכן היה מדובר בהסכמה חוזית שהקיבוץ הפר בעת שמנע מהם להישאר בבריכה. כמו כן, מתח ביקורת על הקיבוץ שבחר שלא להעיד את פקיד הקבלה שמכר את הכרטיסים בכניסה כדי לבדוק האם היה מדובר באמת בטעות אנוש. כמו כן, לא הובאו עדים לחילופי הדברים שנעשו בעת הבירור, ולטענת בית המשפט בהחלט התאפשר לקיבוץ לעשות כן שכן כלל הנוכחים הם חברי הקיבוץ ומוכרים למנהל הבריכה, לדבריו.

"אי הבאת הקופאי או עד התומך בגרסת מנהל הבריכה על מנת שימסרו עדות בבית המשפט פועלת לחובת הקיבוץ ויוצרת חזקה עובדתית [...] מכיוון שמדובר בעדים מהותיים שהיו יכולים לשפוך אור על האירוע ולאמת את טענותיו של הקיבוץ, ומכיוון שהקיבוץ יכול בנקל להביאם למשפט, רשאי ביהמ"ש להסיק מאי הצגת ראיות אלה 'מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה' עד כדי הודאה בטענות התובעים", נכתב בפסק הדין.