יו"ר סוכנות החלל מספק הסבר לפיצוץ עמוס 6 ומתריע: "התקשורת של ישראל מבוססת על 2 כבלים תת ימיים"
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה היום (ב') דיון בנושא השלכות התפוצצות משגר עמוס 6 על עתיד תעשיית התקשורת והחלל בישראל, וזאת לאחר השמדת הלוויין המתקדם על כן השיגור בפלורידה בשבת שעברה. בעוד חלל תקשורת -0.94% בוחנת את תיקון הסכם המכירה לבייג'ינג צ'יווי על רקע אבדן הנכס העיקרי שלה, בכנסת דנים בחיפוש מימון ללוויין חדש, וזאת בצל העומס התקשורתי המוטל כעת על אמצעי השידור של התקשורת בישראל.
יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע פרופ' (אלוף במיל) יצחק בן ישראל, אמר בדיון: "אין לאירוע הזה (אבדן עמוס 6) שום השלכה על הטכנולוגיה או היכולת שלנו. תחום לווייני התקשורת לא יציב כי נשענו עד כה על האפיק המסחרי. הצורך שלנו הוא ב-3 עד 4 לווייני תקשורת ועכשיו נותרנו עם 2, זה יספק בקושי, כאשר כל התקשורת כולה של מדינת ישראל מבוססת על 2 כבלים תת ימיים. כרגע אנו זקוקים לערבות של המדינה לתחילת בנייה חדשה כדי שלא נפספס זמן". על נסיבות הפיצוץ ציין בן ישראל: "כנראה שכאשר הוסיפו את המחמצן לדלק, בשלב השני איזשהו ניצוץ הדליק את הדלק".
לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו לא התייחס למאורע נראה כי מדינת ישראל בצומת דרכים בכל הנוגע לתעשיית החלל. חבר הכנסת אופיר אקוניס שיגר היום מכתב לראש הממשלה נתניהו על מנת שיעמיד תקציבים מידיים לבניית לוויין תקשורת חדש: "הפגיעה בלוויינים עמוס 6 ו-5 הן קשות אך הן לא פגעו ביכולות האדירות שיש בתעשיות שלנו. אנחנו רוצים להעצים את היכולות האלה. שיגרתי היום מכתב לרה"מ, שר האוצר ושר הביטחון כדי שנבחן מתן סיוע ראשוני כבר בימים הקרובים, כדי שניתן יהיה לרכוש רכיבים הנדרשים לבניית הלוויין עוד בטרם יחתמו התקשרויות. ביקשתי להעמיד ביטחונות - רשת ביטחון כדי לבצע את הרכש הנדרש, זו פעולה מידית וקריטית".
במשרד המדע מעריכים כי העלות הראשונית המדוברת הינה בת עשרות מיליוני שקלים, שישמשו לרכישת רכיבים חיוניים לייצור, שהזמנתם אורכת זמן רב. אקוניס ציין כי ישראל הינה בין 10 המדינות המובילות את תחום החלל בעולם, אך בתקציב הנוכחי לא ניתן לייצר לוויין חדש.
- מה זה הנפקת זכויות, המקרה של חלל תקשורת
- חלל תקשורת מאריכה הסכם בהיקף של מעל 10 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן ציין כי בכל הנוגע לעצמאות תקשורתית, "למדינת ישראל תלות כמעט מוחלטת במספר קטן של כבלים תת ימיים אשר גם הם תלויים בגורמים חיצוניים. לווייני החלל הם האלטרנטיבה היחידה למענה שלם, והם גם הכרחיים למערכת הביטחון. התקציבים הקיימים הם 20%-25% מהסכום הנדרש שעומד על כ-300 מיליון שקל בשנה".
עפר דורון, מנהל מבת חלל בתעשייה האווירית: "מדובר באירוע לא קל, אך הוא מאחורינו. העיקר הוא שעל פרשת הדרכים הזו היינו בכל מקרה, כי החלטה על החשיבות האסטרטגית של לווייני התקשורת לא התקבלה. זו חשיבות לאומית, כולל הרבה מאוד היבטים, חלקם אזרחים וחלקם בהסתכלות רחבה יותר. חשוב מאוד שיהיו לווייני תקשורת שייצורו במדינה. התבונה הזו שנראית השבוע מובנת מאוד, לא הייתה ברורה כלל 30 שנה, בניגוד לכל מדינה אחרת בעולם שעוסקת בתחום. גדול עלינו להתחרות בתעשייה באפס תקציב".
- 8.צריך תקציב לבניית 2 לויינים (כמו נסאה) (ל"ת)גיל 20/09/2016 12:14הגב לתגובה זו
- 7.משה 18/09/2016 19:32הגב לתגובה זועדיין לא ברור אם לוייני תקשורת חשובים ליהודים ? המסקנות ברורות .
- 6.אא 12/09/2016 19:25הגב לתגובה זולשים לב לפרטים המדהימים מתוך עלות הלויאןן 250 מליון כולל הכול 165 מגיע מלקוח כבול מדינת ישראל מהווה לכל היותר 5 אחוז מהקיבולת ומכאן אפשר להמשיך להסתכל במצגות של חלל תקשורת בהצלחה
- 5.יהדה בן יעקב 12/09/2016 15:29הגב לתגובה זולויין ישראל לא יוצא ביום שבת קודש , אם כן, הוא מת פוצץ
- אא 12/09/2016 19:26הגב לתגובה זולפחות אותו כבד גם לנו יש מגבלות
- 4.אין מיסי בורסה ואין מיסים מעסקאות נדל"ן.. (ל"ת)כחלון ייבש את הכלכלה 12/09/2016 15:09הגב לתגובה זו
- 3.למה חייבים למכור כל דבר משמעותי לסינים? (ל"ת)לא הבנתי 12/09/2016 13:52הגב לתגובה זו
- 2.משה 12/09/2016 12:52הגב לתגובה זו3 קדנציות ו-כל אבן שאתה מרים אתה מגלה ריקבון במערכת נתניהו בנה פה מערכת של מקורבים של מקורבים שהדבר היחיד שעושים זה לסדר גוב לחבר ועדיף עם גיפ
- 1.יעקב 12/09/2016 12:38הגב לתגובה זומתי יבינו במשרד האוצר שעבור משכורת כמו שלהם צריך לפעמים גם לעבוד ? לכל גחמה של פוליטיקאי מצוי "מגלים" מקורות עלומים ללא כל מאמץ, אבל כאשר מדובר בפיתוח תעשיה מקומית המספקת מקורות תעסוקה לבעלי מקצוע מהטובים בעולם, מנהלת אגף התקציבים "מתקשה" באיתור מקורות. אם היה מדובר בתוספת שכר לעובדי המשרד, המקור היה מתגלה מייד.
- גדעון 12/09/2016 14:31הגב לתגובה זואולי החרדים יוכלו ''לתרום'' מהקצבאות שלהם או מהעשרות המיליונים של תקציבי הישיבות שלהם שלא תורמות ולו כהוא זה לקידום המדע?
- עמליה 13/09/2016 00:53והופ - משתחווים ובורחים ומתחבאים מאחורי ווילון...

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
