בתום דיון סוער של ועדת הכספים, בו סתיו שפיר לא חסכה במילים, הוחלט: 260 מיליון שקל יועברו לרווחה ולתיירות
ועדת הכספים התכנסה הבוקר (ג') ואישרה, לאחר דיון סוער, העברת 260 מיליון שקל למשרדי הרווחה והתיירות. עיקר הכספים מיועד למימון תכניות בתחום הביטחון התזונתי לאוכלוסיות חלשות, תקצוב שירותים לניצולי שואה וכן תגבור תקציב השיווק של התיירות לישראל.
הכספים שיועברו למשרד הרווחה הם 25 מיליון שקל למימון תכניות בתחום הביטחון התזונתי, 20 מיליון שקל בעבור ניצולי השואה, כ-3 מיליון שקל לטיפול בקורבנות סחר בנשים, 2 מיליון שקלים למטרות סיוע לנפגעי תקיפה מינית ועוד.
למשרד התיירות יעבור סכום של 188 מיליון שקלים לתגבור תקציב השיווק ויצירת פעולות אינטנסיביות שיעודדו את התיירות הנכנסת בארץ.
תקיפה מכל החזיתות
הסערה בדיון החלה לאחר שח"כ משה גפני (יהדות התורה) שמכהן כיו"ר הוועדה טען שהאוצר זורק את האחריות על הוועדה וטוען שהיא מעכבת העברות כספים, בעוד שלפי גפני - בקשות תקציביות כלל לא הגיעו אליה. לכך הגיב ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) כי "הבקשות מתעכבות כי כרגע מעמיסים אותן על משאית בדרך לכאן".
ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) תקפה את התנהלות האוצר וטענה כי אחד מכל שישה סעיפי תקציב הוא פיקטיבי ומשמש ככותרת בלבד: "730 תקנות מתוך 4,200 תקנות התקציב הן פיקטיביות ואת זה בדיוק בא לחשוף הנוהל שאישרנו והאוצר אינו מעוניין לפעול לפיו. המטרה היתה לחשוף שחיתויות ולוודא שתקציבים חשובים לחינוך, לרווחה, לפריפריה ולאוכלוסיות מוחלשות לא יועברו בדרך של סחיטה פוליטית".
- אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
- תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתמול הוצג בוועדת השקיפות כלי אינטרנטי שיאפשר לכל אזרח לראות את תקציבי המדינה, ובוועדה, שגם בה נכחה שפיר, הרוחות סערו בעקבות זאת. שפיר התייחסה לכך גם היום וטענה כי "האוצר מונע מחברי הכנסת מידע שפקידיו יכולים להשיג בלחיצת כפתור. הנוהל שנקבע בוועדת הכספים אחרי מאמצים רבים נועד להגביר את השקיפות אך לא פותר את הבעיה שהתקציב נוזלי עד כדי לא קיים. מביאים לנו תקציב בידיעה שיש העברות עוד לפני שאישרנו אותו וזה בניגוד לחוק. האוצר שם תקציבים תחת כותרות כמו 'דיור ציבורי' שאף ח"כ לא יצביע נגדם ומראש מתכנן להעביר את הכספים ליעדים אחרים".
מנהל אגף בכיר לתקצוב וכלכלה במשרד הרווחה, חנן פריצקי השיב כי "אין במשרד הרווחה סעיפי תקציב פיקטיביים. משרד הרווחה מנצל את תקציבו ב- 95% בשנים האחרונות. ניהול תקציב הוא דבר מורכב ומסובך".
- 8.סוחר נוסטרו 25/06/2016 21:58הגב לתגובה זוהיא חלק מבילדנברג. עשו פה את ה"מחאה החברתית", השיגו כל מיני דברים שחיפשו להשיג ובינהם הכנסת נציגים חדשים שלהם ל2 צדדי המפה הפוליטית
- 7.אורן 17/06/2016 09:19הגב לתגובה זולח״כ אורלי לוי מדברת על הפרה של החוק, כשרק לפני חודש ערקה עם קולות הבוחרים של מפלגת ליברמן בניגוד גמור לכל חוק ומצפון
- עם סתיו שפיר פעולה בקיץ כדי לתפור לה גו'ב... (ל"ת)סטודנט שמצטער ששיתף 28/06/2016 10:26הגב לתגובה זו
- 6.פחות כוחנות במדינה יותר מתינות (ל"ת)פחות התלהמות 15/06/2016 07:51הגב לתגובה זו
- 5.אחד העם 14/06/2016 21:44הגב לתגובה זוומי מוודא שהכספים אכן הולכים למקום הנכון???
- 4.סטודנטית לשעבר, מצטער ששיתפתי איתה פעולה בהפגנה בקיץ.. (ל"ת)מרוויחה 30000 בחודש 14/06/2016 17:05הגב לתגובה זו
- קורמורן 21/06/2016 18:34הגב לתגובה זוהיא מרימה את הכיסוי מעל לתרגילי ההטעיה של האוצר שמעביר כספים מסעיף לסעיף בלי קשר לסעיפי התקציב וכך מגיעים כספים רבים מדי ליהודה והשומרון ומעטים מדי לישובי הצפון ולעוטף עזה, כספים מועטים מדי למגוון רחב מאד של אנשים ויישובים שראויים לתמיכה מאסיבית יותר מצד המדינה.
- צודק. היא עשתה גו'ב על חשבון הגב של כולנו!! חוצפנית!! (ל"ת)ירין 15/06/2016 22:07הגב לתגובה זו
- שפיר היא אחת מחברי הכנסת ההגונים והחברתיים ביותר (ל"ת)מה הבעיה שלך ? 15/06/2016 08:41הגב לתגובה זו
- במה היא הגונה? שעזבה את ההפגנה לטובת גו'ב מכניס??? (ל"ת)300000 בחודש 15/06/2016 15:23
- 3.ממתין לכסף מהאוצר 14/06/2016 12:59הגב לתגובה זותוספת תקציב לתחומי הרווחה זה יפה וחשוב, אבל כשהאוצר לא משחרר את הכספים לאנשים והארגונים שעושים את העבודה כל העניין הופך לבדיחה. כל שנה אותו הסיפור מחדש. הכסף מתוקצב ומובטח אבל לא מועבר בפועל. אולי ח"כ שפיר צריכה להתחיל לבדוק מה קורה לכסף בפועל.
- סתיו ברחה עם הגו'ב (ל"ת)300000 בחודש 15/06/2016 15:24הגב לתגובה זו
- כשהייתי בהפגנה ראיתי את הסוף אז החלטתי לא להצביע בשבילה (ל"ת)יונית 15/06/2016 21:48
- 2.רונית 14/06/2016 12:26הגב לתגובה זוילד בן 5 אולי יאמין שבזכות מה שאמרה סתיו שפיר בועדה הועברו מליוני שקלים. מי שיקרא את הכתבה יבין שאין שום קשר. אבל למה לתת לעובדות לבלבל...
- 1.רונית 14/06/2016 12:26הגב לתגובה זוילד בן 5 אולי יאמין שבזכות מה שאמרה סתיו שפיר בועדה הועברו מליוני שקלים. מי שיקרא את הכתבה יבין שאין שום קשר. אבל למה לתת לעובדות לבלבל...
- אלי 14/06/2016 14:09הגב לתגובה זוככה מקדמים ח"כ קטן.פוטנציאל לעתיד לתפירת גו"ב

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
