ניצחון המערב על דאע"ש מתבטא דווקא בשוקי ההון - צפו בנתונים

הפיגועים באירופה מחזירים את החשש מפגיעה בשוקי ההון - אך נראה כי המשקיעים כבר לא מתרגשים
גיא ארז | (3)
נושאים בכתבה טרור

שני הפיגועים הרצחניים שארעו השבוע בבלגיה הביאו לרציחתם של מעל 30 בני אדם, וטלטלו את אירופה והעולם כולו. הפיגועים, שבוצעו על ידי מחבלי דאע"ש הצטרפו לאירועי הטרור שהתרחשו ימים ספורים קודם לכן בטורקיה, ומצטרפים לזכרון המדמם של הפיגועים בפריז, ולחשש כולל ממתקפות נוספות של ארגון המדינה האיסלמאית - בעוד גורמי מודיעין שונים מעריכים כי מאות מחבלים מסתובבים ביבשת, ורק מחכים ליום פקודה. ובעוד הדם זרם ברחובות הבירה הבלגית, בשוקי ההון באירופה דווקא נרשמו עסקים (כמעט) כרגיל: הידיעה על הפיגוע אמנם הביאה לתנודה חריפה מטה בבורסות היבשת - אך יום המסחר דווקא ננעל ברובו בעליות שערים: מדד הדאקס הגרמני לדוגמא, חטף מכה וירד עד 1.8% בתגובה המיידית למתרחש, אך סגר את היום בעליות של 0.4%.  יותר מכך - יום המסחר העוקב במדד הגרמני נפתח בעליות של עד 1.1% - כך שבעצם מי שמיהר להשקיע במדד מיד לאחר הפיגוע (אם תרצו: "כשהדם זרם ברחובות", באופן מילולי) - יכל להשיג תשואה של כ-3% ב-24 שעות - במידה ואכן מכר בשעות הבוקר שלמחרת, טרם נחלש המדד. כבר שנים שהבורסה הישראלית מגיבה באדישות (ויש שיאמרו אף 'ציניות') לפיגועים, מהסיבה הפשוטה והעצובה שאנחנו עם למוד ניסיון בנושא. אחת הדוגמאות הבולטות לכך, ושנכנסה לזכרון הציבורי, הייתה מלחמת לבנון השניה, כשהרמטכ"ל דן חלוץ מיהר למכור את תיק המניות שלו עם תחילתה של המלחמה - אך בסיומה הבורסה דווקא רשמה עליות שערים. כעת, מהסתכלות על ביצועי בורסות העולם בתגובתן לפיגועים - נראה כי גם שאר העולם המערבי מתחיל להתרגל, או לפחות מפסיק להתרגש. שימו לב למגמה: ב-11/9/01, הפיגוע הגדול בהיסטוריה במגדלי התאומים, הפנטגון ופנסילבניה - הביא לקריסה של 13% במדד ה-S&P500 האמריקני. 3 שנים אחר"כ, הפיגועים הרצחניים במדריד הפילו את ב-7% את הבורסה המקומית.

מתקפת הטרור בלונדון ב-2005 הביאו לירידה של 2.5% בלבד במדד הפוטסי, והפיגועים בפריז בסוף השנה שעברה (2015) גרמו לירידות של 1% בלבד במדד הקאק. והפיגועים השבוע בבריסל? פרט למדד הדאקס הגרמני, מעניין לשים לב לתגובת הבורסה בבריסל: המדד המרכזי שם סיים את היום בעליה של 0.3% - בעוד העיר מדממת ואפופה חוסר ודאות. כמובן, אין זה נכון להשוות בין הפיגועים הנ"ל מבחינת השפעתם על כלכלת וביטחון העולם - במיוחד כשהפיגועים של ה-11 בספטמבר היו יוצאי דופן בחריגותם וגודלם. כמו כן, אי אפשר להתעלם מהפגיעה הכלכלית שמביאים (או עשויים להביא) פיגועים גדולים, בין אם בשיתוק הכלכלה ובעיקר התיירות (ואכן, מניות חברות התעופה צללו ביום הפיגועים בבריסל). ובכל זאת - מעניין לשים לב למגמה, לפיה נראה כי הסוחרים ברחבי העולם פשוט מפסיקים להתרגש, וחוזרים במהרה לשגרה. במידה מסויימת - זהו הניצחון של המערב על הטרור.  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כל המסחר אלגו מחשבים (ל"ת)
    שטויות 24/03/2016 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ' 24/03/2016 15:01
    הגב לתגובה זו
    יהיו השלכות , בין אם בתיירות , בין אם בהוצאות על טיפול בפליטים ולחימה בטרור ובין אם בעלייה של הימין הקיצוני...
  • 1.
    כפי שכתבת אין מה להשוואת בין הפיגועים, אז על מה הכתבה? (ל"ת)
    מקס דקס 24/03/2016 14:35
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -0.71%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

הנאסד״ק קופץ ב-2%; סולאראדג׳ מזנקת ב-17%, מאנדיי נופלת ב-14%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט מתנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים ממהרים חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.3% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק מזנק ב-2.2% והדאו עולה ב-0.6%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם ביטקוין מטפס, בעוד הדולר נחלש ואגרות החוב הממשלתיות מאבדות גובה.


בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.


אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".


טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 14% על רקע דוחות טובים -  טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)  

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.