הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

הלמ"ס: אלו היו השמות הפרטיים הכי נפוצים ב-2014

נתון מעניין: עקב מבצע צוק איתן חל גידול במספר ההורים שבחרו בשם איתן לבנם
לירן סהר | (2)
נושאים בכתבה שמות

השם הנפוץ ביותר בקרב ילידי שנת 2014 היה מוחמד, 2,650 בנים מוסלמים שנולדו ב-2014 נקראו בשם זה. השם הנפוץ ביותר אחריו היה נועם שניתן לכ-2,000 ילדים (כ-1,600 מהם  בנים יהודים  וכ-400 בנות), כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השם השלישי בשכיחותו היה יוסף, שנפוץ בקרב בנים יהודים (למעלה מ-1,350) ובנים מוסלמים (כ-600). השם אריאל שהיה הרביעי בשכיחותו הנו שם הניתן הן לבנים והן לבנות (כ-1,300 וכ-500, בהתאמה). גם השמות הבאים ברשימה - אורי ודניאל - הם שמות הניתנים לשני המינים.

בקרב הבנות היהודיות השם הנפוץ ביותר היה נועה, 1,478 בנות נקראו בשם זה ב-2014. זהו השם הנפוץ ביותר בקרב בנות יהודיות מזה 15 שנים. עם זאת השם נועה נמצא במגמת ירידה. תמר היה השם השני בשכיחותו (1,380 בנות נקראו בשם זה) אחריו היו: שירה (1,200), מאיה (1,200), יעל (1,135), אדל (1,110), טליה (1,060), אביגיל (1,040), איילה (930) ושרה (860). 

השם רומי נמצא במגמת עלייה ועלה למקום ה-15 לאחר שהיה במקום ה-29 בשנה שלפניה. למעשה מאמצע שנות התשעים מספר הבנות הנקראות בשם זה עולה. לעומתו השם רוני שהיה בשנת 2013 במקום ה-12 יורד למקום ה-19 (ראו תרשים 2). גם השם אדל ממשיך להיות פופולרי, וחלה עלייה במספר הבנות הנקראות בשם זה. 

השם הנפוץ ביותר בקרב בנים יהודים היה נועם (1,600 בנים נקראו בשם זה) ואחריו היו: אורי (כולל אוּרי ואוֹרי), דוד, יוסף, איתי, אריאל, איתן, דניאל, יהונתן. בשנת 2012 רק 36 בנים נקראו בשם עובדיה. בשנת 2013, השנה שבה נפטר הרב עובדיה יוסף, 117 בנים נקראו בשם זה ובשנת 2014 - 209 בנים. השם איתן עלה מהמקום העשירי שבו היה בשנת 2013 למקום השביעי. העלייה במספר הבנים בשם איתן התרחשה במקביל לחודשי מבצע צוק איתן שכנראה השפיע על חלק מההורים לבחור בשם זה לבנם.

השם נועה היה הנפוץ ביותר בערים פתח תקווה, רחובות, חולון ובשאר הערים הגדולות (פרט לירושלים ולבני ברק) הוא הופיע בין חמשת השמות הנפוצים ביותר. למרות שנועה הנו השם הנפוץ ביותר בישראל זה 15 שנים, ישנן ערים רבות בארץ שבהן השם השכיח ביותר שונה. בירושלים ובבני ברק הוא אינו מופיע אפילו בין עשרת השמות הנפוצים. בירושלים השם הנפוץ ביותר הוא שרה, בבני ברק - אסתר, בערים אשדוד, בת ים, נתניה, באר שבע  ואשקלון - אדל, בערים חיפה, תל אביב-יפו, ראשון לציון ורמת גן - מאיה.

בקרב הבנים היהודים השם נועם היה הנפוץ ביותר בערים באר שבע, רמת גן, רחובות, אשקלון, בת ים וחולון, השם אורי - בתל אביב-יפו, ברמת גן, ובמודיעין, איתי - בראשון לציון ובפתח תקווה, יוסף - בירושלים ובבני ברק, איתן -בחיפה, בנתניה ובהרצלייה והשם משה היה הנפוץ ביותר באשדוד. 

אחד מכל חמישה בנים מוסלמים נקרא בשם מוחמד או אחמד (14.5% ו-5.4%, בהתאמה). לאחר שבשנים האחרונות הייתה ירידה בשכיחות השמות מוחמד, אחמד ומחמוד בשנת 2014 חלה עלייה בשכיחות שמות אלו. השמות הנפוצים בקרב הבנים המוסלמים אחריהם היו: יוסף (3.3%), עומר (3.1%), עבד (2.8%), אדם (2.7%), עלי (2.4%), אבראהים (2.1%), מחמוד (2.1%), אמיר (1.9%), ח'אלד (1.1%). מגוון השמות הנפוצים קטן יחסית בקרב הבנים המוסלמים. עשרת השמות הראשונים של הבנים המוסלמים ניתנים ליותר מ-40% מהבנים, לעומת 15% בקרב הבנות המוסלמיות, וכ-20% בקרב היהודים, הנוצרים והדרוזים. כמו כן, ניתן לראות שישנה פחות ריכוזיות בשמות הבנות. בקרב הבנות המוסלמיות השמות הנפוצים ביותר היו מרים (2.5%), ג'נא (2%), ליאן (1.8%), מלאק (1.6%), אלין (1.5%), לין  (1.4%), נור (1.4%).

קיראו עוד ב"בארץ"

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    השמות הפופלריים 27/12/2015 17:05
    הגב לתגובה זו
    כך שזה לא מפליא. גם נועה זה מהתנך נעה (בלי ו) זה מראה איזה עם משעמם יש פה אין חדשנות בכלום. לערבים יש שמות הרבה יותר עדכניים ויפים ובינלאומיים מהשמות של הישראלים הפחדנים.
  • סוחר נוסטרו 28/12/2015 02:06
    הגב לתגובה זו
    לא מת על האוכלוסיה שלנו. טכלס אני אומר לא מרוצה פה מהאנשים. זה סתם קשקוש שאנחנו חמים ובלה בלה בלה. נעשינו אומה של אנשים מנוכרים ואינטרסנטים בהובלת השלטון. איך זה קשור לשמות? לא קשור זרמתי פשוט עם מספר1
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מורה קרן השתלמות של המורים והגננות קרן השתלמות

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ' תקציב גירעון

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי

להמשך הכתבה לחץ כאן