הלמ"ס: אלו היו השמות הפרטיים הכי נפוצים ב-2014

נתון מעניין: עקב מבצע צוק איתן חל גידול במספר ההורים שבחרו בשם איתן לבנם
לירן סהר | (2)
נושאים בכתבה שמות

השם הנפוץ ביותר בקרב ילידי שנת 2014 היה מוחמד, 2,650 בנים מוסלמים שנולדו ב-2014 נקראו בשם זה. השם הנפוץ ביותר אחריו היה נועם שניתן לכ-2,000 ילדים (כ-1,600 מהם  בנים יהודים  וכ-400 בנות), כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השם השלישי בשכיחותו היה יוסף, שנפוץ בקרב בנים יהודים (למעלה מ-1,350) ובנים מוסלמים (כ-600). השם אריאל שהיה הרביעי בשכיחותו הנו שם הניתן הן לבנים והן לבנות (כ-1,300 וכ-500, בהתאמה). גם השמות הבאים ברשימה - אורי ודניאל - הם שמות הניתנים לשני המינים.

בקרב הבנות היהודיות השם הנפוץ ביותר היה נועה, 1,478 בנות נקראו בשם זה ב-2014. זהו השם הנפוץ ביותר בקרב בנות יהודיות מזה 15 שנים. עם זאת השם נועה נמצא במגמת ירידה. תמר היה השם השני בשכיחותו (1,380 בנות נקראו בשם זה) אחריו היו: שירה (1,200), מאיה (1,200), יעל (1,135), אדל (1,110), טליה (1,060), אביגיל (1,040), איילה (930) ושרה (860). 

השם רומי נמצא במגמת עלייה ועלה למקום ה-15 לאחר שהיה במקום ה-29 בשנה שלפניה. למעשה מאמצע שנות התשעים מספר הבנות הנקראות בשם זה עולה. לעומתו השם רוני שהיה בשנת 2013 במקום ה-12 יורד למקום ה-19 (ראו תרשים 2). גם השם אדל ממשיך להיות פופולרי, וחלה עלייה במספר הבנות הנקראות בשם זה. 

השם הנפוץ ביותר בקרב בנים יהודים היה נועם (1,600 בנים נקראו בשם זה) ואחריו היו: אורי (כולל אוּרי ואוֹרי), דוד, יוסף, איתי, אריאל, איתן, דניאל, יהונתן. בשנת 2012 רק 36 בנים נקראו בשם עובדיה. בשנת 2013, השנה שבה נפטר הרב עובדיה יוסף, 117 בנים נקראו בשם זה ובשנת 2014 - 209 בנים. השם איתן עלה מהמקום העשירי שבו היה בשנת 2013 למקום השביעי. העלייה במספר הבנים בשם איתן התרחשה במקביל לחודשי מבצע צוק איתן שכנראה השפיע על חלק מההורים לבחור בשם זה לבנם.

השם נועה היה הנפוץ ביותר בערים פתח תקווה, רחובות, חולון ובשאר הערים הגדולות (פרט לירושלים ולבני ברק) הוא הופיע בין חמשת השמות הנפוצים ביותר. למרות שנועה הנו השם הנפוץ ביותר בישראל זה 15 שנים, ישנן ערים רבות בארץ שבהן השם השכיח ביותר שונה. בירושלים ובבני ברק הוא אינו מופיע אפילו בין עשרת השמות הנפוצים. בירושלים השם הנפוץ ביותר הוא שרה, בבני ברק - אסתר, בערים אשדוד, בת ים, נתניה, באר שבע  ואשקלון - אדל, בערים חיפה, תל אביב-יפו, ראשון לציון ורמת גן - מאיה.

בקרב הבנים היהודים השם נועם היה הנפוץ ביותר בערים באר שבע, רמת גן, רחובות, אשקלון, בת ים וחולון, השם אורי - בתל אביב-יפו, ברמת גן, ובמודיעין, איתי - בראשון לציון ובפתח תקווה, יוסף - בירושלים ובבני ברק, איתן -בחיפה, בנתניה ובהרצלייה והשם משה היה הנפוץ ביותר באשדוד. 

אחד מכל חמישה בנים מוסלמים נקרא בשם מוחמד או אחמד (14.5% ו-5.4%, בהתאמה). לאחר שבשנים האחרונות הייתה ירידה בשכיחות השמות מוחמד, אחמד ומחמוד בשנת 2014 חלה עלייה בשכיחות שמות אלו. השמות הנפוצים בקרב הבנים המוסלמים אחריהם היו: יוסף (3.3%), עומר (3.1%), עבד (2.8%), אדם (2.7%), עלי (2.4%), אבראהים (2.1%), מחמוד (2.1%), אמיר (1.9%), ח'אלד (1.1%). מגוון השמות הנפוצים קטן יחסית בקרב הבנים המוסלמים. עשרת השמות הראשונים של הבנים המוסלמים ניתנים ליותר מ-40% מהבנים, לעומת 15% בקרב הבנות המוסלמיות, וכ-20% בקרב היהודים, הנוצרים והדרוזים. כמו כן, ניתן לראות שישנה פחות ריכוזיות בשמות הבנות. בקרב הבנות המוסלמיות השמות הנפוצים ביותר היו מרים (2.5%), ג'נא (2%), ליאן (1.8%), מלאק (1.6%), אלין (1.5%), לין  (1.4%), נור (1.4%).

קיראו עוד ב"בארץ"

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    השמות הפופלריים 27/12/2015 17:05
    הגב לתגובה זו
    כך שזה לא מפליא. גם נועה זה מהתנך נעה (בלי ו) זה מראה איזה עם משעמם יש פה אין חדשנות בכלום. לערבים יש שמות הרבה יותר עדכניים ויפים ובינלאומיים מהשמות של הישראלים הפחדנים.
  • סוחר נוסטרו 28/12/2015 02:06
    הגב לתגובה זו
    לא מת על האוכלוסיה שלנו. טכלס אני אומר לא מרוצה פה מהאנשים. זה סתם קשקוש שאנחנו חמים ובלה בלה בלה. נעשינו אומה של אנשים מנוכרים ואינטרסנטים בהובלת השלטון. איך זה קשור לשמות? לא קשור זרמתי פשוט עם מספר1
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.