תשואות

החולשה בבורסה פגעה בתשואות: הקופות ירדו 0.14% בנובמבר - מי הכי נפגעה?

החולשה בבורסת ת"א בנובמבר השפיעה על ביצועי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות - צפו בטבלאות
לירן סהר | (4)
נושאים בכתבה קופות גמל

נובמבר היה חודש חזק מאוד בשווקים הפיננסים בחו"ל עם עלייה של 5.5% במדד הדאקס הגרמני ושל 1.1% במדד ה-S&P 500. מנגד, הנתונים של בורסת תל אביב בנובמבר הפגינו חולשה בהשוואה לעולם –  מדד המעו"ף רשם ירידה זעירה של 0.1% ואילו מדד ת"א 75 ירד 2.7%. ירידות אלו מגיעות לאחר קפיצה של 5.5% במדד המעו"ף בחודש אוקטובר. גם בשוקי האג"ח המגמה בחודש הקודם הייתה שלילית כאשר מדד האג"ח הכללי בת"א רשם ירידה של 0.3%. מה עשו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בתוך הראלי הזה? הנה המספרים:

 

לפי חישוב Bizportal, קופות הגמל הגדולות רשמו בחודש נובמבר תשואה שלילית ממוצעת של  0.14%, כך שהתשואה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת כעת ב-1.6%. נציין שבאוקטובר  נרשמה תשואה חיובית ממוצעת של 2.37%. 

 

ניתוח תשואה חודש נובמבר: בקופות שמנהלות מעל מיליארד שקלים, היחידה שרשמה תשואה חיובית היא 'תמר' של כלל עם תשואה של 0.2%. במקום השני נמצאת 'בר ג', אף היא של כלל, עם תשואה שלילית של 0.02% ובמקום השלישי 'גמל כללי' של מיטב דש עם תשואה שלילית של 0.06%. 'תגמולים ופיצויים' של מנורה רשמה את הירידה החדה ביותר בשיעור של 0.32%. 

 

 

ניתוח תשואה 12 חודשים אחרונים: במקום הראשון בהסתכלות של 12 החודשים האחרונים נמצאת הקופה 'גדיש' של פסגות עם תשואה של 2.56%. במקום השני בהסתכלות שנתית נמצאות 'עוצמה תעוז' של הראל ו'בר ג' של כלל עם תשואה של 2.08% כל אחת. במקום השלישי נמצאת קרן 'גמל כללי' של אלטשולר שחם עם תשואה של 2.02%. 'תגמולים' של מגדל רשמה את התשואה הנמוכה ביותר ב-12 החודשים האחרונים - 0.87%. 

קרנות ההשתלמות

לפי חישוב Bizportal, התשואה הממוצעת בקרנות ההשתלמות בחודש נובמבר עמדה על 0.21%-, כך שב-12 החודשים האחרונים התשואה הממוצעת מסתכמת כעת ב-1.43%.

 

כל קרנות ההשתלמות שמנהלות יותר ממיליארד שקלים הציגו בנובמבר תשואה שלילית – במקום הראשון בחודש אוקטובר, מבין הקרנות שמנהלות מעל מיליארד שקלים, נמצאת קרן ההשתלמות של הראל עם תשואה שלילית 0.05%. במקום השני זו קרן השתלמות מסלולית של כלל עם תשואה שלילית של 0.1%, וסוגרת את השלישייה הראשונה זו 'שיא' של פסגות עם תשואה שלילית של 0.14%. את התוצאה הגרועה ביותר רשמה קרן ההשתלמות של אנליסט עם ירידה של 0.35%. 

בהסתכלות של 12 החודשים האחרונים, הקרן 'שיא' של פסגות תופסת את המקום הראשון עם תשואה של 2.31%. במקום השני זו הקרן 'אומגה' של מנורה עם תשואה של 2.16% ובמקום השלישי קרן ההשתלמות של הראל עם תשואה של 2.08%. קרן ההשתלמות של אנליסט היא היחידה שרשמה תשואה שלילית ב-12 החודשים האחרונים. 

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ranr 17/12/2015 10:44
    הגב לתגובה זו
    כלומר בניכוי דמי ניהול והגביה פר הפקדה, נשאר לחוסך קצת אוויר ביד.
  • נכון (ל"ת)
    רוג'ר 17/12/2015 15:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מגדה 17/12/2015 10:41
    הגב לתגובה זו
    פאר חברות הביטוח בישראל!
  • 1.
    עמוס 17/12/2015 09:51
    הגב לתגובה זו
    וזה לא בהכרח רע. מי שמהמר על המשך גאות שוחה יותר מהר בלי בגד ים. רק עם השפל יעמיק ויתארך כולם יראו מי לבש מה למשחה.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.