"ניתן לשווק דירות יותר צנועות - שאנשים יקנו סייקו ולא רולקס"

כך אמרה מנהלת אגף נכסים בדיסקונט. מנכ"ל אנגלו סכסון פרויקטים: "מחיר למשתכן לא יוריד את מחירי הדירות"
לירן סהר | (10)

"מחיר למשתכן וגם הסכמי הגג הם רדיקליים ומשמעותיים בתוך השוק. הסכמי הגג הם אירוע שמסדירים בכל עיר ועיר את התנהלותן ב-10 השנים הבאות", כך אמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אשל ארמוני ב'עיר הנדל"ן' של מרכז הבנייה באילת. "אין ספק שיש הרבה חשדנות וציניות, באיזשהו מקום הן מוצדקות. חששו שמחיר למשתכן לא יהיה במאסה מספיק גדולה, זה לא נכון. חששו שלא ייגשו והמכרזים לא יצליחו, זה לא נכון. גם אם מכרז נכשל הוא ייצא שוב לשיווק. אין ספק שיש חששות, אין ספק שאנחנו עושים טעויות, אבל אנחנו מתקנים על הנתיב. כל מכרז בו היה מציע אחד אנחנו מיד התכנסנו ושאלנו איך ניתן להשתפר. בסוף יש פה מצפן ואם נתמיד בו אז גם נסחוף את הציבור ונעורר שוב את האמון שלצערי כפי שאני חווה אותו בשנים האחרונות והוא מתעמעם". 

רונן שטרית, מנכ"ל אנגלו סכסון פרויקטים, אינו מאמין שמכרזי מחיר למשתכן יוביל לירידה במחירי הדירות: "רבים מהזוגות הצעירים והרווקים שירכשו דרך מחיר למשתכן לא תכננו כלל לרכוש דירה, כלומר הולכים להיווצר ביקושים חדשים, בנוסף לביקושים הגבוהים שיש כיום, לכן עם הפחתת המחירים במכרזים אלו יווצר איזון, לא ירידת מחירים. מעבר לזה, צריך לשאול - מי יירכוש את הדירות הללו? זוגות צעירים ששוכרים דירות ברעננה ובנס ציונה, שיקנו ולא יגורו בדירות אלא ישכירו אותן, אז 50% מהדירות יהיו שכורות". 

מיכל כספי, מנהלת אגף נכסים ונדל"ן בבנק דיסקונט, התייחסה לזווית המימונית של הקבלנים שניגשים למכרזים: "אין הרבה עסקאות של 20% רווח בבנייה, הרבה שנים. רווח יזמי נאות הוא בין 12% ל-15%. בסך הכול לבנק קל לנתח את תכנית מחיר למשתכן, קבלנים יכולים לצמצם את התקורה שלהם. הבנק יודע להתמודד עם הניתוח הזה, בכפוף לכך שמדובר ביזם שיודע לבצע, לא בטוח שמשרד השיכון יידע לגדר את הסיכונים". 

כספי התייחסה לגודל הדירות והשטחים הנרחבים שדורשות הרשויות כיום: "מה שמאוד מטריד אותי – כל הזמן מדברים על עליית מחירי הדיור, אבל אף אחד לא מדבר על אותה הדירה. נניח דירה ביבנה, אם נשווה אותה לדירות שנבנות בעולם, רואים שהיקף שטחי הציבור סביבה הוא 80% מעל המקובל, יצרנו סוג של מפלצת. בונים היום דירות עם מעמסה של מקומות חניה והיקף אדיר של שטחי ציבור. כמו כן, קונים היום דירה משמעותית יותר גדולה בהשוואה ללפני 20 שנה, אני אומרת למקבלי ההחלטות – תהיו יותר יצירתיים. נניח לא הצלחתם להתנגד לראשי העיר, ניתן לשווק דירות של 3-4 חדרים קצת יותר צנועות שיחייבו תקן חניה קטן יותר, שאנשים ייקנו דירה סייקו ולא רולקס".

אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור, השיב לכספי: "אנחנו מקווים שהקבלן יקבל גם זכויות שבס, ראש עיריית עפולה, דרש לפי תכנית בניין העיר 160 מ"ר לדירה, זה לא נראה לנו הגיוני, זאת וני, למרות שלקבלנים המטר השולי יותר זול. לבנות שתי דירות של 80 מ"ר עולה יותר מבניית דירות 160 מ"ר. לכן הגדלנו את הדירות בעפולה מ-113 מ"ר ל-120 מ"ר. יש למעלה מ-200 אלף יחידות דיור מאושרות על קרקעות שלא יוצאות לבנייה בגלל חסמי היתרים ופיתוח. בכל עיר חדשה שעושים בה הסכמי גג מתייחסים גם לקרקעות הפרטיות, עובדים על כך שהקרקעות האלה ייבנו. בנתניה יש 12 אלף יחידות דיור מוכנות עם קרקע, כל מה שצריך לעשות הוא פיתוח, ישבנו עם העירייה ויש מכרז לפיתוח ל-3,000-4,000 דירות. אני מציע לקחת את הקרקעות הפרטיות, תמכרו אותן מהר לפני שיהיה מאוחר מדיי". 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מורידים את הגודל ואת הסטנדרט של הדירות ומקשקשים (ל"ת)
    על ירידת מחירים... 06/12/2015 22:13
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    טומארפורקולו 06/12/2015 09:10
    הגב לתגובה זו
    אפילו לא מזוייף
  • 8.
    לא משנה סייקו או רולקס מחיר הקרקע הוא הקובע (ל"ת)
    אלי 03/12/2015 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סתם אזרח זקן 03/12/2015 15:46
    הגב לתגובה זו
    בעבר בנו דירות שלושה ושלושה וחצי חדרים והיתה אפשרות להגיע לדיור כזה - לא מפואר אך ממלא תפקידו. הרשויות מעונינות בדירות פאר שיכניסו הון לבזבוזים שלהן וחבל - אפשר לחזור לצנעה
  • 6.
    כולנו נמחקת.אף אחד לא מאמין לכם.חוץ מקובי מימון . (ל"ת)
    מני 03/12/2015 15:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אחד 03/12/2015 14:18
    הגב לתגובה זו
    אולי זה בגלל שהמחיר יורד בכמות הנמכרת אמורה לגדול אבל עקומת הביקוש לא משתנה כלכך בקלות אבל הוא מתווך לא קבלן אז אני לא מצפה ממנו ליותר מידי
  • 4.
    יעקב 03/12/2015 13:58
    הגב לתגובה זו
    גם לנדל"ן מגיע הטריק הידוע: מקטינים את האריזה, אבל משאירים את המחיר. כל זמן שהבנקים דוחפים משכנתאות והן משמשות כבטחונות להון, אין סיכוי שיאפשרו הורדת ערך הבטחונות. התחרות היחידה במשק הישראלי בין הבנקים ורשתות השיווק, היא מי מעיז לקחת מחיר יותר גבוה עבור אותו מוצר. כאשר כל פקיד הממונה על הפיקוח חולם על היום בו יעבור לעבוד אצל אחד ה"מפוקחים" אין סיכוי שיתקיים פיקוח של ממש. מערכת הפיקוח היא למעשה היחצ"ן של המפוקחים.
  • 3.
    ואיך הקבלן יקנה יגואר ולא מרצדס . (ל"ת)
    בא 03/12/2015 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה הקשר בין משקיעי נדלן לדינוזאורים , כבר יש קשר . (ל"ת)
    בא 03/12/2015 13:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנכ"ל אנגלו סכסון עושה במכנסיים מרוב פחד (ל"ת)
    שי 03/12/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים -1.95%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.