משבר הפליטים משתולל בהונגריה - לא תאמינו את מי מאשים הממשל במחדל
איל קרנות הגידור ג'ורג' סורוס נמצא לאחרונה תחת אש במולדתו הונגריה. הפוליטיקאים מכיוון הימני של המפה, מאשימים אות בתמיכה בהגירה בלתי חוקית ובליבוי משבר הפליטים שמביא ללחץ אדיר על הממשל לפתרון מיידי. מבין תוקפי סורוס, נמצא גם ראש ממשלת הונגריה עצמו, ויקטור אורבן אשר הטיח בסורוס האשמות על כך שהוא תומך במדיניות הגירה ליברליות ומממן ארגונים שונים דרך הקרן שלו לפרו דמוקרטיה. הארגון האחרון ידוע בביקורת שלו על מדיניות ההגירה. סורוס עצמו לא הסתיר את הביקורת שלו על מדינות השלטון במדינה בה נולד. במאמרי דעה בפיינשל טיימס סורוס טעון שהונגריה מתנערת מהמחויבות שלה לשמש כמקום מקלט לפליטים. סורוס הציע שיתוף פעולה של כלל אירופי מקיף שיביא לקליטה טובה יותר של הפליטים והענקת דמי קליטה בסך של 16,800 דולר במשך שנתיים בכדי לעזור בעלויות הדיור, הבריאות והחינוך . סורוס עשה את הונו ממסחר במטבע חוץ. הוא רכש מטבעות שלדעתו עמדו בפני ייסוף, ומכר מטבעות שלדעתו עמדו בפני פיחות. לרוב, הערכותיו היו נכונות ומבוססות, ויש הטוענים שההון שעשה בא על חשבונן של מדינות מתפתחות שכלכלתן התערערה. השקפה זו ממשיכה לרדוף את סורוס. "[סורוס] ממשיך להפציץ את הציבור בתוכניות המהפכניות שלו, בשם האנוכיות שלו והאדרת שמו. סורוס מבקר את אותם המדינות בהם הפועלות שלו גרמו לפשיטת רגל פיננסית ב-30 השנים האחרונות". כך אמר יאנוס לזר, פוליטיקאי שעומד בראש משרד ראש הממשלה. ללא קשר לסורוס, ההחלטה של הונגריה להקים גדר בגובה של ארבעה מטרים לאורך הגבול שלה עם סרביה בכדי לחסום את דרך המהגרים שברובם פונים אל כיוון גרמניה. מגזין פורבס מדרג את ג'ורג' סורוס במקום ה-35 ברשימת עשירי תבל. בעשורים האחרונים החל סורוס לתרום מיליארדי דולרים לצדקה. סורוס הוא יו"ר הנהלת קרן ההון "סורוס" וראש "מכון החברה הפתוחה" (Open Society Institute). הוא גם חבר לשעבר במועצת המנהלים של המועצה האמריקנית ליחסי חוץ. ב-2009 הוא הקים מכון לחשיבה כלכלית חדשה
- 4.רוני 20/10/2015 13:30הגב לתגובה זוכמה טעויות כתיב ועריכה באייטם כל כך קצר. מביך.
- 3.ייצק 20/10/2015 09:43הגב לתגובה זוגם את ישראל הוא לא אוהב במיוחד... ידע לנצל ה'קפיטליזם החזירי' להרוויח הון. כמאמר הסופר הצרפתי : ' כסף נצבר ע"י עוולות ועושק של בני אדם/מדינות.'..!. כף להיות הומניסט לאחר שהפכת לעשירררררררררר !!!!!!!!!!
- 2.BPHJ 15/10/2015 15:13הגב לתגובה זואבל לגבי ההונגרים הוא היה ונשאר "יהודי".היו שהאשימו את סורוס בשיתוף פעולה עם ההונגרים והנאצים אבל האשמות אלו מעולם לא הוכחו.לישאל ולעם היהודי הוא לא יתרום אגורה.
- 1.יופי שיאשימו זה כבוד (ל"ת)גם אשם 14/10/2015 17:39הגב לתגובה זו

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

משרד האוצר החליט שלא לתקצב פיצוי לישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך "עם כלביא"
לאחר כחודש וחצי של דיונים במשרד האוצר, הבהירה נציגי האוצר במהלך דיונים של ועדת הכלכלה של הכנסת כי המדינה לא תפצה את הנוסעים הישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא" במלחמת איראן
המהלך עורר מחאה חריפה מצד חברי הכנסת ונציגי הענף. ח"כ ולדימיר
בליאק (יש עתיד) האשים את שר האוצר בצביעות, כשהוא מציין כי "מצא 3.7 מיליארד שקל לחלוקת מזון בעזה, אך מסרב להקצות 250 מיליון שקל לפיצוי אזרחי ישראל". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, הגדיר את ההחלטה "שערורייה" ודרש מראש הממשלה להתערב.
העימות סביב
הפיצוי נמשך כבר חודשים בין האוצר למשרד התחבורה, עם פערים מהותיים: במשרד התחבורה דרשו פיצוי על חמישה ימי שהייה, ואילו באוצר התעקשו על יומיים בלבד. לפי ההצעה המקורית, כל נוסע היה אמור לקבל כ־150 דולר ליום, עד תקרה של 750 דולר – בכפוף להוכחה כי נתקע בחו"ל בעקבות
ביטול טיסות על ידי המדינה.
נציגי חברות התעופה התריעו בדיון מפני פגיעה קשה ביכולתן הפיננסית. עוז ברלוביץ', מנכ"ל ארקיע, טען כי אלפי תביעות תלויות ועומדות נגד החברה, וכי היעדר פיצוי מהמדינה עלול להביא לקריסת אחת מחברות התעופה הישראליות. אורי סירקיס,
מנכ"ל ישראייר, קרא להתערבות מיידית בחקיקה שתגן על החברות, בעוד שלומי זפרני מאל־על דרש להפסיק "לגלגל את הציבור ללא מענה או ודאות".
רגב מצדה סבורה כי המדינה צריכה להשתתף במימון שלושה ימי פיצוי נוספים מעבר לשני הימים שעל פי חוק יחולו על החברות, שכן
הפגיעה בנוסעים נגרמה מהחלטה ממשלתית – סגירת השמיים – ולא ממדיניות של חברות התעופה. בינתיים, ללא הסכמה בין המשרדים, אלפי נוסעים שנותרו תקועים בחו"ל בזמן המבצע, בהם גם מי שזומנו בצווי 8, נאלצים לשאת בעלויות הכבדות מכיסם.
- אירן מגרשת מעל חצי מליון פליטים אפגנים מחשש לריגול
- הכנסת אישרה: תוכנית פיצויים רחבת היקף לעסקים שנפגעו ממבצע עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אורי סירקיס מנכ"ל ישראייר: "במסגרת המבצע נדרשנו לבטל עשרות טיסות ולהעביר מטוסים לחו"ל, אנחנו מקבלים מדי יום תביעות בהיקפים של מיליונים רבים, ואנחנו מבקשים התערבות מיידית לקידום חקיקה שתגן עלינו, כי בבימ"ש אומרים שביטלנו את הטיסה וזו סיטואציה בלתי אפשרית. בעיתוי ציני, יש היום דיון של שרת התחבורה לאפשר לוויז להקים כאן בייס".