זו הסיבה לעלייה של 36% במחירי המזון תוך 9 שנים

לפי האוצר קריסת רשת קלאב-מארקט לפני עשור הגדילה למעשה את הריכוזיות בענף 
גיא בן סימון | (8)

משרד האוצר התמקד היום בסקירתו השבועית בניתוח הריכוזיות בענף יצרני המזון סביב העשור האחרון, כאשר בשורה התחתונה עולה כי העלייה המשמעותית ברווחי החברות נרשמה על רקע העלייה בריכוזיות הענף - מה שגרר עלייה חדה במחירי המזון בהתאם.

לפי נתוני האוצר, בין השנים 2012-2004 נרשמה עלייה של 36% במדד מחירי המזון - מדובר בעלייה גבוהה משמעותית משיעור עליית מדד המחירים לצרכן. באוצר מנסים להסביר את העלייה החדה, בין היתר, כתוצאה משינוי מחירי חומרי הגלם, השכר ושער החליפין, אך מצביעים על הרכיב העיקרי שתרם לעלייה והוא - הריכוזיות בענף המזון. 

על מנת לבחון באיזו מידה עליית המחירים החדה, שהיוותה זרז מרכזי לפרוץ המחאה החברתית ב-2011, אכן שיקפה את העלייה בעלויות גורמי הייצור כפי שטענו בזמנו יצרני המזון, ניתח האוצר את התפתחות שיעור הרווחיות ורמת הרווחים המצרפית בענף לאורך השנים 2012-2003.

שיעור הרווחיות והרווח המצרפי של יצרני ויבואני המזון:

בין 2005 ועד לפרוץ המחאה החברתית ב-2010 בולט הזינוק החד ברווחיות וברווחי החברות בענף, משפל של 2.7% ב-2005 ל-8.9% ב-2010. שימו לב - למרות הירידה ברווחיות הענף בין 2012-2011, שיעור הרווחיות עדיין גבוה בצורה משמעותית בהשוואה למחצית הראשונה של העשור הקודם.

שיעורי הרווחיות חושבו כיחס בין הרווח לפני מס, לאחר "החזרת" משכורת המנהלים לחברה לבין מחזור המכירות. בהקשר זה האוצר מציין בשולי הדו"ח כי לפני החזרת משכורת המנהלים לחברה, נמצא כי בממוצע בעשור האחרון שיעור החברות המפסידות עמד על 60%. עם זאת, לאחר 'החזרת' משכורת המנהלים לחברה יורד שיעור זה ל-40%.

ניתוח הריכוזיות של מחזור המכירות בענף המזון מלמד כי בשנים 2008-2005, כשגדלה משמעותית הרווחיות בענף, נרשמה במקביל עלייה של 35% בריכוזיות, לפי מדד רפינדל (המחושב כסכום הריבועים של חלקה היחסי של כל חברה בסך מחזור הענף). בדומה לגידול ברמת הריכוזיות, גם הגידול ברווחיות הענף, חלק הארי של עליית מחירי המזון נרשם בשנת 2008 - ערב משבר הסאבפריים.

לפי האוצר, העלייה החדה ברווחיות חברות המזון הגדולות במחצית השנייה של העשור הקודם, שרשמה שיא ב-2010, לא הייתה מתואמת עם קצב צמיחת התוצר. בנוסף, הירידה החדה ברווחיות חברות המזון בשנים 2005-2002 נרשמה דווקא על רקע התאוששות המשק מהמיתון שלאחר האינתיפאדה השנייה והתיסוף בשער החליפין. ביחס לשינויים בשער החליפין, באוצר מציינים כי הגידול החד ברווחיות חברות המזון בין 2002-1997, חל דווקא על רקע פיחות חד בשקל באותן שנים. לפיכך, גם אם התיסוף החד בשקל בשנים 2008-2006 תרם לגידול בשיעור הרווחיות של חברות המזון - עדיין זה לא מסביר את השינוי בשיעור הרווחיות של חברות המזון ב-20 השנים האחרונות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האוצר מקשר בין קריסתה של קלאב-מארקט לפני כעשור לבין רווחיות החברות והריכוזיות בענף, וקשה שלא לקשר בין 'קלאב מארקט' של ימינו - רשת מגה של אלון רבוע כחול הנמצאת היום בהסדר מול הנושים. לפי האוצר, הירידה החדה בשיעור הרווחיות של חברות המזון במחצית הראשונה של העשור הקודם, עשויה להיות מוסברת במידה רבה בגלל קריסתה של רשת השיווק קלאב-מרקט כתוצאה משחיקת הרווחיות על רקע התגברות התחרות בענף. קריסתה של קלאב-מרקט, אשר חובותיה לספקים הסתכמו בכ-750 מיליון שקל, פגעה בעיקר בספקים הקטנים והבינוניים. מעבר לעובדה שחלק מחובות אלו נמחק במסגרת הסדר הנושים, רכישתה של קלאב-מארקט על ידי שופרסל הגדילה משמעותית את הריכוזיות במקטע הקמעונאי. מדיווחי חברות המזון לרשות המסים עולה כי שנתיים לאחר קריסתה של קלאב-מרקט -  13.9% מהחברות שהיו פעילות בענף יצרני המזון נעלמו.

שיעור אי ההישרדות של חברות בענף המזון (ערב קריסת קלאב-מרקט לעומת ערב פרוץ משבר הסאבפריים):

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מוטי 03/08/2015 08:25
    הגב לתגובה זו
    אם מחירי הדיור עלו ב 100% ומחירי המזון ב 36% איך המדד נמוך משמעותית?!!
  • 7.
    לעשות יבוא ולשבור אותם חזק (ל"ת)
    טוב 03/08/2015 08:06
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אדם 02/08/2015 18:32
    הגב לתגובה זו
    לאוצר נוח לא למדוד דבר ולחגוג עם כביכול "אין אינפלציה" . הכי נוח להאשים את קלאבמרקט - פשוט שטויות !
  • 5.
    כרגיל כולם מדברים...ושטראוס ואוסם חוגגים את החיים (ל"ת)
    בלה...בלה...בלה 02/08/2015 17:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יוסי 02/08/2015 16:34
    הגב לתגובה זו
    המאמר השטחי הזה עושה "סלט" מעורב בין יצרניות המזון לבין רשתות השיווק. העובדה היא שהרווחיות של הרשתות (מגה, שופרסל, רמי לוי ועוד..) נשחקה מאוד והן בקושי שורדות. לעומת זאת, יצרניות המזון הגדולות חוגגות עם רמת רווחיות גבוהה וחשיפה נמוכה לצרכן הסופי שמטיל את כל האשמה על רשתות השיווק. צריך לכוון את האש בעיקר אל יצרניות המזון הגדולות ולהגביר את קניית מותגי הבית של הרשתות.
  • 3.
    עם מטומטם בחר שוב ליכוד קיבל חרא יקר באוכל ובנדל"ן (ל"ת)
    רועי 02/08/2015 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בקיצור הסיבה היא חזירות של החברות (ל"ת)
    אזרח 02/08/2015 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פיני 02/08/2015 14:52
    הגב לתגובה זו
    כלום . חבורה של חדלי אישיים.
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל
דוחות

קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה

קמטק עקפה במעט את ציפיות השוק עם הכנסות של 126 מיליון דולר ורווח מתואם של 0.82 דולר למניה לעומת צפי של 125.2 מיליון דולר ו-0.80 דולר למניה; במקביל רשמה הפסד חשבונאי חד-פעמי בעקבות מחזור אג"ח להמרה בהיקף חצי מיליארד דולר; התחזית לרבעון הרביעי 127 מיליון דולר עליה קלה ומאכזבת לעומת הרבעון הקודם - המניה מגיבה בירידות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קמטק רפי עמית

חברת בדיקות השבבים ממגדל העמק הדואלית קמטק -5.95%  , Camtek Ltd. -7.64%   מפרסמת את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי. החברה עקפה בקצת את תחזיות האנליסטים, הן בהכנסות והן ברווח למניה, והציגה קצב פעילות שמתקרב לרף של חצי מיליארד דולר במונחים שנתיים. קמטק עקפה ממש בקצת את הציפיות השורה העליונה והתחתונה אבל התחזית לרבעון הרביעי מאכזבת את המשקיעים. קמטק צופה שההכנסות ברבעון הבא יעמדו על 127 דולר עליה קטנה לעומת התחזית הקודמת שעמדה על 126 מיליון דולר.

הכנסות קמטק הסתכמו ברבעון ב-126 מיליון דולר, לעומת ציפיות השוק ל-125.2 מיליון דולר, ובכך רשמה עלייה של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (112.3 מיליון דולר). הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הגיע ל-40.9 מיליון דולר, שהם 0.82 דולר למניה בדילול מלא, לעומת תחזית ממוצעת של 0.80 דולר למניה ולמול רווח של 0.75 דולר למניה ברבעון השלישי של 2024. מדובר בהמשך רצף של עקיפת תחזיות, גם אם הפעם הפער היה קטן יותר.

עם זאת, בשורה התחתונה על בסיס GAAP, הציגה החברה הפסד חשבונאי של 53.2 מיליון דולר (1.16- דולר למניה). ההפסד נבע מהוצאה חד-פעמית של כ-89 מיליון דולר הקשורה למחזור אג"ח להמרה ישן, פעולה שבוצעה כחלק ממימון מחדש במסגרתו גייסה החברה 500 מיליון דולר באג"ח להמרה בריבית אפס. בסך הכול, המהלך הגדיל את יתרות המזומנים וההשקעות הסחירות של קמטק ל-794 מיליון דולר בסוף ספטמבר, לעומת 543.9 מיליון דולר שלושה חודשים קודם לכן.

שיעור הרווח הגולמי ברבעון עמד על 50% על בסיס GAAP ו-51.5% על בסיס Non-GAAP, בדומה לרבעונים הקודמים. הרווח התפעולי הסתכם ב-31.8 מיליון דולר על בסיס GAAP וב-37.6 מיליון דולר על בסיס Non-GAAP, המשקפים שולי רווח תפעולי של 25%-30%. התזרים מפעילות שוטפת גבוה והסתכם ב-34 מיליון דולר, והחברה ממשיכה לשמור על מאזן נקי ויכולת נזילות גבוהה, גם לאחר ההנפקה.


"הביקוש ל-AI ממשיך להניע את הצמיחה"

המנכ"ל רפי עמית התייחס לתוצאות ואמר כי “קמטק ממשיכה להציג ביצועי שיא הודות לביקוש הגובר למחשוב עתיר ביצועים עבור יישומי בינה מלאכותית. ההשקעות העצומות בתחום מרכזי הנתונים וה-AI ממשיכות לתמוך בצמיחה בתעשיית השבבים, ואנו מצפים להמשך מומנטום חיובי גם בשנה הבאה”.