זו הסיבה לעלייה של 36% במחירי המזון תוך 9 שנים

לפי האוצר קריסת רשת קלאב-מארקט לפני עשור הגדילה למעשה את הריכוזיות בענף 
גיא בן סימון | (8)

משרד האוצר התמקד היום בסקירתו השבועית בניתוח הריכוזיות בענף יצרני המזון סביב העשור האחרון, כאשר בשורה התחתונה עולה כי העלייה המשמעותית ברווחי החברות נרשמה על רקע העלייה בריכוזיות הענף - מה שגרר עלייה חדה במחירי המזון בהתאם.

לפי נתוני האוצר, בין השנים 2012-2004 נרשמה עלייה של 36% במדד מחירי המזון - מדובר בעלייה גבוהה משמעותית משיעור עליית מדד המחירים לצרכן. באוצר מנסים להסביר את העלייה החדה, בין היתר, כתוצאה משינוי מחירי חומרי הגלם, השכר ושער החליפין, אך מצביעים על הרכיב העיקרי שתרם לעלייה והוא - הריכוזיות בענף המזון. 

על מנת לבחון באיזו מידה עליית המחירים החדה, שהיוותה זרז מרכזי לפרוץ המחאה החברתית ב-2011, אכן שיקפה את העלייה בעלויות גורמי הייצור כפי שטענו בזמנו יצרני המזון, ניתח האוצר את התפתחות שיעור הרווחיות ורמת הרווחים המצרפית בענף לאורך השנים 2012-2003.

שיעור הרווחיות והרווח המצרפי של יצרני ויבואני המזון:

בין 2005 ועד לפרוץ המחאה החברתית ב-2010 בולט הזינוק החד ברווחיות וברווחי החברות בענף, משפל של 2.7% ב-2005 ל-8.9% ב-2010. שימו לב - למרות הירידה ברווחיות הענף בין 2012-2011, שיעור הרווחיות עדיין גבוה בצורה משמעותית בהשוואה למחצית הראשונה של העשור הקודם.

שיעורי הרווחיות חושבו כיחס בין הרווח לפני מס, לאחר "החזרת" משכורת המנהלים לחברה לבין מחזור המכירות. בהקשר זה האוצר מציין בשולי הדו"ח כי לפני החזרת משכורת המנהלים לחברה, נמצא כי בממוצע בעשור האחרון שיעור החברות המפסידות עמד על 60%. עם זאת, לאחר 'החזרת' משכורת המנהלים לחברה יורד שיעור זה ל-40%.

ניתוח הריכוזיות של מחזור המכירות בענף המזון מלמד כי בשנים 2008-2005, כשגדלה משמעותית הרווחיות בענף, נרשמה במקביל עלייה של 35% בריכוזיות, לפי מדד רפינדל (המחושב כסכום הריבועים של חלקה היחסי של כל חברה בסך מחזור הענף). בדומה לגידול ברמת הריכוזיות, גם הגידול ברווחיות הענף, חלק הארי של עליית מחירי המזון נרשם בשנת 2008 - ערב משבר הסאבפריים.

לפי האוצר, העלייה החדה ברווחיות חברות המזון הגדולות במחצית השנייה של העשור הקודם, שרשמה שיא ב-2010, לא הייתה מתואמת עם קצב צמיחת התוצר. בנוסף, הירידה החדה ברווחיות חברות המזון בשנים 2005-2002 נרשמה דווקא על רקע התאוששות המשק מהמיתון שלאחר האינתיפאדה השנייה והתיסוף בשער החליפין. ביחס לשינויים בשער החליפין, באוצר מציינים כי הגידול החד ברווחיות חברות המזון בין 2002-1997, חל דווקא על רקע פיחות חד בשקל באותן שנים. לפיכך, גם אם התיסוף החד בשקל בשנים 2008-2006 תרם לגידול בשיעור הרווחיות של חברות המזון - עדיין זה לא מסביר את השינוי בשיעור הרווחיות של חברות המזון ב-20 השנים האחרונות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האוצר מקשר בין קריסתה של קלאב-מארקט לפני כעשור לבין רווחיות החברות והריכוזיות בענף, וקשה שלא לקשר בין 'קלאב מארקט' של ימינו - רשת מגה של אלון רבוע כחול הנמצאת היום בהסדר מול הנושים. לפי האוצר, הירידה החדה בשיעור הרווחיות של חברות המזון במחצית הראשונה של העשור הקודם, עשויה להיות מוסברת במידה רבה בגלל קריסתה של רשת השיווק קלאב-מרקט כתוצאה משחיקת הרווחיות על רקע התגברות התחרות בענף. קריסתה של קלאב-מרקט, אשר חובותיה לספקים הסתכמו בכ-750 מיליון שקל, פגעה בעיקר בספקים הקטנים והבינוניים. מעבר לעובדה שחלק מחובות אלו נמחק במסגרת הסדר הנושים, רכישתה של קלאב-מארקט על ידי שופרסל הגדילה משמעותית את הריכוזיות במקטע הקמעונאי. מדיווחי חברות המזון לרשות המסים עולה כי שנתיים לאחר קריסתה של קלאב-מרקט -  13.9% מהחברות שהיו פעילות בענף יצרני המזון נעלמו.

שיעור אי ההישרדות של חברות בענף המזון (ערב קריסת קלאב-מרקט לעומת ערב פרוץ משבר הסאבפריים):

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מוטי 03/08/2015 08:25
    הגב לתגובה זו
    אם מחירי הדיור עלו ב 100% ומחירי המזון ב 36% איך המדד נמוך משמעותית?!!
  • 7.
    לעשות יבוא ולשבור אותם חזק (ל"ת)
    טוב 03/08/2015 08:06
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אדם 02/08/2015 18:32
    הגב לתגובה זו
    לאוצר נוח לא למדוד דבר ולחגוג עם כביכול "אין אינפלציה" . הכי נוח להאשים את קלאבמרקט - פשוט שטויות !
  • 5.
    כרגיל כולם מדברים...ושטראוס ואוסם חוגגים את החיים (ל"ת)
    בלה...בלה...בלה 02/08/2015 17:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יוסי 02/08/2015 16:34
    הגב לתגובה זו
    המאמר השטחי הזה עושה "סלט" מעורב בין יצרניות המזון לבין רשתות השיווק. העובדה היא שהרווחיות של הרשתות (מגה, שופרסל, רמי לוי ועוד..) נשחקה מאוד והן בקושי שורדות. לעומת זאת, יצרניות המזון הגדולות חוגגות עם רמת רווחיות גבוהה וחשיפה נמוכה לצרכן הסופי שמטיל את כל האשמה על רשתות השיווק. צריך לכוון את האש בעיקר אל יצרניות המזון הגדולות ולהגביר את קניית מותגי הבית של הרשתות.
  • 3.
    עם מטומטם בחר שוב ליכוד קיבל חרא יקר באוכל ובנדל"ן (ל"ת)
    רועי 02/08/2015 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בקיצור הסיבה היא חזירות של החברות (ל"ת)
    אזרח 02/08/2015 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פיני 02/08/2015 14:52
    הגב לתגובה זו
    כלום . חבורה של חדלי אישיים.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר

הצרות בחברה נמשכות: גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. היא טוענת כי אין לכך השפעה מהותית על המכירות, אבל יו"ר הדירטוריון החליט להתפטר. רק לפני מספר חודשים הדח"צים התפטרו אחרי נפילה במניה
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה בי קיור לייזר

חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות. הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה. בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה. עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים". מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר. להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.