הושג הסכם היסטורי להעסקת עובדי קבלן - מה הוא כולל?

האוצר וההסתדרות הגיעו להסכם אשר מהווה בשורה ל-50 אלף משפחות ועובדים בישראל. צפו בפרטים
לירן סהר |

"לאחר מו"מ מרתוני בין אנשי משרד האוצר ובראשם שר האוצר, משה כחלון, לבין יו"ר ההסתדרות החדשה, אבי ניסנקורן, סוכם מתווה למעבר להעסקה ישירה של עובדים במיקור חוץ ו"כתף אל כתף" לשירות המדינה וברשויות המקומיות.

 

כמו כן, סוכם על שיפור תנאי השכר של העובדים ברף הכנסה נמוך: עובדים סוציאליים, אנשי חינוך המועסקים כיום על ידי עמותות וארגונים נוספים, עובדי שמירה ואבטחה ועובדי ניקיון. 

להלן עיקרי ההסכמות אליהן הגיעו ההסתדרות והאוצר: 

קליטת עובדים בהעסקה ישירה:

  • מעבר להעסקה ישירה של כ- 1,100 עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות (בהתאם לכללי המצ'ינג הקיימים מול הרשויות)
  • הקצאת 150 תקנים נוספים של עובדים סוציאליים לתגבור רשויות חלשות.
  • מעבר להעסקה ישירה של עובדים ברשויות המקומיות, עבור מוקדי קליטה ליוצאי אתיופיה.
  • מעבר להעסקה ישירה של עובדי הבוקר בקרנות המחקר ועובדי הניקיון אשר בבתי החולים הממשלתיים בתוך 4 שנים.
  • מעבר להעסקה ישירה של אחיות בריאות התלמיד.
  • מעבר להעסקה ישירה של סייעות ע"י הרשויות המקומיות המתוקצבות על ידי משרד החינוך.
  • מעבר להעסקה ישירה של עובדי האפוטרופוס הכללי.
  • יוקם צוות בראשות שר האוצר בשיתוף יו"ר ההסתדרות החדשה להמשך בחינת סוגיית "כתף אל כתף"
שיפור תנאי שכר:
  • החלת צו הרחבה לשכר העובדים הסוציאליים אשר תיקנונם נדרש בהתאם למכרזים של משרדי הממשלה זאת בהתאם לתנאי השכר של עובדי המדינה/רשויות.
  • שיפור משמעותי בתנאי השכר של עובדי קרן קרב. בין השאר בהיקפי המשרה ובתנאים הסוציאליים. 
  • שיפור תנאי העסקת השומרים והמנקים בבתי הספר על ידי מניעת פיטורים בחודשי הקיץ.
כמו כן הוחלט כי יישמר "שקט תעשייתי" ולא תהיה שביתה בנושא עובדי הקבלן עד סוף שנת 2016.

שר האוצר, משה כחלון: "היום אנחנו מסתכלים לעובדים בעיניים. לעובד הניקיון בבית החולים שלפעמים אנחנו חולפים על פניו ולא שמים לב. לאחות בבית הספר שכולנו זוכרים את הטיפול הראשון שלה. אנחנו מסתכלים להם בעיניים ואומרים להם- המדינה חוזרת לקחת אחריות. המדינה לא מתנערת מכם יותר. המדינה ניצבת לצידכם".

יו"ר ההסתדרות החדשה, אני ניסנקורן: "מדובר בלא פחות ממהפכה חברתית, זהו המשך ישיר של קידום העסקת עובדים עם מוגבלות והעלאת שכר המינימום. אנו מחזירים את הכבוד לאדם העובד. המדינה לוקחת אחריות וחוזרת לדרך של קידום הנושא החברתי, תוך החזרת העובד למרכז".

אולם ב"קואליציה הארצית להעסקה ישירה" מבקרים את תנאי ההסכם וסבורים כי הוא ייתן פתרון לפחות מ-2.5% מעובדי הקבלן במגזר הציבורי. לדבריהם "אין די בהוספת מספר מוגבל של תקנים כדי לפתור את הבעיה מיסודה.לצערנו, ההסכם כפי שהוצג , אינו כולל הנחת תשתית לפתרון ארוך טווח למיגור תופעת ההעסקה הקבלנית: אין בו התחייבות לאיסוף מידע מקיף ואמין אודות עובדי קבלן; אין בו הגדרת מקצועות שבהם אסור יהיה להעסיק בצורה ישירה או עקיפה עובדי קבלן; אין בו תכנית אופרטיבית רצינית לצמצום התופעה במשרדי הממשלה והרשויות המקומיות.

 

"כל אלו צריכים להיות התחייבויות ממשלתיות ואנו קוראים לשר האוצר, שר הכלכלה ולחברי הממשלה לאמץ את העקרונות הללו- להרחיב את ההסכם ולוודא אכיפתו".

הקואליציה הארצית להעסקה ישירה תמשיך להיאבק למען העסקה ישירה והוגנת של עובדי הקבלן בישראל.

 

ההישג העכשווי הוא תוצאה של השקעה רבה שנעשתה במשך שנים ארוכות, אך חלילה לא נקודת סיכום. אנו ממשיכים במאבק למען העסקה ישירה וקוראים לציבור הרחב להמשיך גם כן.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי