תנודה חריפה הבוקר בבורסה בסין - הנפילות כמעט נמחקו, אך השוק עדיין 'דובי'

הבורסה בשנחאי שלא מפסיקה לספק לסוחרים בה דרמות, הגיבה בחדות להתערבות הממשלה הסינית
גיא ארז |
נושאים בכתבה סין

בוקר עצבני בבורסה בסין: מדד שנחאי שכבר נסחר בנפילה של מעל 4%, קיזז לקראת הסגירה את מרבית הירידות. הנפילה הגיעה בשל ספקות של המשקיעים בדבר יעילותן של פעולות הממשלה למנוע את המשך הנפילות בבורסה (שנפלה קרוב ל-30% מאז אמצע חודש יוני). בשיא הנפילות הבוקר, לפי סוכנות הידיעות הסינית Xinhua, החליטה הממשלה בסין  להגביל את המסחר היומי במדד CSI 500 הסיני, והירידות אכן נבלמו מעט. ההגבלה נכנסה לתוקף כבר מהיום, וכעת יוכל כל סוחר למכור או לקנות מקסימום 1,200 חוזים עתידיים על המדד. 

מחיקה של 3.2 טריליון דולר

נזכיר כי המדד הסיני, שזינק בפחות משנה ביותר מ-150%, נכנס לשוק דובי ונפל כ-30% מאז אמצע חודש יוני. ההתרסקות הזו הביאה למחיקת 3.2 טריליון דולר. כדי לקבל קצת פרופורציות, סכום זה גבוה פי 6 מהחוב של יוון, וכפול משווי הבורסה השכנה בבומביי, הודו. ביום שישי האחרון התרסקה שנחאי בכמעט 6%. הנפילה הגיעה כנראה בשל נתוני הצמיחה שהציגה הכלכלה הסינית, שצמחה ב־5.6% ברבעון הראשון של השנה, ואכזבו את המשקיעים. 

במדינה קומוניסטית כמו סין, הממשלה לא ששה לתת לבורסה לרדת, והחלה בצעדים אמורים להעלות את המדדים: הממשל נלחץ מעוצמת המימוש והבנק המרכזי הוריד את הריבית. בנוסף, עצר הממשל את האפשרות להנפקות חדשות בבורסה, כדי שכסף לא יעבור ממניות קיימות לחדשות, ויוריד את השוק. כתוצאה מכך, מעל 20 חברות שהיו אמורות להיות מונפקות בבורסה המקומית, הקפיאו את התהליך. יותר מכך, בשבועיים האחרונים עצר הממשל הסיני את האפשרות לקנות מניות במינוף. זאת ועוד, ברוקרים מובילים במדינה הצהירו בסוף השבוע האחרון כי יזרימו כ-20 מיליארד דולר לבורסה, והתחייבו לא למכור מניות עד שהמדד יגיע ל-4500 נק'. היום נסגר המדד בשער 3775. 

איך התחיל הראלי

נציין כי עד חודש נובמבר האחרון הבורסה בסין הייתה סגורה בפני משקיעים זרים. בנובמבר התבצעה רפורמה במדינה כך שמשקיעים זרים יוכלו לקנות מניות - והטירוף החל: המניות תומחרו בזול ביחס לשאר העולם, וזרימת כסף משמעותית החלה. הסוחרים שנכנסו מוקדם למדד נהנו מראלי אדיר של 150%. זאת ועוד, בועת נדל"ן בסין הסיטה את המשקיעים המקומיים לשוק ההון, דבר שתרם אף גם כן לעליות. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.