מחיר חבית נפט מתייצב: אילו מניות ירוויחו מהירידה בזהב השחור?
נפט אמצע יום המסחר (ה') בוול סטריט ומחיר הנפט נסחר ביציבות במחרי של 48.6 דולרים לחבית. עד כה השבוע מחיר חבית ירד ב-9.6%, ממשיך טרנד של צלילת מחירים מיולי האחרון, עת מחיר נפט נסחר ב-107 דולרים.
הטרנד החיובי של מחיר הנפט בניו יורק נמשך מאתמול, כאשר דוח מלאי הנפט בארה"ב שמפורסם על ידי משרד האנרגיה, הציג ירידה של 3.06 מיליון במלאי הנפט הגולמי. כמו כן היום, דוח כמות הגז במדינה שהתפרסם על ידי סוכנות המידע לאנרגיה הציג ירידה שבועית של 131 מיליארד קוב של גז. בארה"ב גז מהווה תחליף לגיטימי לנפט ובשנים האחרונות מתרבים כלי התחבורה אשר משתמשים בגז לשם אנרגיה.
חולשה גרמנית ואירופאית
בגרמניה, מדד ההזמנות ממפעלים החודשי הציג ירידה של 2.4%, כמעט ומקזז את העלייה החודשית הקודמת בת 2.9%. גרמניה הינה הכלכלה הגדולה ביותר באירופה ומדד זה מהווה תזכיר לכך שהדרך לשיקום כלכלי של היבשת עדיין ארוכה מאד. ירידה בצמיחה העולמית תמשיך לדחוף את מחירי הנפט מטה.
לאן פני הנפט? המשקיעים מהמרים על 30 דולרים
היום נרשמה פעילות ערה במסחר האופציות העתידיות למחיר הנפט, כך על פי תעודת הסל שמודדת את תנודת האופציות על מחיר החבית (
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי מרוויח?
הירידה במחיר הנפט משנה סדרי עולם בשוק ההון. בתוך כך, רוב המשקיעים מסכימים כי יש לנקוט במשנה זהירות לנוכח החברות האחראיות על קידוח ואספקת הגז, כאשר אלו עלולות להציג הפסדים לנוכח הירידה במחיר הסחורה. הדיון המעניין יותר נוגע לחברות הציבוריות שירוויחו באופן החד ביותר מהירידה במחיר חבית הנפט.
מוקדם יותר, פרשן CNBC, ג'ים קריימר טען כי חברות הקמעונאות הן יהיו המרוויחות הגדולות מירידת מחירי הנפט. קריימר הזכיר בעיקר את cosco (סימול: COST ). "מחירי מוצרי הגלם יורדים ובד בבד הקונים האמריקנים שבו לעשות קניות, זו כל התורה". קוסקו הודיעה אתמול (ד'), כי המכירות שלה לחודש דצמבר עלו ב-3% לעומת החודש הקודם.
קריימר הוסיף כי קיים דו שיח רחב על כך שהון רב נעלם מהמסחר לנוכח הירידה במחירי הנפט. לטענת קריימר, חולשת הההון מרוכזת בעיקר בטקסס, לואיזיאנה וצפון דקוטה, אך הוא מציע ש"בואו לא נשכח שבממוצע נשאר 1,000 דולרים בכיס הצרכנים שיוצאו על קמעונאות".
- 2.יאיר נבון 09/01/2015 14:14הגב לתגובה זוהמניה תגיע מהר מאוד לשער של 100 אג'
- 1.ישראלי 08/01/2015 22:22הגב לתגובה זוזה מרכיב ההוצאה העיקרי של חברות התעופה, הם ירוויחו הון עצום, מחיר החברה יכול לעלות ב 100% ויותר כי הרווח הגולמי השנתי יכול להיות כמחיר החברה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
