המניה בת"א שדוהרת על נפילת מחיר הנפט - ראלי מהיר של מעל 50%
חברת אל על זוכה בתקופה האחרונה לערגה שלא חוותה זמן רב. המניה של חברת התעופה משלימה היום ראלי של 52% תוך פחות מחודשיים כאשר הסיבה המרכזית היא הירידה החדה במחירי הנפט מרמה של מעל 100 דולר עוד ברבעון השלישי של 2014 ל-51 דולר לחבית היום.
חברת התעופה שבשליטת כנפיים של משפחת בורוביץ' ופויו זבלדוביץ', סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2014 עם הכנסות של 5.9 מיליארד שקל והפסד של 49 מיליון שקל. תוצאות הרבעון השלישי הושפעו באופן ניכר מהשלכות מבצע צוק איתן שחל במשך 50 ימים בחודשים יולי-אוגוסט.
מעבר למצב הבטחוני, אל על מושפעת מאוד ממחיר הנפט בעולם. הדלק הסילוני מהווה מרכיב מרכזי בהוצאות התפעול של החברה ומשפיע מהותית על רווחיותה.
כל שינוי של 1 סנט אמריקני במחירו של גלון (3.78 ליטר) דלק סילוני משפיע על הוצאות החברה לדלק ב-2.3 מיליון דולר (ברמה שנתית). החברה נוקטת בצעדי הגנה להקטנת החשיפה. הגנה עולה הרבה כסף - 6.5 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2014.
נכון לסוף הרבעון השלישי היו לחברת אל על מספר התקשרויות, לצורך גידור מחירי הדלק הסילוני, בהיקף הנאמד בכ-40% מהתצרוכת הצפויה ל-12 החודשים הבאים. חלק מעסקאות אלה מוכרות חשבונאית כעסקאות הגנה. השווי ההוגן נטו של סך מכשירי גידור הדלק הסילוני שלילי בהיקף של 18.2 מיליון דולר המוצג בדוחות הכספיים במסגרת ההתחייבויות השוטפות, בסעיף "מכשירים פיננסים נגזרים".
- השמיים נפתחים: דלתא חוזרת לישראל יחד עם עוד גל של חברות זרות - כל הפרטים
- המלחמה נגסה ברווח של אל על כ-70 מיליון דולר; הדוחות סבירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הרבעון השלישי של 2014 רשמה החברה בגין עסקאות גידור אלה הוצאה של 8.7 מיליון דולר.
אל על, בניהולו של דוד מימון, מחזיקה בנתח נכבד של כ-35% משוק המטענים בנמל התעופה בן-גוריון ו-34% בשוק הנוסעים. האתגר הגדול ביותר של החברה הוא התמודדות עם תחרות קשה מאוד שהולכת ומתעצמת עם חברות Law-Cost.
אתגרים נוספים מבית ומחוץ שעמם נאלצת החברה להתמודד הם: ועד עובדים חזק (6,000 עובדים), השקעות במטוסים, רגולציה, ירידת ערך רכוש קבוע, אבטחה וכמובן המצב המדיני-בטחוני שמזמן מלחמה או מבצע פעם בשנתיים.
הקושי הרב בניהול החברה, החשיפה לגורמים אקסוגנים והאתגרים הרבים האחרים מנעו ממספר אנשי עסקים וחברות להיכנס להשקעה בחברה. הירידה החדה במחיר הנפט מערערת את כלכלות רוסיה ואיראן, אך מיטיבה עם חברה אל על.
- 8.rar67 06/02/2015 12:18הגב לתגובה זוהיכן אני מוצא נתון זה ?
- 7.שיורידו את המחירים!!! (ל"ת)חל 06/01/2015 01:00הגב לתגובה זו
- 6.עמנואל רז 05/01/2015 23:07הגב לתגובה זוזה עוד כלום לעומת מה שצפוי לה מבחינה פיננסית במשך השנה.
- 5.אביתר רז 05/01/2015 16:55הגב לתגובה זוהסתכלות פשוטה בדוחות וניתן להבין את הפוטנציאל עם ירידת מחירי הנפט בעולם בנוסף להתחזקות הדולר. מצד אחד הכנסות בדולרים ומהצד השני רוב ההוצאות בשקלים.
- 4.נעה 05/01/2015 15:16הגב לתגובה זוכל דבר שבורוביץ נוגעים בו נובל
- 3.ישראלי 05/01/2015 15:12הגב לתגובה זומישהו יודע לתרגם את המספרים. הכתב רק סיבך...
- הבנאי 05/01/2015 22:26הגב לתגובה זו2.3 מיליון דולר לסנט לשנה בהנחה שמחיר הנפט הנוכחי יישאר למשך שנה והמחיר לגלון הוא כ-2 דולר אז 60כפול2.3 =138 מיליון דולר רווח נוסף שזה כ-500 מיליון שקל שזה שוויה של החברה דהיינו החברה צריכה להכפיל את מחירה אני לא בונה על הכתבה הזאת יותר מידי
- 2.צלול 05/01/2015 14:38הגב לתגובה זולהערכתי שווה פי כמה!! לא יותר אלה הרבה הרבה יותר, אם משהו חושב אחרת שיסביר בבקשה.
- 1.ניר עני 05/01/2015 14:35הגב לתגובה זוגם שער הדולר משפיע לטובה על החברה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
