דרמה ברוסיה: הבנק המרכזי הקפיץ את הריבית ל-17% בניסיון לתמוך במטבע
המצב ברוסיה הולך מחריף. הבנק המרכזי ברוסיה העלה הלילה את הריבית במדינה במכה אחת מרמה של 10.5% לרמה 17% וזאת בניסיון לעצור את המשך קריסת הרובל. המטבע המקומי צנח ביותר מ-90% מול הדולר מתחילת השנה.
לאחר העלאת הריבית, מדובר ברמת הריבית הגבוהה ביותר במדינה מאז המשבר הגדול שם בשנת 1998. מדד המניות במוסקבה (RTX) התרסק אתמול בשיעור בלתי נתפס של 10.6% והשלים מפולת של בדיוק 50% מאז יוני האחרון (אז החל הנפט לאבד גובה) וירידה של 66% מאז השיא שנקבע אפריל 2011 (ראה גרף). גם המדדים באירופה חטפו, הדאקס צלל אתמול 2.7% אחרי שאיבד 4.9% בשבוע החולף והקאק ירד 2.5% אחרי נפילה של 6.6% בשבוע החולף.
הבנק המרכזי העלה את הריבית 6 פעמים במהלך שנת 2014, אך ללא הואיל והרובל המשיך להישחק מול הדולר שאר המטבעות המובילים בעולם בשיעור של 50% מחודש שעבר. בשבוע האחרון העלתה רוסיה את הריבית מ-9.5% ל-10.5%, אך כאמור גם זה לא עזר.
רוסיה היא היצואנית הגדולה בעולם של נפט וככל שמחיר הנפט יורד כך נפגעות הכנסותיה.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעניין זה נציין כי כאשר מחיר הנפט עמד על 76 דולר, אמר ששר האוצר הרוסיה כי רמה זו אם תישאר - יוצרת לכלכלה הרוסית הפסד שנתי של 90-100 מיליארד דולר בשנה. כעת מחיר החבית עומד על 55 דולר דולר!! ובאופן כללי נציין כי רוסיה זקוקה למחיר חבית של 90 דולר בכדע לשמור על איזון. רוסיה היא כיום יצואנית הנפט הגדולה בעולם עם קצב ייצוא של מעל 12 מיליון חביות ביום (קצת מעל סעודיה שנמצאת במקום השני).
גם לאחר התפרקות ברית המועצות בשנת 1991 רוסיה היא המדינה הגדולה ביותר בעולם, אך הממשל שם לא מצליח לתרגם את הפוטנציאל הגדול להצלחה כלכלית. בשנת 1998 חוותה רוסיה משבר פיננסי ענק ותרחיש דומה עלול להתפרץ גם הפעם.
- 6.עוף החול 16/12/2014 09:55הגב לתגובה זולילה. איך אפשר לשחק ככה?
- 5.הפתעה באפריקה בקרוב (ל"ת)לבייב 16/12/2014 09:33הגב לתגובה זו
- 4.בא 16/12/2014 08:54הגב לתגובה זומוכר איזה עשרים כורים גרעינייים לאירן ,ובזאת מסכן אותנו ואת כולם ,וגם מונע החלפת משטר בעתיד באירן ,וכול זה בשביל כסף .
- 3.עוד חודש חודשיים הכל נגמר (ל"ת)משבר שיחלוף 16/12/2014 08:10הגב לתגובה זו
- עוף החול 16/12/2014 09:59הגב לתגובה זווכולם יעלו בלהבות
- 2.זה לא משחק ילדים. הגזימו עם הורדת מחיר הנפט. פוטין יגיב (ל"ת)אנליסט עממי 16/12/2014 08:01הגב לתגובה זו
- 1.אזרח 16/12/2014 08:00הגב לתגובה זושהחזיר ליברמן יחזור לרוסיה ולפוטין..זקית ונחש
- זרח 22/12/2014 13:52הגב לתגובה זושלח אותו למולדובה, לא לרוסיה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
