10 ארגוני הטרור העשירים ביותר: דאעש מגלגל 2 מיליארד דולר בשנה, והחמאס?

כך לפי תחקיר פורבס. "העוצמה הכלכלית הנדירה של ארגון דאעש מאיימת לפורר את הסדר העולמי, רעידת האדמה תורגש בכל העולם"
לירן סהר | (3)
נושאים בכתבה דאעש חמאס טרור

ארגון טרור, כמו כל ארגון עסקי, צריך כסף כדי להתקיים. כסף למימון הפעילות, למימון משכורות לפעילים, למימון מחנות אימונים, לרכישת כלי נשק וחומרי חבלה, לאמצעי שינוע וציוד ולתחזוקה השוטפת. לטרוריסטים האחראים על קופת המזומנים אין כמובן אפשרות לדרוש הלוואה ממנהל הבנק, ואת מאמצי הגיוס שלהם מנתבים ארגוני הטרור לערוצים מחתרתיים, ופועלים מחוץ ומעל החוק בכלכלת הצללים העולמית. את הכסף למימון פעילתם מגייסים הארגונים באמצעות סחר בסמים, שוד בנקים, גביית דמי חסות וכופר וגם באמצעות תרומות מעשירי העולם הערבי.

עם זאת, לצד הפעילות הקרימינלית המובהקת, ישנה פעילות גלויה, לאור היום, בה מועברים סכומי כסף אדירים מגורמי המימון לגורמי הטרור, על ידי עמותות, ארגוני צדקה, חברות עסקיות ואף גופים פיננסים וממשלתיים. כך למשל מתנהלות כיום סאגות משפטיות מורכבות נגד בנק אוף צ'יינה, הבנק הערבי והבנק הסקוטי המלכותי, בחשד לסיוע למערכות הפיננסיות של ארגוני טרור.

דאעש - הארגון העשיר ביותר בהיסטוריה של הטרור

ארגון דאע"ש המגלגל על פי תחקיר פורבס מחזור שנתי של כ-2 מיליארד דולר, הוא ארגון הטרור העשיר בעולם, והעשיר ביותר בהיסטוריה של הטרור בתצורתו המודרנית. על פי הערכות מומחים, דאע"ש שולט כיום על כ-60% ממאגרי הנפט בסוריה, והצליח לשים את ידו על שבעה מאגרי נפט וגז חשובים בעיראק, כולל בית הזיקוק הגדול במדינה.

לכתבה המלאה במגזין פורבס

תוך שימוש במערכת הברחות הנפט הפיראטית, שהתפתחה באופן יעיל ומשוכלל במהלך שנות החרם העולמי על שלטון סדאם חוסיין, מוכר דאע"ש בכל יום עשרות אלפי חביות נפט בשוק השחור. הנפט הזה אמנם נמכר ב 40% עד 75% פחות ממחיר השוק, ובכל זאת משלשל הארגון לכיסו בכל יום סכום משוער של 3 מיליון דולר - יותר ממיליארד דולר בשנה רק ממכירת נפט.

את המקום השני בדירוג תופס לא אחר מאשר ארגון החמאס המגלגל מחזור של כמיליארד דולר בשנה. ההשתלטות של הארגון האיסלאמי המיליטנטי על רצועת עזה ב 2007 הקפיצה אותו לליגה של הגדולים; בתוך פחות מעשור הצליח חמאס להפוך מארגון הנסמך בעיקר על חסדי תרומות ממדינות ועמותות צדקה לקונגלומרט אדיר, השואב את הונו העצום ממקורות מגוונים כמו מסים והיטלים על סחורות ומוצרי צריכה שנכנסים לרצועה, וכן אגרות רישוי על מכוניות, אופנועים ואפילו על עגלות: כל בעל רכב נדרש לשלם לחמאס כ 1,400 שקל עבור אגרת רישוי שנתית. תמורת התשלום מקבל בעל הרכב תווית מיוחדת, שאיתה ורק איתה הוא יכול לרכוש דלק. גם תחנות הדלק נדרשות לשלם מס גבוה תמורת רישיון לפעילות. כל אלה כמובן מתווספים למיליונים מתרומות ממדינות ערב שונות, כמו גם מנתח שלוקח לעצמו החמאס מכספי הסיוע העולמי לפלסטינים.

2 ארגונים לא אסלאמיים בדירוג

את המקום השלישי תופס אחד משני הארגונים הלא אסלאמיים היחידים ברשימה ארגון FARC המרקסיסטי בקולומביה, המגלגל כ-600 מיליון דולר בשנה ומנהל נגד המשטר מלחמה שגבתה את חייהם של מאות אלפי בני אדם.

מיד לאחר מכן, מככב עוד אויב מוכר - ארגון החיזבאללה, עם מחזור שנתי של כ-500 מיליון דולר. את מרבית המימון מקבל הארגון מאיראן ואת יתר הכנסותיו הוא מייצר בדרכים שונות כאשר גולת הכותרת בפורטפוליו העסקי שלו היא ללא ספק רשת הסמים המסועפת שבנה ושכלל במשך השנים. את הרשימה סוגר ארגון בוקו חראם הניגרי שמצליח לתפוס לא מעט כותרות בפעולות הרצח והחטיפה הברוטליות שלו, אך מגלגל סכומים נמוכים בהרבה מאחיו הגדולים במזרח התיכון.

קיראו עוד ב"בארץ"

ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי: "העוצמה הכלכלית הנדירה של ארגון כמו דאע"ש מאיימת לפורר את הסדר העולמי רעידת האדמה הזאת תורגש בכל העולם"

הדירוג המלא:

1. דאע"ש: מחזור שנתי של כ-2 מיליארד דולר

2. חמאס: מחזור שנתי של כמיליארד דולר

3. FARC: מחזור שנתי של כ-600 מיליון דולר

4. חיזבאללה: מחזור שנתי של כ-500 מיליון דולר

5. טאליבן: מחזור שנתי של כ-400 מיליון דולר

6. אל-קאעידה ושלוחותיו: מחזור שנתי של כ-150 מיליון דולר

7. לשקאר א-טייבה: מחזור שנתי של כ-100 מיליון דולר

8. א-שבאב: מחזור שנתי של כ-70 מיליון דולר

9.REAL IRA: מחזור שנתי של כ-50 מיליון דולר

10. בוקו חראם: מחזור שנתי של כ-25 מיליון דולר

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    קורמורן 11/11/2014 18:11
    הגב לתגובה זו
    לא נשמע לי סביר כלל ששני מיליארד דולר מסוגלים למוטט את הסדר העולמי. אפילו לא מאתיים מיליארד דולר.
  • 2.
    אלי 11/11/2014 16:15
    הגב לתגובה זו
    מהחטיפות שלהם ומעשי הפיראטיות
  • 1.
    חסר כאן פתח והרשות - כמה יש לאירגון הטירור של אבו מאזן? (ל"ת)
    אבי 11/11/2014 15:16
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.