Apple
צילום: צילום מסך מתוך הפרסומת

ראש דרים וורקס: למה השחורים וההיספנים בארה"ב לא מתעשרים?

איך ארה"ב מתכוונת להילחם באוריינות הפיננסית ומדוע בישראל כל כך מעט אנשים משקיעים באג"ח ובמניות?
אלמוג עזר | (6)
נושאים בכתבה אוריינות פיננסית

אחת מהדילמות הגדולות ביותר במערב הוא כיצד לחנך לאוריינות פיננסית. בארה"ב פועלים מספר גופים שמנסים לקדם את הההבנה בהשקעות דרך מערכת החינוך. אחת מן הפעילות הבולטות בנושא היא מלודי הובסון (Mellody Hobson) יושבת ראש של חברת דרים וורקס.

הובסון התראיינה אתמול לרשת החדשות Cnbc והלינה "כיצד זה יתכן כי בתיכון ניתן לקחת שיעור בנגרות או במכונאות, אך לא בהשקעות? לדעתי יש ללמד השקעות כבר בבית הספר היסודי, או לכל המאוחר בתיכון. הבנה פיננסית היא נושא שמשנה את חייך ואף קובע את אופי ההתנהלות של משפחתך".

לדעתה של הובסון "המשבר של 2008 הפחיד את רוב אוכלוסיית ארה"ב מלהשקיע בשוקי המניות ורובם עדיין נמנעים מלעשות מכך". לעיתים נדמה שהבעיה היא כמעט גזעית, כאשר לטענתה "אמריקנים שחורים והיספנים מוותרים על ההזדמנות להגדיל את העושר הפיננסי שלהם כתוצאה מהמנעות של השקעה במניות".

בשנים האחרונות, עם העלייה בתנודתיות ובשימוש ברובוטים למסחר, נראה כי אחוז המשקיעים הפשוטים מן השורה החל לרדת. לדעת תומס פרלי (Tomas Farely) נשיא קבוצת NYSE, הסיבה לכך טמונה בשני מאפיינים, הראשון הוא שהשווקים הפכו למסובכים מדי ובחוסר בהבנה הפיננסית של הציבור האמריקני.

המצב בישראל

בישראל, המצב אולי אף חמור יותר. על פי הלמ"ס, מחצית מבני ה-20 ומעלה דיווחו על כך שהם חוסכים לפנסיה ולכשליש יש קופות גמל. מתוך הנשאלים, 14% דיווחו שיש ברשותם מניות או אג"ח ו-8% בלבד דיווחו כי יש ברשותם תעודת סל או מניות.

מנתוני הלמ"ס, ניתן ללמוד שאחוז הישראלים המעדיפים לחסוך לטווח הארוך גבוה מהממוצע העולמי, אך הישראלי הממוצע עדין סומך על התשתית הפנסיונית בלבד. בכל הנוגע לידע, בקיאותם של הישראלים בנושאים כמו אינפלציה ותשואה מול סיכון נמוכה יותר מול הממוצע העולמי.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    benisti moshe 08/11/2014 08:53
    הגב לתגובה זו
    מקבלי החלטות הם חולי נפש שגם טיפול לא יעזור להם,זה בתוך הדם שלהם להשאיר את העניים יותר עניים בכדי שהם יוכלו לצבור עוד מיליארדים וגם שהעניים יישארו עבדים ויספקו את צרכיהם החולניים.
  • 5.
    א.ז.יהושע 07/11/2014 21:21
    הגב לתגובה זו
    הכחול. לפחות בתקופתי בשנות ה-70 זו היתה המדיניות.
  • 4.
    אא 07/11/2014 15:46
    הגב לתגובה זו
    כתבה יפה!
  • 3.
    22 07/11/2014 14:46
    הגב לתגובה זו
    לא מתעשרים והדבר נכון עם כל בן אדם שנקודת ההתחלה שלו שלילית למשל צעירים בישראל שלא היה להם מזל לזכות בעזרה מההורים או מזל להקים עסק עצמאי מצליח (ורובם כאלה ) יש להם נקודת פתיחה שלילית בהסתברות שהם יצליחו בעתיד אפילו שהם יכולים להיות מוכשרים הרבה יותר מאלה שנקודת הפתיחה שלהם גבוה מבחינה הסתברותית קיבלו ירושה או חברה מצליחה והמשיכו אותה קיבלו עזרה מההורים או קיבלו ירושה שמנה . כמו כן ברור שמי שגדל בשכונה נורמאלית וקיבל השכלה טובה בתי ספר ובמכללות שהאוכלוסייה שלא גדלה בשכונות עמידות עם הורים עמידים לא הייתה יכולה להרשות לעצמה מבחינה כספית . ולגבי המספר העגום של חסכי הפנסיה בישראל רובם פשוט אין באפשרותם לחסוך כסף לפנסיה בזמן שיוקר המחייה עולה על הכנסתכם . זה הסיבה המרכזית למה ישראלים משכונות עוני שחורים וההיספאנים לא מתעשרים פשוט ההסתברות שלהם להתעשר קטנה מאוד עד שואפת ל 0 .בזמן שהמתעשרים מתעשרים יותר העניים נעשים עניים יותר זהו אפקט מתי בהתגלמותו .
  • 2.
    נבון 07/11/2014 12:22
    הגב לתגובה זו
    מערכת החינוך מנוהלת לפי שיטות של שנות ה 30 של המאה הקודמת וממש לא מתקדמים ניסיתי להציע מס פעמים אך ללא הצלחה הבעיה מתחילה מהראשים למעלה וחבלללל
  • 1.
    בא 07/11/2014 11:54
    הגב לתגובה זו
    במיוחד לאלה שמשכירים וחיים על צוואר האדם העובד ,כנסו ליוטיוב מוות קליני ותבינו כמה חשוב לא להיות מושחת , אפשר לשקר לכולם ,כמו ביבי ,אבל אי אפשר לשקר לעצמך .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.