פרה חולבת: הכנסות המדינה ממיסי רכב נסקו 65% בעשור ל-8.7 מיליארד שקל

כך עולה מסקירת רשות המיסים. מס הקנייה על מכוניות דווקא ירד בעשור האחרון. ב-2013 נרשם שיא כל הזמנים במספר המכוניות שנמכרו
לירן סהר | (7)
נושאים בכתבה מכוניות מסים

אין זה סוד שהמכוניות בישראל יקרות משמעותית מאשר בשאר העולם המפותח בארצות הברית המחיר לעיתים עומד על חצי בהשוואה לישראל ומספר המשכורות שנדרש לרכישה עומד על 3, לעומת 13 בישראל.

אתר רשות המיסים פרסם היום (ג') סקירה של מיסוי ונתונים נבחרים על ענף הרכב לשנת 2013. הנתונים בהחלט מראים שהמכונית הפכה להיות ה"פרה החולבת" של הממשלה בסך הכול הכנסות המדינה ממיסי רכב הסתכמו ב-2013 בכ-8.07 מיליארד שקל, 4.4% יותר בהשוואה לנתוני 2012 אשר עמדו על 8.2 מיליארד שקל. נציין שעשור לפני כן, ב-2013, עמד היקף ההכנסות על 5.269 מיליארד שקל כלומר ההכנסות נסקו ב-65%. שיא ההכנסות נרשמו בשנת 2010 9.383 מיליארד שקל.

שיא מכירות ב-2013

בשנת 2013 רמת הפעילות בענף הייתה מהגבוהות שידע המשק הישראלי, ומבחינת כמות כלי הרכב שיובאו הייתה קרובה לשנת השיא - 2011. יבוא רכב נוסעים הגיע לכ- 225 אלף כלי רכב, גידול של 8.9% ביחס להיקף היבוא של שנת 2012. עם זאת, נרשם גידול מתון בלבד בערך היבוא שהסתכם ב- 11.8 מיליארדי ש"ח, עלייה של 2.3% לעומת אשתקד (במונחים ריאליים). בתחום הרכב המסחרי נשמרה יציבות ברמה הנמוכה - עליה של 2.2% לעומת שנת 2012 בכמות כלי הרכב, לכ- 7.5 אלף יחידות. ערך היבוא במונחים שקליים ריאליים ירד בכ- 6.3% בעיקר עקב התחזקות השקל.

סה"כ הכמות המיובאת של רכב נוסעים ומסחרי יחד עלתה ביחס לאשתקד בשיעור 10.3%, בעוד שערך היבוא עלה ב- 2% במונחים שקליים ריאליים, ומס הקניה נותר יציב (0.6% -). ברשות המיסים דווקא מציינים כי ההכנסות ממסי יבוא המוטלים על כלי רכב (לרבות רכב כבד, דו גלגלי, מוניות ורכבי תיור) נותרו כמעט ללא שינוי (ירידה של 0.5%), כאשר ערך היבוא עלה במונחים ריאליים ב-5.8%.

עוד מציינים ברשות המיסים שעד למחצית שנת 2013 חלה ירידה עקבית בשיעור מס הקנייה- מגמה זו נבלמה במחצית השנייה של שנת 2013. שינויים אלה, הן הירידה והן בלימתה, הנם תולדה של שינויים מבניים במיסוי רכב: החל בשנת 2005 עת הופעלה "תכנית החומש" להפחתה הדרגתית של שיעורי המס, עובר בשנת 2009 עת ניתן משקל נכבד לזיהום האוויר במיסוי הרכב במסגרת המיסוי הירוק, וכלה בעדכון נוסחת ה"מיסוי הירוק" באוגוסט 2013. מס הקנייה מערך היבוא עמד על 60% ב-2013, לעומת 61% ב-2012 ו-79% ב-2003.

המס העיקרי שמוטל על כלי רכב בישראל הנו, כאמור, מס קניה, אשר מוטל על רכב פרטי ורכב מסחרי (83% - בניכוי הטבת מס בהתאם לדרגת הזיהום של הרכב), אופנועים (72%) וקטנועים (40%). משאיות ואוטובוסים שמשקלם מעל 4.5 טון פטורים ממס.

המס הירוק

קיימים שיעורי מס מופחתים (בהוראת שעה) עבור כלי רכב בעלי טכנולוגיות הנעה מתקדמות: היברידית (בדרגת זיהום 2 בלבד) 30%, רכב היברידי מסוג Plug-In (הנטען מרשת החשמל והמנוע העיקרי בו הנו מנוע חשמלי, כך שמרכיב משמעותי מנסיעותיו מבוצע על חשמל בלבד) 20%, וכן רכב נטול פליטות המיוצג בשלב זה באמצעות רכב חשמלי 8%.

קיראו עוד ב"בארץ"

רכב המיובא מארצות שלישיות (מדינות שלמדינת ישראל אין הסכם סחר איתן), חייב במכס של 7%, אשר גם מגדיל את הערך לצורכי מס קניה בשיעור זה ביחס לחשבונית היבוא.

באוגוסט 2009 נכנסה לתוקף הרפורמה במס הקניה המכונה "מיסוי ירוק". הרפורמה שינתה את צורת חישוב המס על כלי רכב שמשקלם עד 3.5 טון. במסגרת הרפורמה הועלתה הרמה הבסיסית של מס הקניה מ- 75% ברכב נוסעים ו- 72% ברכב מסחרי, לרמה בסיסית של 83%, תוך מתן זיכוי בסכום הולך ועולה ככל שמדובר ברכב בעל דרגת זיהום נמוכה יותר - במקביל לביטול ההטבה לרכב המצויד במערכת בקרת יציבות, לאור העובדה שהיא הפכה למערכת חובה ברכב נוסעים ומסחרי.

בעקבות הרפורמה, שיעור מס הקניה על רכב בעל הנעה רגילה הפך לדיפרנציאלי בהתאם למידת הזיהום של הרכב: מתקבל מס קניה אפקטיבי בין כ- 30% ועד למס המירבי - 83%. כאמור, רכב היברידי בדרגת זיהום 2 ממוסה לפי שיעור אחיד של 30%, בעוד שרכב היברידי בדרגות זיהום גבוהות יותר ממוסה כמו רכב בעל הנעה רגילה, בהתאם לדרגת הזיהום שלו.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ייאי 04/11/2014 23:59
    הגב לתגובה זו
    לפרה ישראלה שיא בעטינים ובתנובה וגם שיא בחיסכון:115 % לרכב,300+ לטבק,50-200% על האלכוהול,אלו העטינים הבולטים ויש כמובן את יתר המיסים הישירים והעקיפים.(הכנסה,מעמ,רכוש,קניה,יבוא,בריאות,ביטוח לאומי,עיזבון,אפוטרופסות,המוני ביולים ואגרות שונות ועוד)בתמורה היא כמעט ואינה מקבלת דבר=הפרה המניבה והחסכונית בעולם.הפרה אינה יכולה להפטר מחולביה ומטפיליה,המחזיקים במניית זהב של 100%.עיסקת זהב יש לשועי המדינה,אנשי ההון,אנשי השילטון.השאלה הנשאלת:האם הפרה אט אט תגווע או שתניף את פרסותיה ותבעט בראש חולביה לכל הרוחות.
  • 5.
    הבנקאי 04/11/2014 16:26
    הגב לתגובה זו
    Www.kec4u.co.il
  • 4.
    ייאי 04/11/2014 16:04
    הגב לתגובה זו
    לרכב,300+ לטבק,50-200% על האלכוהול,אלו העטינים הבולטים ויש כמובן את יתר המיסים הישירים והעקיפים.(הכנסה,מעמ,רכוש,קניה,יבוא,בריאות,ביטוח לאומי,עיזבון,אפוטרופסות,המוני ביולים ואגרות שונות ועוד)בתמורה היא כמעט ואינה מקבלת דבר=הפרה המניבה והחסכונית בעולם.הפרה אינה יכולה להפטר מחולביה ומטפיליה,המחזיקים במניית זהב של 100%.עיסקת זהב יש לשועי המדינה,אנשי ההון,אנשי השילטון.השאלה הנשאלת:האם הפרה אט אט תגווע או שתניף את פרסותיה ותבעט בראש חולביה לכל הרוחות.
  • גדול (ל"ת)
    רון 05/11/2014 00:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה אתם רוצים כ"ץ הוא ממושב ורגיל לחלוב את פרת הרכב (ל"ת)
    גמלאי 04/11/2014 15:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קררה 04/11/2014 15:20
    הגב לתגובה זו
    ונדרש עמוד התאנה מיוחד, מורשת לרצון המונופולין של שי אגסי שהצליח לשכנע הרשויות בשטות הזו..
  • 1.
    זו הסיבה שמחירי הרכב כה גבוהים והכיוון תמיד יהיה צפונה (ל"ת)
    המדינה תמשיך לעשוק 04/11/2014 13:44
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.