נקמה קרה: סיפורים על מה שעוללו נשים נבגדות לבעלים שלהן (לשעבר)

"אין קרה ואכזרית מנקמתה של אישה נבגדת. נקמות הנשים מגוונות, כואבות ביותר, ומכוונות בעיקר אל כיסם של הבעלים הבוגדניים"
אבי שאולי | (12)
נושאים בכתבה אבי גפן גירושים

23,419 זוגות התגרשו בשנת תשע"ד, תופעה קשה שהולכת ומתרחבת ואת השלכותיה עוד נראה בעתיד. הליך הפרידה רווי אמוציות ולעיתים קרובות גורר הליכים משפטיים שלא מגיעים לידיעת הציבור כיוון שהם תחת חסיון בית המשפט לעניני משפחה.

עו"ד אבי אבי גפן, המתמחה בדיני משפחה מספר על מקרים שבהם נשים נבגדות נקמו בבעליהן: "יום אחד אתה מתעורר ומגלה שאתה כבר לא שולט בחיים שלך ולמעשה אתה מחוק כלכלית באופן מילולי ביותר. אתה ניגש לבנק, והכספומט בולע לך את הכרטיס".

"אתה גולש לחשבונך, אך באתר הבנק נכתב שאין אפשרות לך גישה"

"אתה ניגש למסוף האוטומטי של הבנק - לגלות את יתרתך והמסוף אומר שלא ניתן לראות את פרטי החשבון. אתה ממהר לאינטרנט גולש לאתר הבנק ומנסה לגלוש לחשבונך אבל באתר נכתב שאין אפשרות לגשת לחשבון. אתה ממהר אחוז אמוק לסניף ושם מתברר לך שאשתך הפעילה עיקול על כל הכספים בחשבונות שלך, וגם שינתה את ההגדרות של משיכות הכספים כך שכל משיכה מחייבת את חתימתם של שני בעלי החשבון כלומר שלך ושלה ולמעשה אתה לא יכול לעשות שימוש אפילו לא בשקל מהכספים שצברת עד עתה בחשבון המשפחתי. מאדם שיש לו כמעט הכל הפכת לאדם מעוקל והכל בגלל שאשתך כבר לא אוהבת אותך יותר".

למי זה יכול לקרות?

"התרחיש הזה קורה לרוב לגברים לא כל כך תמימים, ובעיקר לכאלה שניהלו מערכת יחסים קרירה עם נשותיהם, שכללה פעמים רבות רומן ארוך שנים מאחורי גבן. במקרים כאלה גובר יצר הנקמה אצל נשים רבות על פני ההיגיון הקר, אך הנקמה מוגשת על פי רוב קרה ודוקרנית".

יש לך סיפור לדוגמא?

"כך למשל התעורר יום אחד ב', בעל חברה קבלנית בינונית, פתח עיתון וגילה כי החברה שלו, אותה בנה אביו בעשר אצבעות עומדת למכירה. מודעת ענק על המכירה התנוססה באחד העיתונים הכלכליים הפופולאריים. כמובן שהמימון לרכישת המודעה נעשה מכספי החברה, שהוקמה ותופעלה לחלוטין על ידי הבעל, והאישה שימשה בה רק כפקידה. הבעל רשם את החברה על שמה של האישה מטעמי מס וכך גילה יום אחד שפרי עמלו הועמד למכירה".

מדוע אשתו עשתה זאת?

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

"האישה לא עשתה זאת בכדי. לאחר יותר מ-15 שנות נישואין היא גילתה לפתע שבעלה נהנה לא מתלוש שכר אחד אלא משניים. האחד הולך לכלכלת ביתם המשותף, והשני מתחזק מאהבת צעירה באחד ממושבי השפלה. סיפורו של ב' סימפטי יחסית והסתיים בנזק של כמה עשרות אלפי שקלים".

נפגשת במקרה קשה יותר?

"נקמתה של אשת ר', תושב גוש דן, הייתה הרבה יותר מפולפלת. ר', גבר בגילאי ה-40, החל מקבל שיחות תכופות בשעות הקטנות של הלילה. על הקו היו גברים זרים, שדיברו איתו במתק שפתיים על מודעה אותה פרסם, ושאלו אותו אם הוא מקבל. 'מקבל? מה זאת אומרת מקבל?' התקומם הבעל שלא הצליח להירדם מהשיחות התכופות. רק לאחר מספר שיחות הזויות הבין הבעל כי אשתו, או מישהו מטעמה, פרסמו מודעה באתר ידוע של הקהילה הגאה, ובה מצולם גבר צעיר ומסוקס המציע מסאג' מפנק שלא משתמע לשני הפנים".

קיראו עוד ב"משפט"

מדוע אשתו נהגה כך?

"זה היה עוד שלב של השפלה שספג הגבר מאשתו, לאחר שזו גילתה כי הוא נהג לבגוד בה עם אחת מחברותיה הטובות".

חלק מהמקרים קשור להטרדה כלשהי, אך מרבית הנקמות קשורות לכיס של הבעל לשעבר.

מכירת רכוש משותף בפרוטות תוך הסבת כאב לבעל החומרני

עו"ד אבי גפן: "צורת נקמה מאד רווחת גם בישראל היא של מכירת רכוש משותף בפרוטות תוך הסבת כאב לבעל החומרני. בתחילת ימיה של זירת המסחר האינטרנטית ebay מספרים על מכונית אספנות מפוארת שפורסמה יום אחד במחיר הנמוך באופן משמעותי ביותר ממחיר המחירון שלה. למעשה מחירה הועמד על דולר אחד בלבד. רבים מהגולשים חשבו כי מדובר בהונאה, אך אחד מהם, זריז מספיק, זינק על המציאה ורכש את המכונית. הוא נמלא שמחה והתפעלות כשנודע לו שהוא אכן בעליה החדש של המכונית המושקעת. מה שהתברר לו לאחר מספר ימים, כאשר הסיפור הגיע לעיתונות - שמכירת הרכב לא נעשתה למטרות רווח, אלא למטרות הפסד כואב. לבעליה. הבעלים המקוריים של רכב האספנות, איש עסקים מבוסס, חזר מנסיעת עסקים וגילה לתדהמתו כי הרכב האהוב עליו, זה שהקדיש לו שבתות ארוכות לטיפולים ונסיעות דאווין איטיות בשכונה נעלם כלא היה מהגראז' הפרטי. אשתו, שעזבה את הבית עם חפציה, השאירה לו על המקרר פתק שהסביר בדיוק מה עלה בגורלה של מכוניתו. במשפט הגירושין הסבירה שהבעל טיפל במכונית והקדיש לה הרבה יותר זמן ואהבה מלה והגיע הזמן שהוא ישלם את המחיר על התנהגותו".

מה המשמעות המשפטית של גרימת נזק כלכלי לצד השני?

"כאשר אחד מבני הזוג גורם לנזק כלכלי לצד השני הוא גורם למעשה לנזק כלכלי לעצמו ולילדיו כי הרכוש המשותף אמור להתחלק שווה בשווה בין בני הזוג, אך הדבר כאמור לא עוצר מבנות זוג להפעיל נגד בעליהם הבוגדניים נקמות מאד מפולפלות".

יש לך עוד סיפור לדוגמה?

"ע', גבר אמיד ונהנתן, התקשר אלי בוקר אחד כולו נרגש ונרעש. הוא יצא כבכל שנה לחופשת כיף עם חבריו ברומניה, שכללה, כמו תמיד, גם הזמנת נערות ליווי למלון. אך מששב מחופשת הכיף, וניסה להיכנס לדירה, הוא גילה כי המנעולים הוחלפו, וכך גם השלט על הדירה. השלט החדש הכריז על זוג דיירים שונים לחלוטין, אשר פתחו את הדלת כדי לראות מי מנסה לפרוץ אליהם הביתה. מהשיחה המופתעת שהתפתחה בין שני הצדדים הוברר מהר מאד לגבר, כי אשתו העצבנית רוקנה את הבית לחלוטין מחפציו, והשכירה אותו לזוג צעיר וסימפטי.

במסרון אותו שלחה לו האישה מיד לאחר שגילה כי השכירה את הדירה, היא העבירה לו מסר חד וברור: 'מי שבוגד מאבד את הבית' . ואכן, לאחר מאבק גירושין מכוער, האיש כמעט ואיבד את ביתו - תרתי משמע".

במסגרת חיי הנישואים נוצרים הסכמים שחלקם כתובים בין בני הזוג. הבסיס הוא אמון מלא בין שני הצדדים, אך מה קורה כאשר האמון נסדק והבעל והאישה בדרך לרבנות.

עו"ד אבי גפן: "נקמות רבות מתאפשרות על רקע הסדרים פיקטיביים שבני הזוג רוקמים ביניהם כדי להימלט מתשלום מס אמת, או מפאת חובות שמאיימים עליהם. במקרים רבים, בהם בני הזוג חוששים שנושים או בנקים עלולים לעקל חלק מרכושם בשל צבירת חוב, הם מתגרשים פיקטיבית על הנייר בלבד ומעבירים לידי האישה רכוש אותו הם רוצים למלט מיד הנושים".

מה עושים כאשר הזוגיות דועכת במקרים שכאלה?

"לעיתים קרובות ההתפתחויות מאד כואבות, כי הנשים שולפות את הסכם הגירושין הפיקטיבי וטוענות בצדק 'זה הבית שלי מה אתה רוצה?'. כך למשל ארע כאשר בני זוג חתמו ביניהם על הסכם גירושין פיקטיבי במסגרתו העבירו השניים לרשות האישה את הבעלות על הפנטהאוז המפואר בו התגוררו כל אותה עת. כעבור מספר שנים, כאשר פרץ משבר אמיתי בין השניים, גילה הבעל בוקר בהיר אחד אדם זר בביתו. הוא שאל אותו למעשיו בדירה, והזר ענה לו להפתעתו שהוא הבעלים החדשים של הפנטהאוז. התברר לבעל כי אשתו מכרה את הפנטהאוז 'שלה' לאיש ולו לא נותר אלא למהר לבית המשפט על מנת להוכיח כי ההסכם בין השניים היה פיקטיבי".

נתקלת במקרים של להלשין למס הכנסה?

"זה לא כל כך חכם, אבל מאד כואב. נשים רבות נוקמות בבני זוגן, אך בלי משים, פוגעות כך בעצמן. לחלקן רגש הנקמה כל כך גדול עד שההשלכות הכלכליות העתידיות פחות נחשבות בעיניהן או שהן כלל לא ערות להן. נשים רבות מתוודעות לאורך השנים לשיטות מתוחכמות יותר או פחות, בהן מעלימים בעליהן כספים מפני רשויות המס. כאשר אישה נבגדת מתעוררות בוקר אחד בזעם, לאחר שהבעל החליט לפרק את החבילה או למסד רומן שהיה לו עם אישה צעירה יש כמה מהן שלא חושבות הרבה לפני שהן מרימות טלפון ל'קו הצדק' של מס הכנסה ושופכות את כל מה שהן יודעות על הבעל".

מה ההשלכות של מעשה זה?

"האישה במעשיה אלה, אמנם קוברת את בעלה בחקירות מס ממושכות שבסופן הוא ייאלץ לשלם את רוב כספו לרשויות המס, ולעיתים גם לשבת תקופה בכלא, אך למעשה היא עלולה להחריב בו ברגע את עתידה הכלכלי ושל ילדיה".

מדוע?

"חלוקת המשאבים במשפחות אשר העלימו כספים רבים עם השנים מצטמצמת עד מאד ורוב הכספים והנכסים שבבעלות בני הזוג עלולים למצוא את עצמם בסופו של יום מועברים לרשויות המס. בשל כך, המזונות שהאב יוכל לשלם לאשתו ולילדים, והנכסים בהם יוכלו השניים לחלוק מצטמצמים באופן משמעותי ולעיתים נמחקים לחלוטין. אך לעיתים, כאמור, רגש הנקמה גובר על התועלת החומרית העולה ממנו ועל כן מס הכנסה נהנה מטיפים רבים שמגיעים אליו מנשים כעוסות ונבגדות".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    123 15/09/2018 23:24
    הגב לתגובה זו
    רעיון נחמד אבל כבר דאגתי שבעלי יאבד את כל רכושו... אבל זה לא מספיק... יש עוד רעיונות? וכן אלה שאומרים לא להתחתן צודקים... אחר כך הבעל טוען שהוא רוצה שלום בית ומשאיר אותך הגונה בזמן שהוא... לא הגון בכלל
  • 9.
    eaea 19/10/2014 22:22
    הגב לתגובה זו
    אלפי ש"ח??? מה שדרוש הוא הסכם ממון, כל אחד מתנהל כלכלית באופן עצמאי.
  • 8.
    יש סרט של וודי אלן על כך (ל"ת)
    קררה 14/10/2014 10:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אדיר צ'ופצ'יק 13/10/2014 12:52
    הגב לתגובה זו
    יש אוכל מוכן,יש עוזרת בית,יש זונות מדהימות,יש מכבסה,יש הכל מוכן!!!!..מי שמתחתן היום שישלם!!..וישלם בריבית דריבית.
  • אתה לא מבין כלום 13/10/2014 15:15
    הגב לתגובה זו
    כנראה אתה אומלל שמתנחם בזונות אני מציא לך טיפול משפחתי שתבין מה זה משפחה לא תרצה להחזור אחורה
  • 6.
    elen gur 13/10/2014 12:50
    הגב לתגובה זו
    האשה תשאב לו הכל!!..בגלל העו"ד שמחפשים פרנסה.
  • 5.
    התרחיש קורה בדרך כלל לנשים תפנימו. (ל"ת)
    כנראה נפגע אישית 13/10/2014 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מי שטיפש להתחתן שישלם על זה (ל"ת)
    cc 13/10/2014 11:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אזרח הצופה מהצד 13/10/2014 10:48
    הגב לתגובה זו
    עכשיו מבינים למה מחירי הדירות ימשיכו לעלות ...דירה אחת התפצלה לשתי דירות. מספר בלתי נתפס " 23,419 זוגות התגרשו בשנת תשע"ד,"
  • ומעמ אפס לא תופס, ישירות לשוק יד2... (ל"ת)
    רועי 13/10/2014 15:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שוחטות את הגברים בחסות החוק!!! (ל"ת)
    נשים נשים שק נחשים 13/10/2014 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Hell hast no fury like a woman scorned (ל"ת)
    S 13/10/2014 10:23
    הגב לתגובה זו
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

האם בן הזוג שהורחק בצו יקבל דמי שימוש עבור הדירה?

בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל דחה את תביעתו של גבר שביקש לחייב את זוגתו לשעבר בתשלום של כ-160 אלף שקל בגין שימוש בדירת המגורים המשותפת. השופט מחמוד שדאפנה קבע כי מאחר שהגבר הורחק בצו הגנה בעקבות אלימות, ובהמשך בחר מרצונו לשכור דירה אחרת ולא ביקש לשוב לביתו - הרי שהוא ויתר למעשה על זכותו לדמי שימוש. "התובע יצר מצג של ויתור, הן במשתמע והן בהתנהגותו", כתב השופט

עוזי גרסטמן |

כשמ. ק. עזב את ביתו באפריל 2020, אחרי שנים של זוגיות שנגמרו רע, הוא אולי לא שיער שיום אחד ימצא את עצמו מתדיין בבית המשפט על שאלת השאלות: האם מגיע לו תשלום עבור הזמן שבו גרה בת זוגו לשעבר לבדה בדירה המשותפת. במשך כמעט חמש שנים היא המשיכה להתגורר שם עם ילדיהם, והוא, מצדו, שכר דירה אחרת, התבסס מחדש והמתין לרגע שבו יוכל לממש את חלקו בדירה. אלא שכשהגיעה העת, הוא דרש גם דמי שימוש - ובית המשפט סירב.

פסק הדין שניתן באחרונה על ידי השופט מחמוד שדאפנה מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל, עוסק בתביעה יוצאת דופן, אך גם כזו שמוכרת במצבים של פירוד בין בני זוג שאינם נשואים אך מוכרים כידועים בציבור. השופט דחה את תביעת הגבר וחייב אותו לשלם לאשתו לשעבר 8,000 שקל הוצאות משפט, תוך שהוא קובע כי, "התובע ויתר במשתמע על דמי השימוש, הן בהתנהגותו והן בעצם החלטתו לשכור דירה אחרת ולחיות בה".

מ. ק. וי. א. ניהלו מערכת יחסים זוגית במשך מספר שנים, והיו כמה מוכרים כידועים בציבור מ-2015. הם גרו ביחד בדירה של עמידר, הרשומה על שמם בחלקים שווים. במהלך חייהם המשותפים נולדו להם שני ילדים. אלא שבאפריל 2020 נפרדו דרכיהם לאחר אירוע אלימות שבגינו הוצא נגד הגבר צו הגנה. הנתבעת, י. א., הגישה בקשה לצו בעקבות האירוע, ובית המשפט נענה לה במעמד צד אחד. בדיון שהתקיים מאוחר יותר במעמד של שני הצדדים, בוטל הצו, אך במקומו ניתנה התחייבות הדדית: הצדדים לא יטרידו או יאיימו זה על זו, והגבר התחייב שלא להיכנס לדירת המגורים למשך שישה חודשים. ההתחייבות, כך קבע השופט, ניתנה מרצונו החופשי של התובע. "אין מקום לטענה כי הוא נאלץ לצאת מדירת המגורים", הוא כתב בהכרעתו. "גם אם טענתו כי לא הפגין אלימות נכונה, התובע היה יכול לנהל את ההליך, לחקור את הנתבעת ולהוכיח את צדקתו. הוא בחר שלא לעשות כן, והסכים במפורש שלא להיכנס לדירה למשך חצי שנה".

לא התכוון לשוב לדירה

במרכז פסק הדין עמד גם ממצא חשוב נוסף: במהלך ההליכים, התברר כי הוגש נגד התובע כתב אישום בגין האלימות כלפי הנתבעת, שבמסגרתו הוא הודה והורשע במעשים. "התובע ובא כוחו בחרו שלא לציין עובדה מהותית זו בכתבי הטענות", הדגיש השופט שדאפנה. "הסתרת עובדות מהותיות מעיני בית המשפט היא התנהלות המעידה על חוסר תום לב מובהק". השופט הוסיף כי עצם העובדה שהתובע הורשע בפלילים על אותה פרשה שוללת את טענתו כי יציאתו מהדירה נעשתה "על לא עוול בכפו". לדבריו, מדובר במקרה שבו הגבר לא רק הסכים להתרחק מהדירה, אלא גם פעל מאוחר יותר באופן שמוכיח כי לא התכוון לשוב אליה.

לאחר עזיבתו, שכר התובע דירה סמוכה כדי להישאר קרוב לילדיו. לדבריו, הוא שילם דמי שכירות של 2,300 שקל לחודש ובהמשך 2,400 שקל. במשך השנים הוא לא פנה לבת זוגו בדרישה כלשהי לקבלת דמי שימוש. רק כארבע שנים מאוחר יותר, לאחר שבית המשפט הורה על פירוק השיתוף בדירה, החליט האיש להגיש תביעה ולדרוש ממנה סכום של כ-160 אלף שקל בגין תקופת השימוש בדירה. אלא שהשופט לא השתכנע. הוא קבע כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר ובלי כל הצדקה. "התובע לא עשה מאומה מאז תמה תקופת ההרחקה ועד להגשת התביעה", נכתב בפסק הדין שפורסם. "התנהגותו מעידה כי גמר בלבו שאינו עוד מעוניין לשוב לדירת המגורים. לא זו בלבד שלא תבע, אלא שגם לא ביקש לחזור לבית המגורים או לדרוש דמי שימוש. תחת זאת, בחר לשכור לעצמו דירה אחרת ולהמשיך בחייו". השופט הדגיש כי התובע לא הציג שום הוכחה לכך שהנתבעת מנעה ממנו לשוב לביתו לאחר שפג תוקף ההרחקה. "לא הובאה כל ראיה כי היתה מניעה ממשית לחזרתו לדירת המגורים. אם אכן חשש ממנה, מדוע לא הגיש תביעה בזמנו? הימנעותו מלפעול מלמדת כי השלים עם מצבו ועם המשך מגוריה של הנתבעת בבית לבדה", הוא קבע.