בריחת המוחות בשוק ההון הישראלי - כשהרישום הכפול הופך להרסני

צחי קלמין, מנהל השקעות ומחקר ב-MORE מסביר איך נפחי המסחר הנמוכים והקשחת הרגולציה מכבידים על החברות הוופכות רישום כפול לנטל מיותר
צחי קלמין | (2)

לאחרונה, פורסם כי קבוצת דלק, בראשותו של יצחק תשובה, בוחנת את האפשרות, להירשם למסחר בבורסת לונדון. מהלך עסקי זה, מצטרף למגמה חדשה בשוק ההון הישראלי, אשר בה, יותר ויותר חברות בורסאיות שוקלות את האפשרות לצאת להיסחר מעבר לים, בנוסף לרישומן בבורסת אחד העם.

בפני החברות אשר בוחנות אפשרות זו, עומדים מס' מסלולים: (1) הדרך המסורתית - הנפקה של מניות חדשות וגיוס של הון לתוך החברה, תוך כדי ניסיון לשכנע כמה שיותר משקיעים להאמין בתוכנית העסקית שלהן. (2) רישום כפול- החברה רושמת את מניותיה למסחר בזירות מקבילות, בבורסות בארה"ב או בלונדון, החברה אינה מנפיקה מניות חדשות, אינה מגדילה את ההון הרשום והשינוי היחיד הוא, שמניותיה נסחרות מעתה גם בבורסה נוספת, במקביל לבורסה המקומית. (3) הנפקת A.D.R - תעודת פיקדון אמריקאית, אשר עוקבת אחר ני"ע זר, מטרתה לאפשר למשקיע האמריקאי להשקיע בני"ע זרים ובמקביל לאפשר לאותה חברה זרה שמנפיקה אותו, להפוך לציבורית בשוק ההון האמריקאי.

אמנם, הבורסה באחד-העם מעודדת חברות רבות להיסחר בשתי זירות בורסאיות מקבילות, מתוך רצון לחשוף את פעילותן העסקית של התאגידים הישראלים לשווקים ולמשקיעים חדשים. אולם, נפחי המסחר הנמוכים והקשחת דרישות הרגולציה, מכבידים על החברות המקומיות והופכות את הרישום הכפול לנטל מיותר.

טופ אימג' נפרדת מבורסת ת"א

בחודש הבא, עתידה חב' טופ אימג' הבורסאית, למחוק מרצון את יתרת מניותיה הנסחרות בבורסת תל אביב ולהמשיך להיסחר בבורסת ה- NASDAQ האמריקאית. קברניטי החברה ציינו, כי ההחלטה התקבלה עקב נפח המסחר הנמוך במנייה, אשר אינו מצדיק את העלות והעבודה הנדרשת כדי לתמוך ברישום כפול. טופ אימג' אינה לבד, והיא מצטרפת לחברות כמו מלאנוקס, סימטרון ונוספות אשר ויתרו על ה"כבוד" להיסחר בבורסת אחד העם.

כאשר נכנס חוק הרישום הכפול לתוקפו, לפני למעלה מ-13 שנים, מטרתו היתה לסייע לחברות הישראליות הנסחרות בשווקי המניות האמריקאים לרשום את מניותיהן למסחר גם בשוק הישראלי. כעת, אנו עדים לשינוי מגמה בהעדפות התאגידים המקומיים ולפזילתם אל בורסות זרות מעבר לים.

ההשלכות של הרישום הכפול

לנטישת החברות הישראליות ואי הנפקתן של חברות חדשות בבורסה המקומית, השלכות אקוטיות, אשר משפיעות באופן ישיר על פעילי ועסקני אחד- העם:

1. חברי בורסה, ברוקרים וחתמים: ללא ספק, המפסידים העיקריים מתופעת "בריחת המוחות". נפחי המסחר הירודים וחוסר האטרקטיביות של החברות הנסחרות באחד-העם משפיעים באופן ישיר על ריווחי חברי הבורסה וגורמות לאיבוד הכנסות משירותי ברוקראז' , לרבות, עמלות קניה/ מכירה, קסטודיאן ועוד. כמו כן, ניתן להעריך כי בטווח הארוך נראה רפיון והאטה בהיקף הפעילות של חב' החיתום מהנפקות IPO בשוק המקומי.

2. השוק הפנסיוני: החוסכים הפנסיוניים בקרנות הפנסיה וקופות הגמל, עשויים להיפגע מתמהיל השקעות בעייתי ולא מגוון. חלק ניכר מתיקי הפנסיה מושקעים בני"ע ישראלים, (היבטי מיסוי) . "בריחת המוחות" של החברות הבורסאיות עשויה לפגוע ביכולת פיזור ההשקעה ואף לדלל את אפשרויות ההשקעה הקיימות בשוק הישראלי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

3. המשקיע הפרטי: כאשר מניה דואלית נמחקת מהמסחר בשוק המקומי, יש למשקיע בה שלושה חודשים להחליט האם הוא רוצה למכור אותה כאן בשוק או להיוותר לאחר המחיקה עם מניה שנסחרת בחו"ל. אם יחליט להישאר עם המניה, ייאלץ לשלם ברגע מכירתה במסחר בחו"ל עמלת מכירה גבוהה יותר מזו שהיה משלם אילו נסחרה בארץ.

לסיכום: נטישתן של החברות הישראליות והאטה הצפויה בהיקף הנפקות ה- IPO , יוצרים קיפאון מסוכן, אשר עשוי להקשות על פעילי אחד-העם, לאתר הזדמנויות השקעה ואף לפגוע בתמהיל תיק ההשקעות הקיים. על הנהלת הבורסה ליצור תמריצים נוספים עבור החברות הבורסאיות, לפעול להפיכת הבורסה המקומית לזירה בינלאומית עבור חברות זרות ולהגביר את הזיקה בין החברות הישראליות הנסחרות מעבר לים לשוק המקומי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לבטל המיסוי על הבורסה מבריח משקיעים ולגדולים מקלטי מס (ל"ת)
    רק הקטנים משלמים 03/09/2014 11:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רגולציה = שחיתות! 03/09/2014 10:17
    הגב לתגובה זו
    הבורסה צריכה להיות מסוגלת להחליט לסחור במניות - גם אם החברות לא ביקשו. זה מקובל בעולם. את הרגולציה המושחתת והמשחיתה יש לבטל בהקדם. נמאס מהכסת"ח!
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).