לא יאמן: תשואת אג"ח ספרד ל-10 שנים נמוכה מאג"ח ארה"ב - מה זה אומר?

אחרי המהלך של דראגי, הציפיות בשוק השתנו והתשואות על האג"ח האירופי נופלות - " מצפים להמשך המדיניות המרחיבה באירופה"

מפתיע אולי במבט ראשון, אבל התשואה על האג"ח של ממשלת ספרד ל-10 שנים (2.597%) הפכה היום לנמוכה מאג"ח ממשלת ארה"ב (2.61%). עד לפני שנתיים מהפך כזה נראה בלתי אפשרי, בשיאו של משבר החוב באירופה, שאיים לפרק את גוש האירו. אז, התשואה על האג"ח הספרדי לצורך ההשוואה הייתה יותר מפי-3 מאז האג"ח האמריקאי.

הכתב הכלכלי של רוייטס, ג'יימי מקגיבר, פרסם את הגרף הזה, שמראה את המרווחים ההיסטוריים בין האג"ח הספרדי לאמריקאי ומלמד שסיטואציה דומה נראתה גם בשנת 2010.

כמובן שהסיטואציה הנוכחית לא מעידה על כך שהסיכון באג"ח הספרדי נמוך עכשיו מהסיכון באג"ח האמריקאי. דירוג האשראי של ספרדי ב-S&P לבינוני במקרה הטוב ועומד על BBB בלבד, לעומת דירוג ה-+AA של ארה"ב שהינו כמעט מעולה - הפרש של 7 דרגות. יחד עם זאת הסיטואציה בשוק והמהלך האחרון של הבנק המרכזי באירופה לחצו את התשואה על האג"ח באירופה מטה.

3 הסיבות העיקריות לנפילת תשואת האג"ח הספרדי

כמה גורמים עומדים מאחורי המהלך הענק שנראה בגרף. הראשון הוא שה-EBC הודיע בשיאו של המשבר הגדול באירופה לעשות הכל כדי למנוע מצב של חדלות פירעון של המדינות החלשות בגוש, דבר שהוריד בינתיים מסדר היום אפשרות של פירוק הגוש.

הגורם השני הוא הדישדוש של הכלכלה האירופית בתקופה האחרונה, דבר שהוריד את שיעור האינפלציה באירופה לרמות דומות לאלו שנראו בתקופת המשבר - זה גורם שני שלחץ את התשואות על האג"חים כלפי מטה.

וה"חבטה" האחרונה הגיעה למעשה בשבוע שעבר עם הכרזתו של דראגי על תוכנית הרחבה מוניטרית ובראשה הורדת ריבית נוספת, כשנראה שראינו רק את תחילתה של התוכנית.

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות התייחס למצב בשוק האג"ח והסביר כי "צריך להבין שהשווקים מצפים ובצדק לכך שהבנק המרכזי ימשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה להרבה יותר זמן מה'פד'. בשעה שבארה"ב מתכוונים להעלות ריבית בסוף 2015, בגוש האירו ברור שזה ייקח הרבה יותר זמן. ה'פד' למעשה כבר בתהליך של צמצום מוניטרי בעוד אירופה עושה הפוך, כשדראגי אמר בפירוש שיש לו אפשרות להרחבה בקנה והוא יכול להוציא אותה לפעול."

קיראו עוד ב"גלובל"

"מכאן" אומר גרינפלד "שכיוון התשואה באירופה צריך להיות כלפי מטה ובארה"ב הוא צריך לעלות. ברור שזה לא אומר שהסיכון בספרד נמוך יותר - להפך, כך זה צריך להיות. יש פער שנובע מציפיות לשערי חליפין שנסחרים במטבעות שונים. השווקים מצפים שהאירו יתחזק מול הדולר ולכן התשואה של האג"ח באירופה נמוכה יותר מתשואה של אג"ח שנקוב בדולר.

"לצורך השוואה" מסכם גרינפלד, "המקרה של ישראל דומה מאוד. המרווחים בין אג"ח ישראל לארה"ב ל-10 שנים עומדים על 0.4% בלבד, אבל ברור שזה לא משקף את רמת הסיכון, אלא את הציפייה כאן להורדת ריבית נוספת ולציפייה של התחזקות השקל. בכל התקופה של צימצום המרווחים פרמיית הסיכון, המשתקפת ב-CDF, לא ממש השתנתה."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לא מבין גדול 10/06/2014 07:50
    הגב לתגובה זו
    הציפייה היא להיחלשות האירו ולא כפי שרשום, הרחבה כמותית, הדפסת כספים וכו.. אמורה להחליש את המטבע למרות שזה עוד לא ממש קרה. בישראל השוק כבר מגלם הורדת ריבית למרות שלא הורידו בפעם הקודמת.
  • 2.
    אוי ואבוי 09/06/2014 17:42
    הגב לתגובה זו
    השווקים מצפים להתחזקות הדולר מול האירו ומול השקל, ולא להיפך. מקווה שזו טעות סופר ולא מה שבאמת נאמר ע"י הכלכלן הראשי של פסגות...
  • 1.
    זה מה שנקרא התערבות גסה ומלאכותית בשוק לא שוק יותר (ל"ת)
    מישו 09/06/2014 16:26
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -2.55%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילוסטרציה AI אנושיאילוסטרציה AI אנושי

זהירות, גבול לפניך: ChatGPT6 צפוי "לחשוב" בשפה לא אנושית

חברת OpenAI חושפת כי הדגם הבא שלה, GPT-6, יחצה גבול שלא נחצה עד כה, היות ונחשב למסוכן מדי, ולראשונה המודל יעבוד בשיטת ה-“Latent Space Thinking”, או במלים אחרות: הבינה המלאכותית לא תיאלץ עוד לחשוב בשפה אנושית, אלא תפתח לעצמה שפה פנימית עצמאית, שלא תהיה נגישה לבני אדם 

רן קידר |

בעוד פחות מחצי שנה צפויה OpenAI להשיק את GPT-6, הדגם הבא בסדרת הצ'טבוטים ששינתה את הדרך שבה העולם מתקשר, יוצר ולומד. לפי פרטים שנחשפו באירוע שאלות ותשובות עם המדען הראשי יאקוב פצ'וסקי, GPT-6 יתבסס על עקרון שנחשב עד לאחרונה ל-"אסור": חשיבה במרחב חבוי (Latent Space Thinking), או במלים פשוטות, לא יאלצו יותר את המודלים לבצע תהליך "חשיבה" בשפנה אנושית. 

 עד כה, כל דגמי הבינה הגדולים, ביניהם ChatGPT, קלוד וג'מיני, אומנו כך שיחשבו בתוך גבולות השפה האנושית: הסקת מסקנות, נימוקים ופתרון בעיות נעשו באנגלית או בשפה אחרת שניתנת לפענוח על ידי גורם אנושי. כעת OpenAI משנה את הכללים: GPT-6 יקבל חופש לפתח שפה פנימית לא אנושית: סימון עצמי המורכב מצירופים, סמלים וקודים שלא נכתבו מעולם על ידי בני אדם. לטענת פצ'וסקי, דווקא החופש הזה עשוי להפוך את המודל לאמין ועמוק יותר מבחינה מחשבתית. "אנו מאפשרים למערכת לחשוב בפרטיות", הסביר. "המהות אינה על הסתרת המחשבות באנגלית, אלא במתן חופש לחשוב בכל דרך שתרצה".

טאבו מחקרי

הגישה החדשה של OpenAI מתנתקת מהגישה "המסורתית" ששמה את הבטיחות כאחד הפקטורים המרכזיים. עד כה, חוקרים שגילו את הנטייה של מודלים לפתח לעצמם “שפת חשיבה” פנימית, כמו צוות דיפסיק מאוניברסיטת בייג’ינג, ניסו לדכא את הנטייה הזו. הם הבחינו שכאשר מאפשרים לבינה מלאכותית "לחשוב לעצמה" לפני מתן תשובה, היא נוטה לנטוש את הדקדוק האנושי לטובת סימון יעיל יותר מבחינתו: תערובת של סמלים, קודים וקיצורים שאינם קריאים לבני אדם. הסיבה לכך הייתה פשוטה: יעילות חישובית. והחשש שנובע מנטישת הדקדוק האנושי לטובת דרך קומפקטית יותר היה ברור:, אם מערכת עלולה לפתח מחשבות עוינות או שגויות בשפה שאיש לא מבין, לא ניתן יהיה לפקח עליה או למנוע התנהגות מסוכנת. 

לכן, במשך שנים הוכרחו המודלים "לחשוב בקול" בשפה ברורה, כדי לאפשר פיקוח אנושי. אך ב-OpenAI טוענים כעת כי האיסור הזה הוליד בעיה חמורה לא פחות: היא מעודדת את המודלים לייצר הסברים “נעימים” במקום לפעול בשקיפות אמיתית לגבי תהליך החשיבה. 

במלים פשוטות, כשמאלצים את המודל לנמק את תשובותיו בשפה אנושית בלבד, הוא לומד לרצות את בני האדם ולהמציא נימוקים מזויפים. באחד מהניסויים שערכה אנת'רופיק היא חשפה כיצד מודל שקיבל רמז סמוי שהתשובה לשאלה מסוימת היא “C”, בחר בתשובה הנכונה, כשהתבקש להסביר איך הגיע לתשובה, הוא לא הזכיר את הרמז כלל. במקום, הוא המציא הסבר "יפה" ומנוסח היטב, כלומר נימוק הגיוני לכאורה, אבל שקרי, שמסתיר את העובדה שהסתמך על מידע חיצוני.