תסתכלו על הנתונים - חייבים להפחית את נטל המס על משקי הבית
הצריכה הפרטית במשק לאחרונה פורסמו נתוני הצמיחה במשק הישראלי, לפיהם צמח המשק הישראלי ברבעון הראשון ב-2.1% בלבד, בעיקר עקב ירידה של 2% בצריכה הפרטית וירידה חדה של כ-4% בצריכה הפרטית לנפש, שהיא המדד הנכון יותר לבחינת הדברים. משנת 2007 ועד היום חלקה של הצריכה הפרטית בתוצר ירד ב-2.5%. זו בהחלט מגמה מדאיגה, שהחלה כבר ברבעון השלישי של 2013.
כשמנתחים את הסיבות להאטה, ניתן להניח שהמגמה הזו צפויה להימשך בטווח הזמן הקרוב: הצמיחה בהוצאה לצריכה פרטית בשנים האחרונות מומנה על ידי גידול בהיקף החוב שנטלו משקי הבית. המסקנה די ברורה כאשר רואים כי השכר הריאלי במשק לא השתנה כמעט בשנים האחרונות, אך התפתחות החוב של משקי הבית הייתה מהותית. עלייה במינוף משקי הבית היא תופעה נפוצה בסביבת ריבית יורדת, היות ועלות הכסף פוחתת וההחזר החודשי לא משקף את נטל החוב.
מה יקרה כאשר הריבית במשק תתחיל לעלות?
ההחזר החודשי על החוב של משקי הבית יגדל ונראה האטה חזקה אף יותר בצריכה הפרטית. נחבר לזה את השכר הריאלי במשק, שכמעט לא צמח בשנים האחרונות ונקבל משקי בית עם יכולת החזר נמוכה יותר. העלאת ריבית יכולה להכניס את המשק להאטה חריפה יותר ואף למיתון.
הורדת ריבית, גם היא, אינה המפתח לעידוד הצמיחה כיום - ישנה אפקטיביות נמוכה להורדת ריבית נוספת לצמיחה ריאלית ובריאה. ככל שימשיכו במגמת ההורדה - כך תעמיק הבעיה עת נרצה לצאת מסביבת הריבית הנמוכה.
- למרות הגזרות הכלכליות: ההוצאות בכרטיס האשראי ממשיכות לצמוח
- ענקית הצריכה שמעלה את שיעור הדיבידנד בפעם ה-62 ברציפות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתוני התעסוקה מצביעים על שיעור אבטלה נמוך. מעבר לכך, ניתן לומר שאנו נמצאים בתעסוקה מלאה. אך מניתוח משרות השכיר במגזר העסקי, רואים תמונה מדאיגה: המגזר העסקי לא גדל בכמות המשרות בשנתיים האחרונות. ברבעון האחרון של שנת 2013, אף חלה נסיגה בכמות המשרות לרמות של מחצית שנת 2011. גם בהסתכלות על מאפייני המשרות הפנויות במשק, ניתן לראות שחלק גדול מהן הינו משרות בשכר מינימום.
לא ברור איך, בסביבה הכלכלית שבה אנו מצויים, ישנם המצדדים בהעלאות מסים נוספות. הדרך הנכונה להמריץ את הצריכה הפרטית מחדש, היא דרך הפחתת נטל המס על משקי הבית.
- 3.שכיר עשוק 10/06/2014 21:16הגב לתגובה זואה, כבר עושים את זה... אבל מה יעשו כשהחלב יתייבש, ויותר שכירים יהיו ללא עבודה מעל גיל 45, מובטלים שדורשים תמיכה ???. אז מאיפה יבוא הכסף לממן את חגיגת ההטבות: אפס מע"מ, הניה בהתנחלויות ושמירה עליהם, משכורות מנופחות בצבא ומנגנון ממשלתי מנופח, הטבות לחברים וטייקונים... וגם הטבה מוצדקת לפליטי השואה המעטים שנשארו סוף סוף (אגב מדינת ישראל קיבלה שילומים מגרמניה - אבל רובם לא חולקו לניצולים.. )
- 2.עובד ממשלה 09/06/2014 15:35הגב לתגובה זומה פתאום אני נהנה לעבוד בתור עובד ממשלה עם תואר שני ולהרוויח 7000ש"ח נטו.....אולי תעלו עוד יותר כדי אני אוכל סוף סוף לעבור לדירת החלומות שלי... דופלקס של ארגזי קרטון!!!!
- 1.דן 09/06/2014 12:15הגב לתגובה זומה זה משנה אם ריבית בנק ישראל על 0.75% כאשר משקי בית מקבלים הלוואות (בטוחות יחסית) בריביות של 6%-8% וחברות האשראי גובות 12% ???
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
