photos

מנואל טרכטנברג: "בלי יציבות חברתית ופוליטית גם הכלכלה תשלם"

הדברים נאמרו באונ' ת"א במסגרת סמפוזיון כלכלה בנושא - "איך בונים תשתית כלכלית חסונה במונחים לאומיים, עסקיים וחברתיים"
אבי שאולי | (9)

"בלי יציבות חברתית ופוליטית גם הכלכלה תשלם", כך אמר אתמול בצהריים פרופ' מנואל טרכטנברג באוניברסיטת תל-אביב. הדברים נאמרו במסגרת סמפוזיון כלכלה תחת הכותרת - "איך בונים תשתית כלכלית חסונה במונחים לאומיים, עסקיים וחברתיים". את הסימפוזיון הנחה פרופ' יעקב פרנקל.

הסימפוזיון בהשתתפות: פרופ' יעקב פרנקל, יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב (ולשעבר נגיד בנק ישראל), פרופ' מנואל טרכטנברג, ביה"ס לכלכלה ע"ש איתן ברגלס, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה, רוני צ'אן, יזם, הונג-קונג וגיל שוויד, מייסד, מנכ"ל ויו"ר צ'ק פוינט.

יו"ר הות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, נשאל על חוסן כלכלי ושיבח בתשובתו את ספרו של תומס פיקטי שאולי לא אמר דברים חדשים, אלא שם את הדברים בצורה ברורה וחדה על השולחן. לדברי טרטנברג יש שלוש נקודות חשובות שקשורות לחוסן כלכלי של מדינה: האחד - היכולת להתמודד עם משברים ועם מהלומות חיצוניות; השני - קשור ליכולת לייצר צמיחה לאורך זמן; והשלישי - נבחן לפי המידה שבה החוסן הכלכלי תומך ביציבות חברתית ופוליטית. "אם יש לך חוסן בשני המובנים הראשונים, אבל בה בעת החברה מלאה מתיחות או שהפוליטיקה לא יציבה, בסופו של דבר גם הכלכלה תשלם", אמר.

איך שומרים על הצמיחה?

מנואל טרכטנברג: "1 - הכוח נמצא במוסדות של המדינה כמו למשל שמירה על זכויות על נכסים ולא כמו שלקחו נכסים מאוליגרכים ברוסיה. 2 - עצמאות של הבנק המרכזי. 3 - האמינות של המידע הכלכלי הסטטיסטי שמפורסם. אחת הסודות להצלחת כלכלת ישראל לאחר שנת 1985 היה החלשת ההסתדרות".

מדוע קשה למערכת הפוליטית לאמץ את המלצות ועדת טרכטנברג?

מנואל טרכטנברג: "הייתה תנועה חברתית גדולה ללא אלימות והם ייצגו את מעמד הבינייים. צעירים שעבדו ולא הצליחו לגמור את החודש. חלק מההמלצות יושמו. אם המדינה הייתה מישמת 90% מהמלצות זה עדיין לא היה מספיק. צריך לעבוד בעקביות והמשכיות לטובת שיפור הכלכלה ולא פעולות נקודתיות. העבודה שעדיין לא הסתיימה, צריך להגיע לחברה שוויונית יותר"

המיליארדר ואיל הנדל"ן הסיני, רוני צ'אן, נשאל לגבי כלכלת סין והבהיר שאנו רק בתחילת הדרך: "הצמיחה של סין בלתי נמנעת. יש 1.3 מיליארד תושבים ואנו נעים בכיוון הנכון. עוד לא ראיתם את ההתחלה של הייצוא לסין והתיירות מסין היא הגדולה והחזקה מהעולם. יש לסינים כמיהה לידע ולכן יש לנו קשר טוב עם ישראל. מי שלא מתייחס לשוק הסיני יתחרט".

מה דעתך על יחסי סין-ארה"ב?

רוני צ'אן: "אני מאמין שרק בעבודה משותפת של שתי המדינות האלה לעולם יהיה סיכוי טוב להשיג מצב שלו יותר. יחד הן יכולות לשמור על שלום עולמי יותר מכל כוח אחר וזה נכון גם בנוגע לאיראן. ארצות הברית עושה הרבה טעויות והופכת את סין לאויב. לסין במקרה כזה לא תהיה ברירה אלא להפוך לאויב שלה. אני מקווה שארצות תפסיק לעשות שטויות בהקשר הזה".

קיראו עוד ב"בארץ"

האם צריך לדאוג מסין?

רוני צ'אן: "לא. אפשר לקרוא את ההיסטוריה - סין מעולם לא התרחבה. היא נלחמת רק כשפולשים אליה".

ספר לנו על סוד ההצלחה והאם סין הזדמנות או איום?

רוני צ'אן: "נולדתי בר מזל. הראשון - נולדתי בסין, אני שייך לעם חכם והשני - ההשכלה שקיבלתי בארה"ב. לסינים וליהודים יש הרבה דברים במשותף.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אף אחד 16/05/2014 15:47
    הגב לתגובה זו
    מה שעומד על שלו ו"מתפרנס" מלתחמן מכיס לכיס כדי לנפח מיספרים - זה קלקלה. בעבר -מיבצע ברנהרד.
  • 6.
    יאללה יאללה 16/05/2014 12:15
    הגב לתגובה זו
    הפרופסור ששימש ככיסוי תחת לפולטיקאים המתוחכמים -אדוני המלומד יצאת אהבל
  • 5.
    בא 16/05/2014 11:21
    הגב לתגובה זו
    הנדלן , יש כאן בועה שמאיימת על המשק ,וגם העם רוצה שיהיו דירות זולות .
  • 4.
    ירושלמי 16/05/2014 10:57
    הגב לתגובה זו
    למעשה הפכת לבובה בשירות השלטון המושחת להשקתת המחאה. ומה קרה מאז שפורסם הדוח שלך? הכל עלה ב-25% נוספים. הייתי מצפה ממך לאקט מחאה לאחר שאולי תבין שאתה חותמת גומי... חבל.
  • טרכטנברג 16/05/2014 11:15
    הגב לתגובה זו
    העם טיפש .
  • 3.
    צריך להחליף את השלטון ואת נציגי האוצר כולם. נמאסתם (ל"ת)
    לטרכטנברג 16/05/2014 08:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הזוג טרכטנברג 16/05/2014 08:40
    הגב לתגובה זו
    באוהלים ובכתה על מר גורלה שהיא לא יכולה לקנות דירה בושה וחרפה שאם פרופסורים ועובדת משרד אוצר לא יכולים לקנות דירה לבת שלהם. מה אנחנו נגיד? עבדו עלינו עם הועדה הזאת האיש מיתמם.
  • כן כן 16/05/2014 11:18
    הגב לתגובה זו
    לקנות דירה. גם טראח התלונן שהיא לא יכולה חחחחחחחחח
  • 1.
    כבר שילמנו - 25% מס על הבורסה ולא קיבלנו כלום (ל"ת)
    בזכותך 16/05/2014 08:39
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.