2 המדינות מהן עלול לפרוץ משבר שיזעזע את השווקים
כעת, כשנראה שארה"ב חוזרת לצמיחה מהירה יותר, כלכלת בריטניה מתאוששת במהירות ותהליך ההבראה של אירופה מתקדם ביציבות אך באיטיות, חלקנו אולי מרגישים שהרע מאחורינו, ושחמש השנים הבאות יהיו מוצלחות יותר מאלה שקדמו להן. רוב הסיכויים שאכן זהו המצב, אך הזרעים של המשבר הבא כבר נטעו, השאלה היחידה היא היכן ינבטו ועד כמה יזעזעו את השווקים העולמיים. בטור זה ננסה להתייחס לשני סיכונים אותם אנו רואים כמשמעותיים לכלכלה העולמית בשנים הקרובות - סין ויפן.
מהו הסיכון בסין?
אם לסכם את הסיכון הזה בגרף אחד (או שניים), ניתן להציג אותו כך:
בעקבות המשבר הפיננסי העולמי ב-2008, סביבת הריבית העולמית ירדה פחות או יותר לאפס. הממשלה הסינית ניצלה את המצב העולמי החדש על מנת לצמוח במהירות דרך הגדלה דרמטית של האשראי במשק. כפי שניתן לראות בתרשימים לעיל, סך האשראי במשק למגזר העסקי ולמשקי הבית כאחוז מהתוצר גדל בסין בצורה דרמטית במהלך 5 שנים מ-117% תוצר ב-2008 ל-180% ב-2013. כדי לקבל את סדרי הגודל של מה שעבר על סין בשנים האחרונות, ניתן פשוט להתבונן על הגידול בנכסי הבנקים בסין במהלך העשור האחרון אל מול נכסי הבנקים בארה"ב (ראו תרשים לעיל).
מהו נכס בנקאי?
אותה הלוואה שהבנק נתן לחברה עסקית אשר מניבה לו הכנסה בפרק זמן מסוים. אך אם אותה חברה נתקלת בקשיי נזילות, למשל הבניין שהיא בנתה נותר ריק, אזי בשלב כלשהו היא תפשוט את הרגל ואותו נכס של הבנק יהפוך להלוואה בעייתית. את המגמה הזאת כבר ניתן לראות בנתונים (עד כמה שניתן להסתמך על הנתונים בסין) - סך ההלוואות הבעייתיות עלה ב-14.3% ב-2013 בקרב חמשת הבנקים הגדולים במדינה.
בנוסף, הבנקים הגדולים מחקו הלוואות רעות בהיקף של 64 מיליארד יואן (כ-10.5 מיליארד דולר) - 250% מהיקף המחיקות ב-2012. נציין כי גם גידול זה לא מלמד על סדר הגודל האמיתי של ההלוואות הרעות, שכן הבנקים נוהגים למכור הלוואות בעייתיות לחברות לניהול נכסים בשוק האפור ואלו מוכרות חזרה לבנקים נכסים מורכבים הכוללים גם אותן ההלוואות (אם זה מזכיר לכם את משבר הסאבפריים של 2008 זה לא במקרה).
- טראמפ: ״אתן לך כל שתבקשי״
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאור העובדה שהממשלה מנסה להילחם בשוק האשראי האפור מחד, ולשנות את מבנה הצמיחה של הכלכלה להתבססות רבה יותר על הצריכה הפרטית מאידך, מגמת ההאטה בצמיחה צפויה להמשך ולגרום ליותר פירמות במגזר העסקי להתמודד עם קשיי נזילות, ולהשפיע על המערכת הפיננסית כולה.
במבט קדימה, החברות הסיניות יאלצו להוריד את רמת המינוף שלהן ולגרום למשק הסיני להמשיך ולהאט, או לחילופין, להמשיך לצבור חוב עד אשר יהפכו לחדלות פירעון ויאלצו את הממשלה להתערב בחלק מהמקרים. אם לסכם במשפט את המצב בסין - הבנק הממשלתי נותן הלוואה לחברה הממשלתית, שעוסקת בפעולות שאינן תמיד רווחיות. ובמקביל, גם חברות נדל"ן מקבלות. הן בונות ללא הפסקה ללא היתכנות כלכלית, וככה למעשה נוצר הסיכון המערכתי הגדול ביותר. יום אחד מישהו יידרש לשלם את החשבון על החלטות השקעה לא נכונות.
להערכתנו, תכנית הממשלה היא לעודד את הפירמות להוריד את רמת המינוף שלהן בצורה מבוקרת, ולתת לחלק מהחברות הקטנות והבינוניות לפשוט רגל אם הן לא יעשו זאת, כאשר הממשלה תתמוך במערכת הבנקאית. הסכנה כאן היא בעיקר "מה שאנחנו לא יודעים שאנו לא יודעים". כלומר, מהו ההיקף האמיתי של ההלוואות הרעות? והאם ישנו תסריט בו חברות רבות יתקלו בקשיי נזילות?
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
"ברבור שחור" במערכת הפיננסית הסינית עשוי לגרום למשבר בקרב השווקים המתעוררים ואף במשקים מפותחים בהם המערכת הפיננסית קשורה קשרים עבותים עם המערכת הפיננסית בסין, כמו הונג קונג ואוסטרליה. מעבר לסיכון הפיננסי, כמובן שבתרחיש של התפוצצות בועת האשראי בסין, המשק הסיני יכנס למיתון עמוק שישפיע לרעה על הפעילות הכלכלית בכל העולם.
סיכון יפן - חדלות פירעון או ין חלש ברמות היסטוריות?
הסיכון היפני אינו חדש והמגמות שמאפיינות את הכלכלה היפנית לא התחילו כעת. מזה 20 שנה יפן נמצאת במצב דיפלציוני כמעט קבוע ביחד עם צמיחה אפסית. החל מ-2009 אוכלוסיתה מתכווצת עם שיעור הולך וגדל של אזרחים מבוגרים. ננסה לתאר את הסיכון של יפן בצורה הפשוטה ביותר שניתן.
הממשלה היפנית מתנהלת בגירעון תקציבי של 8% תוצר. ב-2014 גירעון זה אף צפוי לגדול, למרות העלאת שיעור המע"מ ב-3 נ"א בתחילת אפריל. כ-25% מהתקציב היפני הולך לתשלומי ריבית על חוב בהיקף של 240% תוצר שהולך ותופח בכל שנה שעוברת. מחצית מהוצאות הממשלה ממומנות על ידי הנפקת חוב חדש (42.9 טריליון ין ב-2013), כך שישנה חשיבות רבה לשמירה על תשואות האג"ח נמוכות על מנת שלא תהיה עלייה דרמטית בעלות שרות החוב.
כאן מתחילה הבעיה, והדמוגרפיה נכנסת למשחק
אין זה חדש שאוכלוסיית יפן נמצאת בתהליך הזדקנות מתקדם. לראיה, אחד מכל ארבעה אנשים ביפן הוא מעל גיל 65. המשמעות היא שהחיסכון המשקי של אזרחי יפן נמצא, באופן טבעי, בירידה (ראו תרשים). היום רבע מאזרחי יפן נמצאים בשלב בחייהם בו הם מוציאים את החסכונות שלהם על מחיה, בעוד שהרבה פחות כסף נכנס לחיסכון מהצד השני - של הצעירים העובדים.
התרשים לעיל למעשה מתאר את הדינמיקה של כמות הכסף היפני שמחפש תשואה, סולידית יותר או פחות. המשמעות, שהדמוגרפיה גורמת לירידה בביקוש לאג"ח היפנית בעוד הממשלה ממשיכה להגדיל את היצע האג"ח. כלל בסיסי בכלכלה, שעת הביקוש יורד וההיצע עולה - המחיר יורד. כלומר התשואות צפויות לעלות. מצד שני, עליית תשואות של האג"ח היפניות יכולה לגרום לזעזוע של כל ההתנהלות הפיסקאלית הנוכחית של ממשלת יפן, תוך עלייה חדה בעלות שירות החוב, שכבר היום כאמור, עומדת על כרבע מהתקציב השנתי. כלכלנים רבים מהמרים נגד יפן כבר שנים רבות, אך המשבר עוד לא הגיע. למה הפעם ייתכן והוא באמת יבוא?
עם כניסתו של שינצו אבה לראשות הממשלה בראשית 2013, הוא נשבע להושיע את כלכלת יפן מוכת החוב, כאשר הכריז על תוכנית ה-Abeomics הכוללת הרחבה פיסקאלית, מוניטארית ורפורמות מהותיות לשינוי מבנה הכלכלה לכיוון של צמיחה בת קיימא. בשונה מתכניות מוניטאריות קודמות הן ביפן והן בעולם, התכנית האחרונה חריגה בהיקפה ומהווה למעשה את הניסוי המוניטארי הגדול בהיסטוריה.
במסגרת תכנית ההרחבה הכמותית, הבנק המרכזי התחייב לקנות אג"ח של ממשלת יפן ותעודות על מדד המניות (ETF), תוך הכפלת כמות הכסף במשק. הבעיה היא שאם התוכנית תצליח והאינפלציה אכן תעלה - גם התשואות יעלו, אז התהליך שעובר על יפן בשנים האחרונות רק יואץ, במיוחד אם האינפלציה תבוא ללא צמיחה בת קיימא.
ישנם שני תסריטים בהם בעיה זאת יכולה להיפתר: הראשון, הכרזה על פשיטת רגל. המשמעות - גופי פנסיה יקרסו בעיקר לאור העובדה ש-90% מהחוב היפני מוחזק על ידי המוסדיים, המשק היפני יכנס למיתון עמוק ואזרחי יפן הצעירים והמבוגרים יסבלו מירידה חדה באיכות חייהם. יפן תפגע מהורדת דירוג האשראי המושלם שלה והין כבר לא יתפש כמקלט בטוח (Safe Haven) וייחלש.
התסריט השני, שהבנק המרכזי יגדיל עוד יותר את היקף ההרחבה הכמותית על מנת לשמור על תשואות האג"ח נמוכות, וחלקו בשוק האג"ח רק ילך ויגדל. גם בתרחיש כזה סביר שהמטבע היפני ילך וייחלש, וייתכן שאף בצורה דרמטית. השלכות של תסריט זה על העולם עשויות להיות משמעותיות. בשלב הראשון הין החלש יהפוך את מוצרי הטכנולוגיה היפנים והאיכותיים לזולים בהשוואה למתחרות המרכזיות של יפן, כגון קוריאה, טאיוון וגרמניה. בשלב השני עלולה להתעורר מלחמת מטבעות וסחר עולמית שתוביל להאטה גלובלית ולדיפלציה בשלב ראשון, ולסיכון אינפלציוני גבוה בשלב שני.
התסריט השלישי אגב, הוא זה בו תוכנית ה-Abenomics לא מצליחה, האינפלציה והצמיחה ביפן נותרות נמוכות והעולם כמנהגו נוהג. גם בתרחיש זה מצבה של יפן לא מזהיר והסיכון גבוה, אך לא ברור מתי הוא יתממש, כפי שציינו בהתחלה, כלכלנים רבים כבר ניסו בעבר להמר נגד יפן וככל הנראה הם הפסידו הרבה מאוד כסף על הימור זה.
- 4.יריב 27/04/2014 14:01הגב לתגובה זוואני הרווחתי המון (יותר מ 40%) משורט ממונף על היין. שורט על הבורסה של, רק לאחר עליית התשואות, אבל גם זה יבוא יום אחד.
- 3.העליות יימשכו.... (ל"ת)יוני 24/04/2014 16:28הגב לתגובה זו
- 2.איש-עם-אוטו 24/04/2014 11:40הגב לתגובה זולא מבין בכלכלה אך משקיע בנייקי מזה שנה וחצי עדיין ברווח. האם לחזק / להקפיא מצב / למכור ? אשמח לדעת מומחים.
- 1.אייל 24/04/2014 09:51הגב לתגובה זותודה על כתבה מעניינת מאוד. כנראה מכיוון שהיא מורכבת קצת וזה דורש מאנשים קצת להעמיק במחשבות וההבנה אז אין תגובות. כנראה שככה זה בעולמנו היום. הכל חייב להיות קצר וקולע :9... חבל
- מוחמד אבו ראמר שכם 24/04/2014 10:51הגב לתגובה זואת הכתבה הבנתי בקלי קלות.. מה שלא הבנתי בכלל זה מה שאתה כתבת..
- לא הבנת כי אתה משכם. (ל"ת)זיוה נחמני 27/04/2014 17:30

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
