תחזית עגומה: K+S הגרמנית מצפה לראות ירידה חדה ברווחי 2014
K+S המשקיעים בחברות סקטור האשלג מודעים כבר חודשים ארוכים למחירים הצונחים, שגם פגעו קשות בשורה התחתונה בדוחות אותן חברות. הקונצנזוס בזמן האחרון הוא שמחיר האשלג הגיע לתחתית וכעת יש תקווה להתייצבות ואולי אפילו עלייה.
למרות זאת, אמש (ה') נפלה מניית K+S (סימול: SDF), ספקית האשלג הגדולה ביותר באירופה, כמעט 10% בעקבות הדוחות לשנת 2013. הנהלת החברה הודיעה שהיא מצפה ל"ירידה משמעותית" ברווחים ו"ירידה מתונה" בהכנסות גם בשנה הקרובה.
מניות הסקטור בוול סטריט, פוטאש הקנדית (סימול: POT) ומוזאיק (סימול: MOS), ירדו במהלך יום המסחר בשיעור דומה לשוק, שצלל כמעט 2%.
"לאחר חתימת חוזים חדשים בין יצרניות האשלג המרכזיות לבין סין, מחיר האשלג כנראה הגיע לתחתית בתחילת 2014", מסרה החברה הגרמנית. "המחירים הממוצעים בשנה הקרובה צפויים להיות נמוכים משמעותית מבשנה האחרונה".
ה-EBIT של K+S ירד 18% בשנה האחרונה ל-656 מיליון אירו. הרווח התפעולי של החברה נפל כ-28% ל-552.5 מיליון אירו (770.8 מיליון דולר), והכנסות החברה ירדו 11% ל-2.04 מיליארד אירו.
- 9.אבו געפר 16/03/2014 18:14הגב לתגובה זוחהחהחהחה......
- 8.מנחם 15/03/2014 10:59הגב לתגובה זוקריסתיות של המון כעל כיל מעוף עולם גדהל
- 7.בועז 14/03/2014 15:09הגב לתגובה זויום א
- מינוס 50% (ל"ת)בועז 16/03/2014 06:40הגב לתגובה זו
- 6.כיל 14/03/2014 14:26הגב לתגובה זואיפה רוזנטל ושלי עם שיטת השקשוקה שלהם? למה הם לא פותחים את הפה עכשיו? נותנים להנהלה והעובדים לריב? פחממוביץ ירדה למחתרת והיא יודעת למה.
- 5.שלמה מעוז 14/03/2014 12:04הגב לתגובה זוירידה של לפחות 5 אחוז במניה ועוד הצרות עם העובדים מסכן מי שמחזיק כיל בימים אלה
- אבו געפר 14/03/2014 16:48הגב לתגובה זומסכנים המשקיעים , חהחהחהחה....
- לאבו זבלה. - עוד מסכן מפסיד (ל"ת)אבו נפחא 16/03/2014 06:41
- שלמה הממולח 14/03/2014 13:33הגב לתגובה זוהכל משחזרים בכל מיני צורות ראה את פוטאש למה לא ירדה 10 אחוז הכל סיפורים להבריח את הציבור מהמניה וחוץ מזה את מי אתה בא להפחיד אם השטויות שלך ולא חסר עוד כמה דפוקים כמוך אבל יהיה לך הפתעה לא נעימה כיל תעלה לצערך הרב אתה פשוט תוכל את האצבעות ואת הלב יחד
- ד 14/03/2014 12:52הגב לתגובה זוככה אתה נותן תחזית לכיל?
- 4.קולע למטרה 14/03/2014 09:53הגב לתגובה זומי יכול לתת לי תשובה אמיתית לגבי החברה הגרמנית האם זה נכון או ליתר דיוק להפחיד את המה שמו אשמח לקבל תשובה
- 3.קולע בול למטרה 14/03/2014 09:45הגב לתגובה זוהמחירים ממש למטה ויש רק סיכוי גדול שהמחירים יעלו מנסים לעבוד על הציבור שמחזיק בכיל יש פה מתכון קבוע של האנליסטים לנסות ליקנות בזול
- 2.כיל 14/03/2014 08:58הגב לתגובה זורק רואים כמה שלי יחימוביץ הרסנית. אותה לא מעניין אף אחד במסווה של דאגה לציבור היא פגעה בעובדים . אותו דבר לפיד הוא חושב שיהיה ראש ממשלה. האיש הכי טיפש בפוליטיקה
- כיל כולירע(חולירע) 14/03/2014 09:27הגב לתגובה זוטוב, נו ,אז בירידה של כיל בתקופה האחרונה ב 50% כ...ולם אשמים.. יחימוביץ, לפיד, ביבי, קופיקו, מתושלח, גוגל, מה נשתנה, אובמה, סאדם חוסיין, פוטין, מרטין לותר, צ'יפופו, קוליקו, יופיטר המזריק,ג'ון לנון, רבי עקיבא, אברהם אבינו, חיים משה, פנינה רוזנבלום ועוד.. ומה איתכם? פשוט תקועים במניה שירדה 50% ומכאן עוד 50%...אגב, מי בכלל הזכיר האת כיל בכתבה?
- אבו געפר 14/03/2014 16:51מעריך שער 2000 ואולי פחות חהחהחהחה....
- כיל 14/03/2014 14:21גם אתה. ואכן יש הרבה אשמים במצב של כיל. וגם את זה אתה יודע
- 1.כיל סופ"ש נעים, נתראה ביום ראשון (ל"ת)אלון 14/03/2014 08:44הגב לתגובה זו
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
