למרות שזה אולי מתבקש, פטריק וולף הוא ממש לא הזאב מוול-סטירט. וולף, נחשב לאחד השחמטאים הטובים שצמחו בארה"ב עם 2 אליפויות ארה"ב בשנים 1992 וב-1995. על הדרך הוא גם ניצח את מי שנחשב בעיני רבים לשחמטאי הטוב בכל הזמנים, גארי קספרוב, במשחק סימולטני שנערך ב-1995 והוא עשה את זה ב-25 מהלכים בלבד - אחד ההפסדים המהירים שספג קספרוב בקריירה האדירה שלו. בימים אלה וולף מנהל את קרן הגידור שלו Grandmaster Capital שבסאן פרנסיסקו, המנהלת 230 מיליון דולר, לאחר שבעבר שימש כמנכ"ל קרן קלאריום שניהלה 3 מיליארד דולר. בראיון לאתר Barron's הסביר וולף בפשטות את פילוסופיית ההשקעה שלו "אנחנו מסתכלים על רכישת מניות כרכישת חתיכה מעסק. אז הדבר שהכי חשוב לך הוא שתרכוש משהו ששווה יותר ממה ששלמת עליו." "הכלל הראשון הוא לקנות עסק שאתה יכול להבין אותו. אתה רוצה עסק טוב שהוא עמיד לאורך זמן, שיכול לשמור על הכלכליות שלו לאורך זמן ושיש לו תחזיות צמיחה טובות - לאו דווקא מהירות וחדות. אח"כ אתה רוצה לודא שמדובר בעסק שיש לו הזדמנויות לגיוסים חוזרים לצורכי צמיחה, או שהוא יניב לך ערך ע"י רכישות חוזרות ודיבידנדים. הדבר האחרון הוא, שאתה מעדיף עסק שלא זקוק להרבה מזומנים כדי להתגלגל." מהן מגמות המאקרו שאתה נותן להם דגש? "בועות הן אמיתיות" אומר וולף, "אפשר להבין אותן, לנתח אותן, ולזהות אותן מבעוד מועד. הדבר הכי חשוב הוא להתרחק מהן. אז בעשור הקודם הבועה הייתה בשוק הנדל"ן האמריקאי ובמערכת הפיננסית של ארה"ב. היום הבועות הן סין. המחזוריות של שוק הסחורות שגמרה את הסיפור. אלה השווקים המתפתחים שכבר לא צומחים במהירות, ושעכשיו, כקבוצה, מהווים סיכון גדול. אז אני רוצה להחזיק בעסקים שאין להם קשר לצמיחה הסינית, לשווקים המתפתחים או לסחורות יקרות." בדבר אחד וולף נשמע נחרף במיוחד "אני חושב, ואני אומר את זה בשלוש שנים האחרונות מאז שהקמנו את הקרן, שארה"ב היא מבצר - הכלכלה האמריקאית היא המקום הבטוח ביותר בפרספקטיבה מאקרוכלכלית." ומוסיף "אני לא אומר שזה בהכרח הזמן 'לקנות', אבל אני אומר שבהתחשב בסיכונים שמניתי, זה המקום הבטוח ביותר." אז מה ההחזקות שלך לטווח הארוך? "אנחנו מעריצים כבר תקופה ארוכה של המודל העסקי של American Express (סימול: AXP) שהוא עמיד ביותר. לכן, יש כאן עסק שכדאי להחזיק אותו לתקופת זמן ארוכה מאוד. אני דיי משוכנע שגם בעוד כמה שנים איכות המודל העסקי של אמריקן אקספרס תהיה גבוהה ורק תגדל עם הזמן. זהו מודל שנשען על היקף הצריכה של השוק - ואלה ההוצאות של האנשים. סוג כזה של עסק צריך להניב פרמיה הגבוהה מזו של השוק, כפי שהיה גם בעבר. על פי החישוב שלי המניה נסחרת בדיסקאונט קטן לעומת שווי השוק שלה, שהוא נמוך במקצת מאיפה שהוא צריך להיות." וולף מוסיף כי "יש שתי נקודות נוספות לזכותה של אמריקן אקספרס: הראשונה היא משמעת גבוהה בשורת ההוצאות של החברה, כך שהיא צומחת בקצב מהיר יותר מגידול ההוצאות שלה. שנית, היא מוטה להתאוששות של כלל הכלכלה האמריקאית." על מחיר היעד אומר וולף "בהתחשב בכך שהרווחים אמורים לצמוח ב-15%-20% ומחיר המניה אמור להסחר ב-10% עד 15% מעל תשואת השוק, אני חושב שיש לה דיסקאונט של כ-30%." הבחירה השנייה של וולף היא חברת הבנייה NVR (סימול: NVR). אנחנו אוהבים להיות חשופים לחברת בנייה מאחר ושוק הדירות החדשות למגורים עדיין מאוד מדוכא. אם המכירות בשוק הזה ישוב לאזור שבו הם היו באמצע העשור שעבר, ואני לא אומר שזה מה שיקרה, תקבל אפסייד של יותר מפי 3 במספר מכירות הבתים נכון להיום. אם המכירות יחזרו רק לממוצע של שני העשורים האחרונים נקבל אפסייד של פי 2 בכמות מכירות הבתים. אז יש התאוששות בשוק הבתים למגורים, אבל מרבית חברות הבנייה לא טובות." "מה שעושה את ההבדל בחברה הזו הוא המודל העסקי שלה, שהוא שונה בתכלית משל המתחרות, וראו את זה בשני העשורים האחרונים. הם לא קושרים את ההון שלהם לרכישות קרקע כמו מרבית החברות האחרות. הם משתמשים באופציות לרכישת קרקעות, כדי שהם ישתמשו בהן שיהיה בהן צורך, אבל הן רוכשים אותן רק אחרי שהם סוגרים עסקה למכירת בית. מדובר בחברה שהיא מכונת מזומנים." אז מה התימחור שלה? "בתרחיש הדובי היא אמורה להסחר במחיר שבו היא נסחרת היום. בתרחיש השורי שלנו יש לה אפסייד של למעלה מ-50%. מדובר אולי בטווח גדול יותר מאשר במקרה של אמריקן אקספרס, אבל באותה סבירות להצלחה."