מיוחד

הגרזן של כחלון: הרווח של 3 חברות הסלולר התכווץ דרמטית, 8,000 עובדים פוטרו - מה החיסכון שנוצר לצרכן?

הרפורמות והתחרות שהכניס שר התקשורת לשעבר טלטלו את שוק הסלולר; הישראלים מדברים יותר ומשלמים פחות - הנה המספרים
אבי שאולי | (28)

לפני 5 שנים בדיוק מונה שר תקשורת חדש במדינה. משה כחלון. הליכודניק שנולד בגבעת אולגה בחדרה, הצליח לטלטל את שוק הסלולר ולשלוח הביתה שני טייקונים: נוחי דנקנר ואילן בן-דב. הבשורה החיובית לכל אחד מלקוחות הסלולר, שמשלם היום הרבה פחות כל חודש היא גם החיסול הממוקד לדנקנר ובן-דב.

כחלון מונה כאמור לתפקיד שר התקשורת בממשלתו השניה של בנימין נתניהו במארס 2009 והעביר מאז שורה של רפורמות שכללו רפורמה בייבוא מכשירי סלולר, ביטול דמי קישוריות, ביטול קנסות יציאה, הכנסת מפעילים חדשים (גולן טלקום והוט מובייל) ומפעילי רשת וירטואלית (רמי לוי, הום סלולר ו-Youphone).

באופן סמלי, היום לאחר ששלוש חברות הסלולר דיווחו על התוצאות לסיכום שנת 2013, הודיע משרד התקשורת שחברת גולן טלקום הגיעה לנתח שוק של 7.8% ללקוחות פרטיים בענף הסלולר תוך שנתיים מיום קבלת רישיונה. הערבות בגובה של 350 מיליון שקל תוחזר לחברה חלקית - תומר להלוואה של 80 מיליון שקל עד להשלמת פרישת הרשת ברחבי המדינה.

בשנת 2010 הרוויחה כל אחת מחברות הסלולר יותר מ-1 מיליארד שקל וחילקה חלק משמעותי מרווחיה כדיבידנד. בסיכום 2013 הרוויחו שלוש החבורת ביחד 986 מיליון שקל. הכנסות שלוש חברות הסלולר הסתכמו בשנת 2010 בכ-19 מיליארד שקל. כחלון חתך כ-6 מיליארד שקל מההכנסות שלהן והן עומדות היום על כ-13 מיליארד שקל.

שלוש חברות הסלולר פיטרו בשנים האחרונות כ-8,000 עובדים

מבחינת יוקר המחייה, הרפורמות של כחלון הביאו לחיסכון שנתי של כ-2000 שקל בשנה בממוצע למשפחה שמחזיקה שלושה טלפונים ניידים.

מבחינת חברות הסלולר ובעלי השליטה בה, מדובר במכה קטלנית שסופה עדיין לא הגיע. האוליגופול של חברות הסלולר נשבר, אך הדם לא יוקז עוד זמן רב - מדובר בענף עתיר השקעות ובשנים הקרובות נראה התייצבות וקונסולידציה של המתחרים הרבים.

סלקום (כולל נטוויז'ן ודינמי'קה) פיטרה בשנים האחרונות 2,851 עובדים (היום לעומת השיא בשנת 2011), פלאפון פיטרה 1,401 עובדים (מספר המשרות היום 2,791) ופרטנר שמעסיקה היום 4,045 (לעומת 7,891 בשיא - כולל חברת 012) פיטרה 3,846 - סך הכל כ-8,000 עובדים פוטרו.

ההכנסה החודשית מלקוח צנחה מ-145 שקל ל-83 שקל

בשנת 2010 ערב כניסת הרפורמות של כחלון לתוקף עמדה ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי (ARPU) על 145 שקל והדקות שיחה לחודש (MOU) על 347 דקות. שיעור המתניידים בין החברות היה זניח ועמד על אחוזים בודדים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

היום ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי (ARPU) עומדת על 83 שקל והדקות שיחה לחודש (MOU) זינקו ליותר מ-500 בחודש. שיעור הנטישה - למעלה מ-35%, הישראלים עוברים בין החברות מבלי להניד עפעף.

מקורות רווח נוספים פוטנציאלים לחברות הסלולר יגיעו משירותים נוספים שיוכלו למכור לצרכנים כמו טלויזיה ואינטרנט. שיתופי הפעולה בין השחקניות והמשך ההתייעלות יתרמו גם כן לשיפור בתוצאות.

כ-17 מיליארד שקל נחתכו מהשווי של חברות הסלולר

השווי של סלקום בשנת 2010 היה 11.7 מיליארד שקל לעומת 4.4 מיליארד שקל היום. השווי של פרטנר היה 14.6 מיליארד שקל ב-2010 לעומת 4.7 מיליארד שקל היום.

פלאפון היא חברה פרטית הנמצאת בבעלות מלאה של בזק. המניות אינן מונפקות בבורסה, אך החברה רשומה בדוחות של בזק סביב רמה של כ-4 מיליארד שקל אז והיום, למרות כל הטלטלה שעברה בשוק: 3.98 מיליארד שקל בשנת 2010 ו-4.1 מיליארד שקל היום.

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 24.
    davidis1 13/03/2014 07:51
    הגב לתגובה זו
    החיסכון הוא לאנשים שלא עבדו בגוף ממשלתי, בחברות, בצה"ל , במשטרה או במקום עבודה שלא נתן אחזקת טלפון, הנזק לכולנו לא רק בקרנות הפנסיה אלא גם בתיקי השקעות , במיסים שהיו צריכים לעלות כדי להשלים הכנסות ממיסים, לדעתי הנתון של 8500 עובדים הוא נתון מוטה מטה מאחר והוא פוגע בחברות הסלולר אבל כמות החברות הקבלניות שעבדו בשבילם והיום כבר לא הוא עצום ומדובר לא רק באילו שעבדו איתם ישירות , אני "יד 3 " הפסדתי 50000 בשנה מחזור מהתחום, בקיצור עוד רפורמה שהנזק שלה גדול פי 10 מהתועלת . אני משל לסוג שחסך כ-50 ₪ לחודש מאחר ותמיד ניהלתי משא ומתן וקיבלתי תנאים טובים( ולא כעסק) , למי שרוצה כשהשוואה הנזק שלי גדול גם פי 50 מהנזק שנגרם מרפורמת המים שהמחירים הכפילו את עצמם, אם אני כך סביר ש-90% גם נפגעו באותה צורה. הפגיעה אני חוזר דרך המיסים, קרנות הפנסיה, תיקי ההשקעות ועוד......, החברות החדשות לקחו עובדים בכמות מזערית לא משמעותית ובמשכורות עלובות ובתנאים עלובים
  • 23.
    החברות החדשות לא מעסיקות עובדים? (ל"ת)
    בילבולי שכל 11/03/2014 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    רחמנות על חברות הסלולר על הבנקים על הקבלנים על הסופרמרק (ל"ת)
    רק לא לרחם על האזרח 11/03/2014 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    11/03/2014 10:37
    הגב לתגובה זו
    הצרכנים ועזרו לחברות לגנוב מאיתנו כסף.
  • 20.
    ייאי 11/03/2014 09:00
    הגב לתגובה זו
    חייבים היו לטפל.הבעיה המרכזית היא שבעלי השליטה מדלדלים את רווחי ומשאבי החברות לפרמיות ושכר בכירים מפלצתיים.כמעט אין השקעה בפיתוח ובשירות וכך שמבחינת הלקוח אין שיפור מהותי אלא אף דירדור.לדוגמא:לפפרטנר היו לפני כ 6 שנים מעבדות טובות שהתמודדו בצורה טובה עם התחזוקה והתיקון של הסלולאריים.כדי לחסוך סגרו מעבדות והעבירו את זה למעבדה בצפון (מיקור חוץ) והתוצאות ממש לא טובות
  • 19.
    מאז שכחלון הלך אין מי שדואג לאזרח הקטן (ל"ת)
    טוני 11/03/2014 08:51
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    זה לא 2000 וזה לא שווה 8000 מפוטרים...כחלון פופוליסט גמ (ל"ת)
    יעקב 10/03/2014 23:46
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    מואב 10/03/2014 23:24
    הגב לתגובה זו
    רפורמה צריך לדעת לעשות. כמה הפסדים גרמה הרפורמה הזו שריסקה את ענף התקשורת לקופות הפנסיה והגמל? איפה יעבדו 8,000 העובדים שפוטרו? כחלון בנה איזה מפעל חדש? בכמה קטנו הכנסות המדינה ממיסים? בכמה עלה המע"מ כתוצאה מהירידה החריפה במיסים? אז משק בית חסך 2,000 ש"ח לשנה, וכמה עולה לו אחוז של מע"מ? לפחות 1,500 ש"ח, לפי הוצאה ממוצעת של 150,000 ש"ח לשנה למשק בית? ותגיד אלי שאולי: ממתי חיסול ממוקד של דנקנר ובן דב הוא בשורה חיובית לציבור? אם כך אולי נחסל באופן ממוקד את כל בכירי הסקטור העסקי, אולי נזרוק את כולם לסיביר, וכחלון ושלי יחימוביץ ישקיעו ויקימו הרבה מפעלים. פשוט רפורמה שהיה צורך לבצע אך בוצעה בצורה נוראית כמו פיל בחנות חרסינה
  • 16.
    RC 10/03/2014 23:09
    הגב לתגובה זו
    בכתבה לא נלקחו בחשבון עוד מעל ל 1000 איש שפוטרו אצל קבלני המשנה של חברות הסלולר אכן חברות הסלולר היו חזיריות אבל אף אחד לא חשב על המשפחות שיאבדו את פרנסתם בתהליך, אנשים עובדים ומייצרים=צמיחה אנשים מובטלים=האטה
  • 15.
    הכסף שנחסך בסלולר נלקח במחיר המם, הדלק והארנונה (ל"ת)
    אזרח 10/03/2014 22:11
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    אריה 10/03/2014 20:17
    הגב לתגובה זו
    כחלון הוא יודע את העבודה יותר טוב מכול שרים שהיו בממשלות ישראל , ביבי נתניהו ישלם את המחיר על הכיסא לטובת כחלון ביום הבחירות הבא . כולם בממשלה מדברים על יוקר המחיה ובפועל לא עושים דבר וחצי דבר להוזלת המוצרים . רק דבורים כמו חול ואין מה לאכול 120 אפסים יושבים בממשלת ישראל ! ! !
  • 13.
    מרגיש שעכשיו התפנה לי הכסף לשלם לחברת החשמל ונמלים. (ל"ת)
    גועל 10/03/2014 20:03
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אנונימי 10/03/2014 20:02
    הגב לתגובה זו
    כמה עובדים גוייסו לחברות החדשות שקמו בעקבות רפורמה
  • 11.
    צד 10/03/2014 20:01
    הגב לתגובה זו
    נראה אותו נכנס בחברת החשמל או נמלים, יאכלו אות בלי מלח.
  • 10.
    ממו 10/03/2014 19:59
    הגב לתגובה זו
    הזוי לנו יש 3 מכשירים ושלימנו לפני הרפורמה משהו כמו 300 שקל , ביום משלמים בסביבות ה-250 יענו חסכון של 100 ש"ח בחודש. 1200 בשנה .. איך הגעתם ל-2000
  • הגאון 10/03/2014 21:16
    הגב לתגובה זו
    ואז זה 150*12 שזה 1800 ... שלא לדבר על כל העקיצות שהם היו עושים בכל החברות
  • 9.
    כחלון תהיה שר השיכון (ל"ת)
    אבי 10/03/2014 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    8000 מפוטרים 10/03/2014 19:01
    הגב לתגובה זו
    ירדתי מהאוטובוס. עכשיו אני בדרך. עוד 10 דקות אני מגיע. הגעתי. .......
  • 7.
    אנונימי 10/03/2014 18:52
    הגב לתגובה זו
    כל מי יש לו פנסיה, קרן השתלמות, תיק ניירות ערך קטן וחסכון (ז"א כולנו) הפסיד הרבה יותר מהחיסכון הקטן בחשבון הטלפון. כול משקיע שזכה בתספורת באי.די.בי, סקיילקס או קריסת מניית דסק"ש יודע זאת .
  • משה 10/03/2014 22:57
    הגב לתגובה זו
    תוסיף לזה את כל המפוטרים שלא בטוח שמצאו עבודה חדשה זה המון אדם. בנוסף המדינה הרוויחה המון כסף ממסים מאותם דיבידנדים שהחברות חלקו. והמסים הללו שכעת חסרים מגולגלים לאזרח הפשוט בדרכים אחרות. תוסיף את זה שהמחירים בוודאות יעלו בטווח זמן של שנה שנתיים ותבין שהרפורמה הזאת היא בלוף שמיועדת לאנשים פשוטים שלא מבינים כלום מעבר לכמה הם ישלמו בחשבון שלהם בסוף החודש.
  • 6.
    אחד העם 10/03/2014 18:49
    הגב לתגובה זו
    תכלס זא תשלום מראש על חשבון החסכונות וקופות גמל שמושקעות באגחם ומניות של אותם החברות סלולר. כלומר מר כחלון עשה טובה לחתן על חשבון הכלה.....
  • 5.
    אלון 10/03/2014 18:44
    הגב לתגובה זו
    מעולה. החברות האלה הופיעו יום אחד משום מקום וסחטו אותנו עד העצם. תודות למשה כחלון, חל איזון ומיליוני עם ישראל חיים במעט יותר רווחה.
  • 4.
    אחד 10/03/2014 18:15
    הגב לתגובה זו
    כ״א החברות הסלולר ירד. אבל ההכנסה הפנויה למשפחה עלתה. מה הם עשו עם הכסף? אולי הוא הלך לביקור חודשי במסעדה? אולי עוד חוג לילד? אולי ביקור בצימר בצפון? אתם לא יודעים. מה שברור זה שהכסף הניע את המשק, ויצר מקומות עבודה.
  • עם פטפטן 10/03/2014 19:03
    הגב לתגובה זו
    מליון שח משכנתא. זה מהחיסכון של הסלולר. איך לא חשבנו על זה קודם?
  • ותודה שוב 10/03/2014 19:43
    בנוסף - הצתת גל שיעבור מתחום לתחום של הפחתת עלויות ושחיתת פרות קדושות שעד אז לא היה ניתן להעלות על הדעת. הגבלת דמי הניהול בקופות הגמל 1000 ש"ח בשנה לאדם ועוד 2000 ש"ח בשנה למשק בית כתוצאה מהשקת עידן+ או החבילות הצרות בכבלים, מחר זה יהיה ביטול אגרת הטלויזיה ועוד ועוד. זה מסתכם באלפי שקלים בשנה לאדם - לא משלמים עם זה משכנתא אבל עושים עוד חוג לילד כמו שרשם קודמי, יוצאים פעם בשנה לנופש בלי להיכנס למינוס וכד'. לא עם כל שינוי צריך לשלם משכנתא.
  • 3.
    חמדנות 10/03/2014 18:13
    הגב לתגובה זו
    חמדנית לגבי הדירות והיא תפסיד בסוף חמדנית בכיל וחברות הגז והיא תפסיד
  • 2.
    להמשיך לחתוך לגנבים בשומן 2014 עוד כמה מיליארדים יפסיד (ל"ת)
    יש יש יש 10/03/2014 18:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נא לציין גם כמה משרות נוצרו בחברות החדשות (ל"ת)
    אם כבר משווים 10/03/2014 17:58
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 6.75%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.