ניתוח

לפעמים שוקי מניות זולים ובצדק - הנה כמה דוגמאות

גיא בית אור, כלכלן שווקים גלובאליים במחלקת המאקרו של פסגות, מתייחס לנעשה בשווקים המתעוררים במהלך שנת 2013 והאם כעת זו הזדמנות לחזור אליהם
גיא בית-אור | (4)

שנת 2013 הייתה שנה קשה עבור השווקים המתעוררים. בארה"ב החלו להרהר בצמצום ההרחבה הכמותית, ובסין הממשלה החדשה שלחה סימנים ברורים כי פני המדינה לקראת האטה מבוקרת. המשקיעים הקשיבו, הפנימו וברחו מהשווקים המתעוררים תוך פיחות חד בחלק גדול מהמטבעות וירידות שערים חדות בשוקי המניות.

הסנטימנט השלילי שהשתרש לגבי ה'מתעוררים' שם את אור הזרקורים על החולשות המבניות ברבים מהשווקים המתעוררים, חולשות מהן המשקיעים בחרו להתעלם בשנים האחרונות על רקע הנזילות חסרת התקדים בשווקים בעולם.

השאלה המרכזית שאנו אמורים לשאול את עצמנו, האם השווקים המתעוררים הפכו להיות זולים מספיק כדי להצדיק חזרה אליהם? התשובה לכך היא כמובן מורכבת.

קשה להתייחס לשווקים המתעוררים כאל מקשה אחת, שכן אופי הבעיות, היתרונות והחסרונות, שונה בין מדינות אסיה, דרום אמריקה ומזרח אירופה. עם זאת, ניתן לומר שככל שארה"ב תמשיך בצמצום ההרחבה הכמותית, הלחץ לפיחות המטבעות בקרב השווקים המתעוררים יימשך, בעיקר בקרב מדינות אשר סובלות מאינפלציה גבוהה, עם גירעון בחשבון השוטף ויתרות מט"ח שנמצאות בירידה.

לדוגמא, בשנה האחרונה המדינות בהן נרשם הפיחות החד ביותר (מול הדולר) הן אינדונזיה, דרום אפריקה, טורקיה, ברזיל והודו, אשר בכולן המטבע נחלש יותר מ-20% (למעט הודו בה המטבע נחלש ב-15%). לעומת זאת, במדינות כמו טייוואן (שהיא בכלל משק מפותח על פי הגדרות ה-IMF), מקסיקו, פולין והונגריה לא היו דרמות מיוחדות. בפולין המטבע אף התחזק מול הדולר במהלך השנה האחרונה.

אם ניקח את צמצום ההרחבה הכמותי כמצב נתון בארה"ב, הכדור עובר אל הבנקים המרכזיים בקרב השווקים המתעוררים. בחודשים הקרובים, אלה האחרונים יאלצו להגיב על ידי העלאות ריבית ו/או התערבות בשוק המט"ח. ארגנטינה למשל התערבה בשוק המט"ח בצורה אגרסיבית, על מנת לשמור על ערך המטבע שלה עד לפני שבוע וחצי, אז הם הבינו שהתערבות זו גורמת להתדלדלות מהירה של יתרות המט"ח שלה. לכן הם נתנו למטבע לעבור פיחות חד של 15% ביום אחד.

מדינות אחרות כמו ברזיל, הודו ובמיוחד טורקיה, העלו את הריבית במהלך החודש האחרון, כאשר זו האחרונה אף הגדילה לעשות כאשר ביצעה מהלך אגרסיבי במיוחד, שלא נראה בשווקים מזה שנים, של העלאת הריבית מ-4.5% ל-10.0% על רקע פיחות של יותר מ-30% בלירה הטורקית בשנה האחרונה.

למעשה, התוצאה של המצב המשתפר בארה"ב הגורם לפד לצמצם את ההרחבה הכמותית היא שהמדינות החשופות ביותר למשברים (אינפלציה גבוהה, גירעון גבוה בחשבון השוטף וצמיחה חלשה) יאלצו לנקוט במדיניות מוניטארית מאוד מצמצמת כדי לשמור על היציבות הפיננסית ועל האינפלציה. המחיר יהיה האטה באותן מדינות, שתהיה מלווה בחולשה של הביקושים המקומיים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אבל לא הכל רע

במצב הנוכחי, בו המטבעות חלשים והשווקים זולים, נוצרות הזדמנויות - כפי שבדרך כלל קורה לאחר משבר או שינוי גדול. טייוואן הנחשבת לשוק מפותח לכל דבר, צפויה ליהנות מהמצב המשתפר במערב. עקב העובדה שהיא מדינה בה רוב התעשייה היא טכנולוגיה מתקדמת, נחשבת בעינינו כאטרקטיבית.

אגב, גם סין, שסובלת משלל בעיות, עושה בימים אלו שינויים היסטוריים במבנה הכלכלה שלה, שינויים שאמורים להצעיד אותה בשנים הקרובות לכיוון כלכלה מודרנית עם ביקוש מקומי כמנוע הצמיחה המרכזי שלה.

המשמעות היא שבשנים הקרובות, דרך החשיפה המועדפת לסין תהיה דרך סקטורים שמוטים לכיוון צריכה פרטית והשקעה מקומית בתשתיות. כלכלות דרום אמריקה רגישות יותר לתנודות בדולר ולשוקי הסחורות העולמיים, אך גם במצב הנוכחי נוצרות הזדמנויות חדשות.

ההשלכות של המצב הנוכחי בברזיל על השוק מתחלקות לשתיים. שילוב העלאת הריבית, האינפלציה הגבוהה ומטבע שנחלש ביותר מ-20% בשנה האחרונה, הינו מרשם לדיכוי הביקוש המקומי שגם כך נמוך. מנגד, מי שאמורים ליהנות מהסביבה העולמית המשתפרת, ומחולשת המטבע הם בעיקר יצואני הסחורות הברזילאים.

מצד שני, סקטורים אשר עיקר פעילותם מוטה לכיוון הביקוש המקומי, צפויים להיפגע גם השנה. אנו מעריכים כי השנה הקרובה לא תהיה פשוטה עבור ברזיל אך הפעילות הכלכלית שם תתחיל להשתפר במהלך המחצית השנייה של השנה. עם זאת, במבט לטווח הבינוני, אנו יחסית אופטימיים לגביה - מדובר במדינה עם 200 מיליון תושבים (החמישית בגודלה בעולם), רמת הון אנושי גבוהה יחסית, בעלת תעשייה יחסית מגוונת למשק מתפתח ובנוסף אמורה לארח בשנתיים הקרובות את שני אירועי הספורט הגדולים בעולם (המונדיאל והאולימפיאדה).

על כן, חשיפה לברזיל נחשבת בעיננו ל"מיטיבי לכת". כלומר, משקיעים שמוכנים "לסבול" תנודתיות גבוהה בטווח הקצר לאור הרגישות של ברזיל לזעזועים מבית ומחוץ, אך ליהנות מרווחים נאים בטווח הבינוני-ארוך. מקסיקו היא דוגמא נוספת למדינה שאמורה להציג ביצועים טובים במבט לטווח הבינוני, זאת על רקע השיפור בארה"ב ופעולות הממשלה לשיפור מבנה השוק המקומי. היא עתידה ליהנות מעלייה בהשקעות בשנה הקרובה בשל הפרטת משק האנרגיה המקומי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אמיר 03/02/2014 16:11
    הגב לתגובה זו
    עוד מהימים כמורה לאקונומטריקה קלטנו שאתה תותח. בהצלחה
  • 3.
    אחלה מאמר (ל"ת)
    יאיר 03/02/2014 15:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    I SOLD CEL (ל"ת)
    GOD BLESS USA 03/02/2014 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    MIGDAL GO UPPPPPPPPPP 600 TODAY (ל"ת)
    GOD BLESS USA 03/02/2014 15:11
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).