מכר מניות קבוצת דלק ותבע מהבנק הבינלאומי 40 מיליון שקל, כמה קיבל?
ראובן מלמד כהן הזינוק המטורף במניית דלק קבוצה מתחילת 2009 הודות לתגלית 'תמר' הניב תשואה אדירה למשקיעים רבים. אלא שמתברר שיש גם מי שמכרו מניות של חברת ההשקעות 'רגע לפני' והפסידו כסף רב. ראובן מלמד כהן טוען שהפסיד 122.6 מיליון שקל בגין מכירת מניות קבוצת דלק ב-2008.
התביעה הוגשה נגד בינלאומי, שם ניהל ראובן מלמד כהן חשבון בסניף של הבנק באשקלון. התובע מבצע השקעות בהיקפים גדולים יחסית בבורסה ועם פרוץ המשבר בקיץ 2007 החליט למכור את תיק המניות שלו.
רכש מניות של קבוצת דלק ומכר אותן בשנת 2008 לפני הפריצה הגדולה
התובע טען שהבנק לא מיהר למכור את תיק המניות שלו לאחר שביקש לעשות זאת ונציגיו אמרו לו שכדאי לו לרכוש מניות של קבוצת דלק כי מדובר ב"הזדמנות השקעה חד-פעמית". בניגוד לנהלים - הבנק הציג בפני התובע עבודה פנימית שלו שמסקנתה שערכה של מניית קבוצת דלק יאמיר.
התובע נעתר ורכש מניות קבוצת דלק בנוסף לאלו שכבר היו לו, אך מחיר המניה ירד בבורסה באותה תקופה. הבנק גם הסכים להעמיד לתובע אשראי לצורך רכישת המניות. התובע מכר בחודשים ינואר-פברואר 2008 מניות של אבנר יהש נטל הלוואה מהבנק ורכש בכל הכסף מניות של קבוצת דלק.
האשראי ניתן ללקוח בתנאי של Margin Call - כלומר שהבנק יכול לסגור ללקוח את הפוזיציה אם מחיר המניה יורד לשער מסוים. בחודש יוני מניית קבוצת דלק נעה סביב מחיר ממוצע של 390 שקל, נפילה של שליש מערכה מתחילת 2008 והתובע חרג מתנאי ההלוואה.
הבדל בין השקעה באופן עצמאי להשקעה לאחר ייעוץ של בנקאי
התובע טען שהבנק כפה עליו למכור את כל המניות ולהחזיר את האשראי. שווי תיק המניות היה בזמנו כ-40 מיליון שקל. אגב, היום מחיר המניה 1,289 שקל כשבדרך חולקו דיבידנדים שמנים, כך שמדובר בפספוס ענק של המשקיע המנוסה. בבהמ"ש התברר שההחלטה למכור את המניות הייתה של התובע במקום להגדיל את הבטחונות.
לאחר שמכר מניות קבוצת דלק נשאר התובע עם 15 מיליון שקל בלבד. הבנק גרף בדרך 1.8 מיליון שקל מעמלות וריביות.
השופט יעקב שינמן פסק לתובע פיצוי של 4.5 מיליון שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחה של עורכי דין בגובה של 270 אלף שקל.ראובן מלמד כהן יוצג על ידי עוה"ד בועז בן צור, דקלה סירקיס ואיתן חימוביץ'. לכתב התביעה צורפה חוות דעת מומחה שנערכה על ידי פרופ' אבנר קלעי.
בית המשפט המחוזי בלוד הבהיר כי יש הבדל בין שני סוג השקעות שלקוח של בנק מבצע. הראשון - הלקוח מנהל את תיק ההשקעות בעצמו; השני - קיומו של "לקוח מיועץ" שמחייב את הבנק לנקוט בהליכים ולהחתים את הלקוח על מסמכים מיוחדים, דבר שלא נעשה במקרה זה.
שיטת ההשקעה של התובע
הבנק טען שהמשקיע הגדול, ששמו נחשף היום לראשונה, נחשב למשקיע מנוסה, הפועל בהיקפים עצומים מתוך היכרות מעמיקה עם ניירות הערך בהם הוא משקיע. שיטת העבודה שלו היא לרוב החזקה במניה אחת או שתיים לאורך תקופה ארוכה.
התובע הכיר היטב את מניית קבוצת דלק והיה פעיל בה בהיקפים גדולים עוד בשנים 2000 ו-2005 ונהג להשתתף באסיפות הכלליות של אבנר יהש ודלק קידוחים יהש שהן שתי ההחזקות העיקריות של חברת דלק אנרגיה הכלולה בפורטפוליו של דלק קבוצה.
הבנק הבינלאומי הבהיר שלא דחק בתובע לרכוש את המניות והתובע אינו אדם שניתן לדחוק בו. בין הבנק לבין התובע נחתם במאי 2001 הסכם ייעוץ בכתב. התובע הוא זה שפנה לבנק מיוזמתו בבקשה להעמיד לו אשראי לרכישת מניות, כפי שעשה פעמים רבות בעבר.
מטעם הבנק העידו: דניאל נחמני מנהל סניף אשקלון של הבנק הבינלאומי, אלה גולן אז מנהלת מחלקת ניירות ערך בבנק, יצחק סער - יועץ השקעות בסניף הבנק באשקלון ופרופ' דן גלאי כמומחה.
החלטה: "דין התביעה להתקבל בחלקה"
השופט יעקב שינמן קבע כי "דין התביעה להתקבל בחלקה". הבעיה של התובע הייתה שלא היו בידיו די הוכחות (מסמכים, הקלטות או עדויות) כך שטענתו נחשבת "עדות יחידה של בעל דין". המסקנה - בהתנהלות חשובה מול פקיד בבנק כדאי לשמור תיעוד כלשהו.
המחוקק העניק לבית המשפט שיקול דעת, אך השופט קבע שגרסתו העובדתית של התובע לא הוכחה בפניו כנדרש ולכן העדיף את גרסת הבנק. במהלך עדותו של התובע התגלו מספר אי דיוקים ולכן השופט התקשה לבסס ולהשתית את התביעה על עדותו היחידה.
בית המשפט: "לא מן הנמנע כי בין התובע לפקידי הבנק התנהלו שיחות לעניין רכישת מניות דלק שתמכו ואף המליצו לו על הרכישה, אך בשום פנים לא ניתן לומר, שהוכח כי הבנק הוא שגרם בשכנועיו ובלחציו האינטנסיביים והאקטיביים, על התובע, לרכוש מניות אלו. התובע ידע באופן ברור ומושכל את משמעות פעולתו".
- 6.הבעיה היתה המכירה 02/02/2014 19:17הגב לתגובה זוחבל שאני לא קיבלתי עצה כזו
- 5.משקיע בטטה 02/02/2014 16:06הגב לתגובה זואיך ? נתנו לו לשחק בסכומים כאלה - זה משקיע בטטה לא יודע להשקיע ולקרוא את המפה ועוד מתבכיין
- 4.מי מדכא את דלק אנרגיה (ל"ת)טריוויה 02/02/2014 15:37הגב לתגובה זו
- 3.בנקים גנבים 02/02/2014 14:10הגב לתגובה זואיזה חולרות לא למדו לקח? שכל אחד יקנה רק בכסף שיש לו ולא בכסף של אחרים
- 2.הבנק נהג בסדר גמור .. בדיעבד זה לא חוכמה לתבוע (ל"ת)נעמה 02/02/2014 13:09הגב לתגובה זו
- בנקים גנבים 02/02/2014 14:12הגב לתגובה זוועל פי ניסיוני זו הונאה עיין ערך SISG ואח"כ אנטוניוני בושה וחרפה מה שהבנקים עושים רמיה במיטבה
- 1.מגניניס קסטזיזיס 02/02/2014 12:48הגב לתגובה זוהוא רצה לאכול את העולם בכסף של הבנק ! חשב כנראה שיש פראיירים
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
המחוזי: לא היה ניגוד עניינים במשרד עמית פולק מטלון
לאחר שבית משפט השלום קבע כי עו"ד ארז חבר פעל בניגוד עניינים בעת שייצג לקוחה מול נושיה - חלקם לקוחות המשרד, הפך בית המשפט המחוזי בתל אביב את ההחלטה. ההרכב בראשות השופט יונה אטדגי קבע כי הערכאה הראשונה טעתה כשלא הבחינה בין ההתקשרויות השונות, וכי אין תוקף
למסקנה בדבר ניגוד עניינים. הצדדים סיימו את ההליך בהסכמה שלפיה תשלם הלקוחה למשרד 180 אלף שקל
באולם בית המשפט המחוזי בתל אביב שררה אווירה דרוכה. שנה לאחר שבית משפט השלום קיבל את הטענה של לקוחה של משרד עמית פולק מטלון כי המשרד פעל כלפיה בניגוד עניינים, התייצבו הצדדים שוב, הפעם בערעור על ההחלטה. הרכב השופטים - יונה אטדגי, אריאל צימרמן וטל לוי-מיכאלי - נדרש לבחון מחדש את המערכת המורכבת של יחסים, הסכמים ופרשנויות סביב ייצוגה של הלקוחה בידי אחד השותפים הבכירים במשרד, עו"ד ארז חבר. המחלוקת נסבה על הסדר נושים שהשיג המשרד עבור הלקוחה, טל בסביץ בוגין, בהיקף של מיליוני שקלים. לאחר שההסדר הושלם והציל את רכושה מפני מימוש נרחב, סירבה הלקוחה לשלם את שכר הטרחה בטענה כי עו"ד חבר ייצג באותו עניין גם את הנושים, ובכך פעל בניגוד עניינים. לטענתה, חלק מאותם נושים היו בנקים שהמשרד ייצג בתיקים אחרים, ולכן לא היה מקום שיטפל גם בעניינה.
בדצמבר 2024 קיבל בית משפט השלום בתל אביב את טענות הלקוחה. נקבע אז כי עצם העובדה שמשרד עמית פולק מטלון מייצג לקוחות קבועים מבין הנושים, ובהם שלושה בנקים, יוצרת מראית עין של ניגוד עניינים, גם אם לא הוכח כי נגרם נזק ממשי. ההחלטה עוררה הדים, שכן היא העלתה שאלה עקרונית על גבולות הייצוג המשפטי ועל האפשרות שעורך דין יפעל בשני צדדים שונים של אותה מערכת יחסים כלכלית. משרד עמית פולק מטלון, שחש כי נעשה לו עוול, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. עורכי הדין זאב שרף, ערן עוזרי ומור ימיני ייצגו את המשרד בדיון, בעוד שאת הלקוחה ייצג עו"ד שוקי שטיין. הדיון התמקד בשאלה אחת מרכזית: האם אכן התקיים ניגוד עניינים, או שמא מדובר בטעות עובדתית ומשפטית של הערכאה הראשונה.
במהלך הדיון טענו נציגי המשרד כי בית משפט השלום ביסס את החלטתו על הנחה שגויה, שלפיה המשרד ייצג את הנושים באותם חובות ממש. לטענתם, עו"ד חבר ייצג את הלקוחה בענייניה מול נושים אחרים, בעוד שהבנקים היו מיוצגים על ידי עורכי דין אחרים לחלוטין.
אם הנושים יוצגו בנפרד, לא ניתן
לדבר על ניגוד עניינים
השופט יונה אטדגי פנה אל בא כוח המשרד ושאל: "נניח שבית משפט סבר בטעות שהמערערת ייצגה את הנושים באותן תביעות חוב ממש, כאשר למעשה הנושים היו מיוצגים על ידי עורכי דין אחרים - מה המשמעות של טעות זו?". עו"ד שרף השיב כי מדובר בהבדל מהותי, שכן אם הנושים יוצגו בנפרד, לא ניתן לדבר כלל על ניגוד עניינים, ובוודאי לא על פגיעה באינטרס של הלקוחה.
המשרד הסביר כי נחתמו שני הסכמים שונים: הסכם ראשון לשכר טרחה ב-24 באפריל 2014, והסכם שני - "הסכם עקרונות משולש" - מה-18 במאי אותה שנה, שנוגע לשירותי כינוס ספציפיים. לטענתו, מדובר בשני שלבים שונים של ייצוג: בשלב הראשון עו"ד חבר ייצג את הלקוחה בלבד במטרה להגיע להסדר עם נושיה; ורק בשלב השני, לאחר שהושג ההסדר, הוא הסכים לשמש כונס מטעם כלל, שהיתה הנושה המובטחת המרכזית. עו"ד שרף הסביר בדיון כי, "שירותי הכינוס אחרי שיש הסדר עם כלל מנותקים מההסדר. בהסדר הוא מתנהל מול הנהלת כלל שיש לה יועצים משפטיים פנימיים שלה". הוא הוסיף כי ההסכמה כי חבר ימונה לכונס נועדה להבטיח שקיפות ולחסוך עלויות, ולא נבעה ממעמד קודם של ייצוג כפול.
