"אם בנק ישראל היה בבורסה - היה נדרש להסביר את מחיקת המיליארדים"

ח"כ אראל מרגלית: "שע"ח של 3.5 שקלים - פיטורין של עשרות אלפי עובדים". על תקציב בנק ישראל: "לא היה עובר את מבחן פרסום הדוחות של הבורסה"
יעל גרונטמן | (6)

הבוקר בוועדת כספים התארחה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, אשר סקרה את המצב המאקרו כלכלי של ישראל ל 2014, וכן הציגה את תקציב בנק ישראל שנת 2014 לאישור הוועדה. ח"כ אראל מרגלית ממפלגת העבודה הנמנית על האופוזיציה תקף בחריפות את הנגידה, את מדיניות שער החליפין של הבנק, ואת התקציב והתריע מפני פיטורים המוניים.

ח"ר מרגלית פנה לנגידה וביקש את התייחסותה למדיניות שער החליפין והנזק החמור שנגרם לדבריו למשק הישראלי: "בנק ישראל נכשל בניסיונו להתמודד עם שער החליפין. משמעות שער החליפין של 3.5 שקלים בשנת 2014 הינה פיטורין של עשרות אלפי עובדים במשק הישראלי, הן בתעשיות המתקדמות והן בתעשיות המסורתיות".

"לקראת 2014 בנק ישראל חייב לנקוט במדיניות שונה ואנחנו מצפים לשינוי אסטרטגי" אמר מרגלית הוסיף: "אם בנק ישראל היה חברה בורסאית אין ספק כי בעלי המניות והמשקיעים היו דורשים הסבר על מחיקת מיליארדים עקב רכישת דולרים. האם אין כלים אחרים שבנק ישראל יכול או שוקל להפעיל על מנת לשפר את מאזן הסחר?".

נציין כי יתרות המט"ח שפורסמו אתמול הצביעו על כך שבדצמבר הן הגיעו לשיא של יותר מ-81 מיליארד דולר, שאת רובם רכש בנק ישראל בשערים גבוהים מהשער הנוכחי. מדובר בהפסדים של מיליארדי דולרים 'על הנייר', אולם נזכיר כי פעולותיו של בנק ישראל אינן מתבצעות לצרכי יצירת רווח אלא לצרכי איזון ויציבות של המשק הישראלי.

בסוגיית תקציב בנק ישראל התמקד ח"כ מרגלית ברמת השקיפות הנמוכה של התקציב: "בנק ישראל צריך להוביל ולתת דוגמא בכל הנוגע לשקיפות. התקציב כפי שהוגש לוועדה, לא היה עובר את מבחן פרסום הדוחות של הבורסה לניירות ערך. בכל שנה יש קרקס של פרסום מובילי השכר במגזר הציבורי; כמה כל נתב בנמל או מנתח לב משתכרים, מדוע בנק ישראל לא מוביל את השקיפות באמצעות פרסום שכרם של עובדיו ומנהליו ומה עלות הפנסיה החציונית?".

כתבות בעניין זה:

תכנית בנק ישראל לשנת 2014: רפורמה במערכת הפיננסית ושוק ההון

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    והם עוד מטיפים לנו מוסר.שודדים את הקופה הציבורית (ל"ת)
    אבי 06/01/2014 23:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הדולר חלש בכל העולם 06/01/2014 19:47
    הגב לתגובה זו
    כל הנסיונות מטופשים
  • 3.
    יועץ השקעות . 06/01/2014 19:10
    הגב לתגובה זו
    האמריקנים מדפיסים כסך וכל העולם כמו עדר קונה דולרים וכרגיל קרנית פלוג אחריהם . לאמריקנים אין את כמות הכסף שהם הדפיסו בזהב . לכן כל הדולרים הם לא יותר מסתם נייר!!!!
  • יועץ ???? 07/01/2014 10:37
    הגב לתגובה זו
    למי יש זהב לכסות על המטבע שלו??? ארה"ב היתה האחרונה שירדה מכך. שווי הוגן של מטבע קל לחשב באמצעות מדד יכולת הקניה למשל... לפי מדד זה הדולר שוה כ5-6 שקלים. אבל אין אינטרס אמיתי לפחת את הדולר. הכנסות המדינה מחברות ההי-טק צמודות לשקל ופיחות יביא להקטנת ההכנסות ובנוסף פיחות יגרום לאינפלציה. וכך נותרנו עם הברירה שכנראה הכי פשוטה שער קבוע (כמו בסין) של כנראה 3.60-3.80 למשך השנה הבאה
  • 2.
    לכי כבר הביתה את כשלון (ל"ת)
    פלוג 06/01/2014 18:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לקצץ! 06/01/2014 17:34
    הגב לתגובה זו
    לא צריך בניין. לא צריך שטרות חדשים. לא צריך פנסיה מופרזת לגמלאי עבר ושכר גבוה לעובדים גריאטריים. יש לבתע קיצוץ עמוק - בנק מרכזי ישראלי יכול להתסדר גם עם 200 מש"ח תקציב. אפשר לסגור ולפתוח את בנק ישראל מחדש. אולי זה המתווה הפשוט פה. בנק ישראל מונע תחרות בבנקאות עם עודף הרגולציה שלו. בגלל זה יקר ולא יעיל פה.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?