מחקר בנק ישראל: הזינוק החד במחירי הדיור הגדיל את הצריכה הפרטית

העלייה המהירה במחירי הדיור בשנים 2009-2011, ובפרט ב-2010, תרמה בכל אחת משנים אלו יותר מ-1% להוצאה לצריכה פרטית. העלייה במחירי השכירות תרמה לצמצום צריכתם של שוכרי הדירות
יעל גרונטמן | (7)

בין השנים 2008 ועד סוף 2011 עלו מחירי הדיור בישראל במידה משמעותית 40%. מחקר חדש של בנק ישראל בנושא מחירי הדירות והשכירות והשפעתם על הצריכה הפרטית בישראל, מראה כי לעליית מחירי הדיור בישראל היתה השפעה גדולה יותר מבמדינות אחרות על הגידול בצריכה הפרטית בקרב בעלי הבתים המהווים כ-74.4% מהאוכלוסיה, לעומת זאת הצריכה הפרטית של אוכלוסיית שוכרי הבתים שמהווים כ-25.6% מהאוכלוסיה ירדה כתוצאה מעליית מחירי השכירות.

העבודה בוחנת כיצד שינויים במחירי הדירות והשכירות משפיעים על ההוצאה לצריכה פרטית של משקי הבית, באמצעות שימוש בנתונים מסקר הוצאות משפחה בישראל לשנים 2003 2011 יחד עם נתונים על מחירי הדירות.

בבנק ישראל מצאו שבקרב משקי הבית המתגוררים בדירה בבעלותם - עלייה במחירי הדירות פועלת להגדלת הצריכה בקבוצת הגיל האמצעית, כלומר בקרב בני 35 55, אך אין לה השפעה מובהקת על הצריכה במשקי הבית הצעירים והמבוגרים מטווח זה.

עוד עולה מהמחקר כי המחירים האזוריים, המשקפים את ערך הרכוש של משק הבית טוב יותר מאשר המחיר הממוצע הכללי, הם אלה שמשפיעים על הצריכה. סדר הגודל של ההשפעה בסך האוכלוסיה הוא כ-0.18 גדול מהאומדנים שהתקבלו במחקרים על מדינות אחרות.

למשל במחקרים שנערכו במדינות ה-OECD נמצא כי למחירי הדירות יש השפעה בסדר גודל של כ 0.05 עד 0.1 על הצריכה הפרטית, ורובם גם מוצאים שלערך הדירות יש השפעה חזקה מזו של ערך הרכוש הפיננסי על הצריכה הפרטית.

עוד מסקנה שעולה מהמחקר היא כי העליות המשמעותיות שחלו במחירי הדירות מ-2008 השפיעו על הצריכה בעוצמה רבה יותר מאשר ירידת המחירים המתמשכת בעשור שחלף עד 2007: העלייה המהירה בשנים 2009-2011, ובפרט ב-2010, תרמה בכל אחת משנים אלו יותר מ-1% להוצאה לצריכה פרטית (על פי סקר ההוצאות), שעה שבשנים הקודמות התרומה הייתה פחותה.

לבסוף מוצאים החוקרים של בנק ישראל כי העלייה במחירי השכירות תרמה לצמצום צריכתם של שוכרי הדירות אך הגדילה את צריכת המשכירים. בסך הכול שוק הדיור תרם להתרחבות הצריכה הפרטית בשנים 2003 2011.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"מימוש הנכס, או אפילו ההנחה שבעתיד ניתן יהיה לממשו במחיר גבוה יותר,

יכולים להשפיע על הצריכה בהווה. כלומר נוסף על כך שהדירה מספקת שירותי דיור, היא גם מהווה חלק מתיק הנכסים של הפרטים. כנכס יש אמנם סיכון בהחזקתה, אולם מנגד היא מספקת ביטוח כנגד הסיכון שעלות שירותי הדיור תשתנה בעתיד".

"לעומת משקי הבית המתגוררים בדירה בבעלותם, בקרב השוכרים יש לעלייה

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מה יקרה לצריכה כשהחזרי המשכנתא יעלו ב 40% ??? (ל"ת)
    ריבית משתנה - משתנה 07/01/2014 11:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ינתי פרזי 06/01/2014 16:03
    הגב לתגובה זו
    זה מזכיר קצת המצאות ישנות של הלשון שנעשו כאן - "מלחמת שלום הגליל", או שירים של שלמה ארצי - "בשלט רחוק מביט רחוק".. בקיצור, משטרת המחשבות עובדת קשה כדי להמשיך ולחלוב את הפראיירים ולהרדים אותם...
  • 3.
    צביקה דורון יועץנדלן 06/01/2014 14:39
    הגב לתגובה זו
    דור שלם של צעירים שהם "בעלי" דירות התחייבו להחזיר לבנק בכל חודש 5,000 ש"ח ל 25-30 שנים, וזה יקטין את הצריכה הפרטית בעשרים השנים הבאות!!! מה לא ברור כאן ???!!!
  • שרון 06/01/2014 23:59
    הגב לתגובה זו
    אחד או 2, מכרו דירה, מיחזרו משכנתה וקנו נכס יותר זול ואולי כמה פעמים. מה לא ברור לך בתור "יועץ נדלן" עלאק?
  • 2.
    זה מה שנקרא פירמידה (ל"ת)
    חגי אקס גב"ש 06/01/2014 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בנק ישראל 06/01/2014 11:09
    הגב לתגובה זו
    כולם יודעים שהמחירים הגבוהים של הנדלן ושיעבוד הטמבלים שמינפו עצמם לדעת במליונים לא יותירו להם כסף לקנות כלום זה המשבר הבא שיקרה פה תוסיפו לזה את פלוג הכושלת בשמירה על הדולר ותראו את כמות המפוטרים עולה . שר האוצר שפוגע בכל החברות חסר מעוף הצלחתו היחידה בינתיים היא הרס חברות . ורעיון הזוי של דירות לשכירות כאילו שחסר פה דירות לשכירות אם היו בונים מספיק אז לא היה צריך את תוכניתו האדיוטית שמטרתה לשמר את הקיים עם מעמדות של בעלי דירות ושפוטים בשכר דירה אז מה היה לנו? מיתון בדרך בנק ישראל עלוב ושר אין אוצר. ואת המסקנה שלהם צריך לפרסם בספר הבדיחות של ישראל ואחכ לבכות שזה מה שיש לנו . ביבי לפיד פלוג בנט ושר השיכון זה ממשלה הזויה
  • ואתה הגאון הכלכלי עדיין הומלס תמידי (ל"ת)
    שרון 06/01/2014 23:58
    הגב לתגובה זו
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?

על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)  שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.

אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום. 

היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים.  יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים. 

יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.


פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל

אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.

משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?

על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)  שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.

אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום. 

היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים.  יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים. 

יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.


פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל

אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.