"בבנק ישראל לא הפנימו שהתקשורת עם השוק - זה הכלי החזק להחלשת השקל"

הדולר שבר לאחרונה קו ה-3.5 שקלים, זאת ברקע לתחזית ששחרר בנק ישראל. אורי גרינפלד מפסגות נותן טיפ לקרנית פלוג
אורי גרינפלד | (7)
נושאים בכתבה מט"ח שער הדולר

קשה עד בלתי אפשרי להתווכח עם השוק, וברוב המקרים - השוק מנצח. יוצא מן הכלל כאשר הגופים שאמורים לפקח על השוק מתערבים בו באופן ישיר או עקיף, רק הם יכולים לשנות מגמות ולקבוע עובדות בשטח. אחת הדוגמאות לכך היא שוק המט"ח. הנגיד הקודם, פרופ' סטנלי פישר, הגדיר באופן לא פורמלי כי הוא יתערב בשוק המט"ח לטובת שמירה על רמה מסויימת של שער חליפין בין השקל לדולר. הסיבה לכך ברורה, כאשר השקל חזק והדולר חלש היצואנים מקבלים פחות שקלים על התוצרת שלהם. הדבר פוגע ברווחיות, ברצון וביכולת שלהם להתמודד עם התחרות בשווקים הגלובליים, וכמובן במשק הישראלי. פחות יצוא משמעותו פחות צורך בידיים עובדות, פחות הכנסות למדינה, ומכאן הדרך להאטה, ואולי אפילו מיתון, סלולה.

בתקופה האחרונה אנו שמים לב שאותה תחושה של "אח גדול" השומר על שער חליפין סביר כבר לא קיימת. כיצד זה בא לידי ביטוי? ובכן מאז החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל ב-23 לדצמבר 2013, הדולר נחלש בכ-0.9% מול השקל. השוק, כך נראה, כבר לא "סופר" את בנק ישראל או שמפרש את הפעולות שלו כלא תומכות בדולר מול השקל. חלק מהתיסוף נובע מתחזית בנק ישראל לכך שהריבית במשק תעלה במהלך השנתיים הקרובות, ותגיע לרמה של 2% בסוף 2015.

בבנק ישראל, כך נראה, לא הפנימו מספיק את העובדה שבסביבת ריבית אפסית וכאשר הבנק מתערב בשווקים בכלים לא קונוונציונאליים, הכלי החזק ביותר של קובעי המדיניות הוא התקשורת שלהם עם השווקים בכלל והצהרות על מידת מעורבותם בשווקים בפרט. דוגמאות מהעולם לא חסרות.

לפני שנתיים, כאשר התשואות על אגרות חוב של איטליה וספרד התקרבו ל-8%, והחשש לפשיטת רגל של אותן מדינות וקריסה של גוש האירו כולו עלה, הבנק המרכזי האירופי (ECB) הצהיר כי הוא "יעשה הכל על מנת לשמור על האירו". הוא יהיה מוכן לקנות אג"חים של ספרד ואיטליה אם הן יזדקקו לחילוץ. מרגע שהבנק המרכזי פירסם את עמדתו, התשואות על האג"חים של מדינות אלה ירדו, מבלי שהבנק הוציא ולו סנט אחד לרכוש אגרת חוב. האמון שרוכש השוק להצהרות של הבנק המרכזי הספיקו.

באמצע 2013 הודיע יו"ר הפד היוצא, בן ברננקי, כי הבנק המרכזי האמריקני יתחיל לצמצם את ההרחבה הכמותית לקראת סיומה המוחלט, באמצע 2014. השווקים נבהלו ותשואות האג"ח קפצו בחדות. ברננקי הבין את טעותו בתקשורת עם השווקים, ומאז הוא משחרר לא מעט הצהרות מרגיעות, בהן הוא מדגיש כי תהליך צמצום ההרחבה הכמותית קשור באופן ישיר למידת ההתאוששות של הכלכלה האמריקנית - הצהרות אשר הרגיעו, כמובן, את השווקים.

לחוסר האמון של השוק בבנק המרכזי יש כמובן מחיר. בשבועיים האחרונים נפרץ המחסום הפסיכולוגי של שער החילופין, 3.5 שקלים לדולר, כלפי מטה. יתרה מכך, המחסום נפרץ דווקא בתקופת החגים הנוצריים, כאשר מרבית השווקים בעולם המערבי אינם פועלים. המשמעות היא שמשקיעים מקומיים, לא רק זרים, שמבינים את ההתנהגות של בנק ישראל ככזו שאין לו כוונה לנקוט באמצעים יוצאי דופן על מנת להחליש את השקל.

מה בנק ישראל צריך לעשות?

ראשית, עליו להדגיש עד כמה נושא שער החליפין מהותי מבחינתו. כאשר הבנק מוציא תחזית לפיה הריביות רק הולכות לעלות, הדבר לא ממש מסייע, שכן העלאות ריבית בזמן שסביבת הריביות בעולם נותרת נמוכה מייצרת ציפיות להתחזקות השקל. במידה ואכן כך, וזהו ככל הנראה המצב, כל שלוש הפחתות הריבית האחרונות נבעו מהתחזקות השקל בלבד - בבנק ישראל צריכים להבהיר לשווקים כי הם יעשו כל מה שצריך על מנת להחליש את המטבע המקומי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    להדפיס מחר 10 מיליארד שקל , כמו שארה"ב עושה ? (ל"ת)
    יש דרך יותר פשוטה 05/01/2014 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כל הבכיינים הם משקיעים שנתקעו עם ה-$!!! (ל"ת)
    תלמדו להקיע יותר טוב 05/01/2014 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שבוע טוב ומבורך 05/01/2014 10:31
    הגב לתגובה זו
    צריך להוריד את הריבית בארץ ל0 אחוז ושיפסיקו הספקולנטים להרוס את היצוא משק בריא =דולר מעל 4 שקל לפחות!!!!!!!
  • 4.
    לאורי מפסגות 05/01/2014 10:30
    הגב לתגובה זו
    אולי החשבון בנק שלה גורם לה לחייך?
  • 3.
    איל 05/01/2014 10:27
    הגב לתגובה זו
    צריך לה]פסיק להתעסק על השקל-דולר...
  • 2.
    צודק1000% (ל"ת)
    ירון 05/01/2014 10:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בחירתו של ביבי 05/01/2014 10:21
    הגב לתגובה זו
    אם צריך לתת עצות לפלוג אז אנחנו בצרה צרורה העיקר הפמיניסטיות רצו אותה וביבי נכנע כולנו נשלם על הפופוליזים הנאלח הזה
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.