אשטרום והראל בעסקה משותפת: קונות בניין בגרמניה בכ-300 מיליון שקל

השותפות בין אשטרום להראל רכשה בניין משרדים בדיסלדורף עם חוזי שכירות עד ל-2020, המספקים תשואה שנתית של 7.5%
ידידיה אפק | (1)

אשטרום נכסים וקבוצת הראל השקעות הכריזו היום על עסקת נדל"ן משותפת נוספת בגרמניה. היום מדווחות שתי החברות, כי השותפות בה כל אחת מהן מחזיקה ב-45% מהזכויות, חתמה על הסכם לרכישת מבנה משרדים בתמורה כוללת המסתכמת בכ-298 מיליון שקל (כ-62 מיליון אירו) + עלויות עסקה. הנכס הנרכש ממוקם בעיר דיסלדורף, הנחשבת לאחד ממרכזי העסקים החשובים בגרמניה. סך השטח הבנוי של הנכס הנרכש מסתכם בכ-27 אלף מ"ר, והוא מורכב ממבנה משרדים ו-440 חניות. כיום מושכרים כ-90% משטחי הנכס לבנק HSBC לתקופת שכירות של כ-7 שנים, שתסתיים בסוף חודש דצמבר 2020, וזאת תמורת דמי שכירות שנתיים בסך של כ-20.2 מיליון שקל (כ-4.18 מיליון אירו). יתרת השטחים, כ-10% מסך שטחי הנכס, מושכרת לשני דיירים נוספים לתקופת שכירות שתסתיים בחודש מרץ 2022, ובתמורה לדמי שכירות שנתיים בסך של כ-2.2 מיליון שקל (כ-455 אלף אירו). בסך הכל דמי השכירות שמניב הנכס הנרכש מסתכמים בכ-22.4 מיליון שקל (כ-4.63 מיליון אירו) והם משקפים תשואה של כ-7.5% על מחיר הנכס. לצורך העסקה, השותפות בין אשטרום והראל תעמיד הון עצמי של כ-106 מיליון שקל (כ-22 מיליון אירו), כאשר כל חברה תעמיד הון בסך של כ-48 מיליון שקל (כ-9.9 מיליון אירו). יתרת העסקה, בסך של כ-43.4 מיליון אירו, תמומן באמצעות הלוואה בנקאית ללא זכות חזרה ללווה (Non-recourse), שתישא ריבית קבועה בשיעור שנתי של כ-3.2% לתקופה של 7 שנים. במונחים ריאליים, מדובר בתשואה של כ-4.2% בשנה. מנכ"ל אשטרום נכסים, מוטי סלע, אמר בתגובה לעסקה כי "אשטרום נכסים ממקדת את פעילותה בישראל ובשוק הגרמני, בו היא פעילה מזה מספר שנים, ורואה בו שוק בריא וצומח, המאפשר להרחיב בהדרגה את פעילותה בו ולפתח בהדרגה פורטפוליו נכסים איכותי המבטיח לחברה תזרים מזומנים יציב לטווח ארוך. כמו כן, פער הריבית המשמעותי בין התשואה שמניב הנכס בעיסקה הנוכחית לבין הריבית המשמשת למימונו, מבטיחה לנו כרוכשים תשואה נאה על ההשקעה במהלך השנים הקרובות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כסף מייצר כסף. רק אצל נוחי כסף מייצר דיבידנדים. (ל"ת)
    המן 15/12/2013 22:41
    הגב לתגובה זו
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס 1.73%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

רן עוז מנכל ישראכרט
צילום: תמי בר שי
דוחות

ישראכרט: תיק האשראי צמח-12%; הפסד של 150 מיליון משומות עבר - מה המכפיל שלה?

הדוחות הראשונים תחת שליטת קבוצת דלק ולאחר חלוקת דיבידנד מיוחד של 1.25 מיליארד שקל: ישראכרט צמחה ב-12% בתיק האשראי ל-10.9 מיליארד שקל, מציגה ירידה בהוצאות הפסדי אשראי ל-39 מיליון שקל ועלייה של 7% בהכנסות ל-859 מיליון שקל; רושמת הפסד חשבונאי של 150 מיליון שקל בעקבות שומות עבר - בנטרול הרווח עומד על 88 מיליון שקל, עליה של 29% מהרבעון המקביל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ישראכרט רן עוז

ישראכרט מסכמת את הרבעון עם שיא של כ-10.9 מיליארד שקל בתיק האשראי, גידול של כ-12% מתחילת השנה, ירידה בהוצאות בגין הפסדי אשראי ועלייה בהכנסות מכל מגזרי הפעילות. במקביל, היא רושמת פגיעה משמעותית ברווחיות כתוצאה מהוצאות חד-פעמיות שקשורות לשומות מע"מ משנת 2012 והסכמי מס הכנסה לשנים 2020-2022. אלה הובילו לכך שבדוחות הראשונים תחת שליטת קבוצת דלק שנכנסה לשליטה של 40% ביולי האחרון ישראכרט מציגה הפסד חשבונאי חריג של כ-150 מיליון שקל.

מניית חברת האשראי ירדה כ-4.3% בחודש האחרון, אבל רושמת עלייה של כ-15% מתחילת השנה ושל 45% ב-12 החודשים האחרונים, אם ננטרל את השפעת השומות החד-פעמיות ונתבסס על רווח רבעוני של 88 מיליון שקל, לעומת 68 מיליון שקל ברבעון הקודם ונניח קצב שנתי ממוצע של כ-75 מיליון שקל לרבעון, ישראכרט נסחרת כיום במכפיל של כ-14.

עיקרי התוצאות

הכנסות החברה ברבעון עלו ב-7% ל-859 מיליון שקל, לעומת 802 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי צמחו ב-8% ל-606 מיליון שקל, והכנסות הריבית נטו מתיק האשראי עלו ב-3% ל-244 מיליון שקל. מחזור העסקאות בכרטיסים המונפקים על ידי החברה עלה ב-4.7% ל-61.2 מיליארד שקל.

הוצאות בגין הפסדי אשראי ירדו ב-49% ל-39 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מקיטון במחיקות נטו ובהפרשה הקבוצתית. הרווח הנקי מפעילות שוטפת, בנטרול חד־פעמיות, עלה ב-29% ל-88 מיליון שקל לעומת 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, וב-60% לעומת הרבעון הקודם. תשואת הרווח הנקי בנטרול חד־פעמיות על ההון הממוצע הגיעה ל-11.1% לעומת 8.9% בשנה שעברה.

בנוסף, ישראכרט רשמה הוצאה של כ-290 מיליון שקל (223 מיליון שקל נטו ממס) בגין שומות מע"מ משנת 2012, והוצאה נוספת של כ-15 מיליון שקל מהסכם שומות מס הכנסה. ההפסד המדווח ברבעון הסתכם ב-150 מיליון שקל, לעומת רווח של 7 מיליון שקל ברבעון הראשון.