תביעה: אישה פברקה את הכנסתה ודרשה מבעלה המובטל מזונות מנופחים
אשה טענה שנמצאת על סף רעב והתמוטטות כלכלית, אך רכשה לאחרונה רכב יוקרה ומוציאה על עצמה בכל חודש כ-20 אלף שקלים, כך טוען גבר הנמצא בסכסוך גירושים עם אשתו לשעבר.
אישה מישוב במרכז הארץ, המנהלת עסק ממכר לפריטי אופנה יוקרתיים, השייך לשני בני הזוג, פנתה בבקשה לביהמ"ש שיורה לפרודה כי יתמוך בה כספית.
זאת בנוסף לכך שכל רווחי העסק נכנסים לכיסה.
האישה טענה שבעלה עובד בתפקיד בכיר באחד מהתאגידים הידועים במשק, הרגיל אותה ואת ילדיהם לרמת חיים גבוהה מאד וכעת הפקיר אותם לרעב ולעוני.
לדברי עו"ד ליאן קהת, המייצגת את הבעל - האישה משקרת, ולחיזוק דבריה, הביאה ראיות לכך שאשתו נופשת בחו"ל, רוכשת פריטי אופנה יקרים, רכשה לאחרונה רכב יוקרה ומוציאה על עצמה בכל חודש כ-20 אלף שקל, בעוד היא מציגה בפני בית המשפט הכנסות מינימליות.
רק לאחר ארבע שנות דיונים, ולאחר חקירתו של רוה"ח המטפל בעסק המשותף מטעם האישה ולאחר שאף התמנה רואה חשבון ניטרלי מטעם בית המשפט, ביקשה פרקליטתה של האישה להפסיק את הדיון.
בימים אלה אמור ביהמ"ש למשפחה בכפר סבא לפסוק את גובה המזונות הזמניים שיושת על הגבר, הכוללים בתוכם את מזונות הילדים והוצאותיהם, וכן להחליט אם אלה ישולמו לאם רטרואקטיבית.
- האם מענקי המילואים נכנסים לחישוב מזונות?
- האב מרוויח הרבה, האם מעט - איך מתחלקים המזונות ביניהם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי עו"ד קהת, "חוסר אמינותה של האישה והתעקשותה לגרור את ביהמ"ש לדיונים ארוכים, באמצעות הצהרות הון כוזבות, עלולות לעמוד לה לרועץ".
בתביעתה המקורית טענת האישה כי הגבר עובד כמנהל שיווק באחד התאגידים הגדולים במשק ומשתכר בין 19 אלף ל-25 אלף שקל ברוטו בחודש, זאת, בעוד שהיא מרוויחה שכר מינימום מהעסק שבבעלותה.
עוד טענה האישה כי לאחר פרידת בני הזוג היא נאלצה להשתמש בכספי חיסכון, ללוות כספים רבים מבני משפחתה, ועל כן דרשה מזונות זמניים בסכום העולה על 12,000 שקל בחודש.
הבעל טען מנגד שהשתכר עד לאחרונה 13 אלף שקל בחודש, ולאחרונה פוטר מעבודתו, וספק אם ישיג עבודה בעלת שכר דומה בקרוב.
עו"ד קהת הביאה ראיות לכך שהאישה מנהלת חיים ברמת העשירון העליון, ובין השאר היא רכשה לעצמה לא מזמן רכב חדש בעלות כ-100 אלף שקל, היא יוצאת לעתים קרובות לנופש בארץ ובחו"ל.
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- המחוזי: לא היה ניגוד עניינים במשרד עמית פולק מטלון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
מעבר לכך, טענה עו"ד קהת, שבני הזוג מגדלים במשותף את הילדים (משמורת משותפת) ועל כן הוא נושא בכל הוצאות הילדים, בניגוד למה שטענה האישה.
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
