הסתערות: בשבוע החולף הזרים הציבור עוד 230 מיליון שקל לקרנות מנייתיות
הציבור ממשיך להגדיל את החשיפה למניות באחד העם. אחרי שבחודש אוקטובר גייסו הקרנות המנייתיות 980 מיליון שקל ורשמו שיא של עשור, גם שבוע המסחר הראשון של חודש נובמבר מצביע על המשך המגמה. כך, גייסו הקרנות המנייתיות הישראליות כ-150 מיליון שקל לעומת 80 מיליון שקל שגייסו קרנות מניות חו"ל ובסה"כ 230 מיליון שקל. המשמעות ברורה: הציבור ממשיך להאמין בגל העליות בשוק המקומי - קצב הגיוסים השבוע הכפיל את עצמו לעומת קצב הגיוסים בשבוע הקודם.
המספרים בינתיים בהחלט תומכים בהסטת הכספים לאפיק המנייתי. מדד המעו"ף זינק במהלך השבוע האחרון ב-1.73% ומדד ת"א 100 טיפס ב-2.1%. לעומתם אגב, עלה מדד ה-s&p 500 רק ב-0.5%.
גם בקרנות האג"ח הכללי נמשכים הגיוסים ביתר שאת ובשבוע החולף נכנסו לקרנות האלה כ-720 מיליון שקל - עליה של 10% לעומת השבוע הקודם. בקרנות האג"ח הקונצרניות נרשמה התעוררות גם כן לאחר שקצב הגיוסים הוכפל ועמד על 90 מיליון שקל. בסה"כ גייסו הקרנות המסורתיות (בניטרול הקרנות הכספיות) כ-1.2 מיליארד שקל.
הציבור אומנם האט את קצב הפידיונות מהקרנות הכספיות ב-40% לעומת השבוע הקודם, אבל עדיין נרשמו פידיונות של 240 מיליון שקל - וזהו חיזוק נוסף למגמה שמצביעה על כך שהציבור מקטין החשיפה לאפיק הסולידי ורוצה לנצל את המומנטום בשוק המניות.
- 1.המניות בקושי עולות לאן זורם הכסף? (ל"ת)הכסף? 10/11/2013 13:31הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
