סגירת פערים: תשואת ה'שחרים' זינקה אל מעל 4%, "וזה עדיין לא הגיע לאג"ח הקונצרני - רצוי לתת על זה את הדעת"

הטריגר לירידות: הטלטלה בשוק האג"ח האמריקני שמזניק את התשואות מחשש לנסיגת הפד'. "תהיה פגיעה בתשואות קרנות הפנסיה והגמל
יעל גרונטמן | (2)

מדדי המניות המובילים בבורסה של ת"א לא זזו כמעט בכל אחד מהימים האחרונים בתקופה האחרונה. אך בשוק האג"ח, שמרכז את הכסף המוסדי הגדול באמת מתחוללת דרמה של ממש, שמושפעת מדרמה גדולה בהרבה, בוודאי מבחינת ההיקף הכספי, שמתחוללת בתקופה האחרונה בשוק האג"ח הממשלתי בארה"ב, על רקע הציפיות לשינוי מדיניות התמריצים של הפד'.

התשואה (ברוטו) על האג"ח הממשלתי ל-10 שנים בישראל (המכונה גם 'שחר') זינקה היום לראשונה מאז חודש מארס אל מעל לרמה של 4% (נסגרה ברמה של 4.03%), בזמן שמחירה נפל בשיעור חד למדי של 0.33% ל-103.4 אגורות. בעצם ב-10 הימים האחרונים זינקה התשואה על אג"ח זו מרמה של 3.72%. באמצע חודש מאי האחרון נסחרו אג"ח אלו בתשואת שפל של 3.47%. כך שלמעשה תוך שלושה חודשים זינקה התשואה הנגזרת ממחירי האג"ח ביותר מ-0.5%, בזמן שהמחיר נפל מרמה של 107 לרמה של 103.46, נפילה חדה בעבור המשקיעים הסולידיים שמסתכמת בכ-3.3%.

כאמור הטריגר המרכזי לזינוק בתשואת האג"חים מקורה בארה"ב, שם מזנקת היום בפתיחת המסחר בוול סטריט התשואה על האג"ח הממשלתי ל-10 שנים לרמה של 2.9%.

הציפיות של המשקיעים הן כי ברננקי יתחיל לסגת מתוכנית ה-QE3 שבמסגרתה הוא מזרים כבר זמן רב מדי חודש לשוק סך של 85 מיליארד דולר, שבהם הוא רוכש אגרות חוב ממשלתיות ותומך בנזילות בשוק ההון.

גושפנקא להתקרבותם של הימים בהם הפד' יחל בנסיגה ממדיניות תומכת זו התקבלה אתמול בשוק עם פרסומם של הפרוטוקולים מישיבתה האחרונה של ועידת השוק הפתוח, לפיהם אין אמנם מועד ברור לנסיגה, אבל חברי הפד' מצפים המהלך יקרה עד סוף השנה ויסתיים בשנת 2014. הדברים האלה רק מחזקים את מה שממנו חששו המשקיעים וגורמים למשקיעים לברוח כרגע משוק האג"ח, מה שמקפיץ את התשואות.

דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח בלאומי שוקי הון, אמר בשיחה עם Bizportal כי "מאז אמצע מאי יש מגמה של עליית תשואות בכל העולם, בישראל אגב הרבה פחות מבארה"ב. בעוד שאצלנו התשואות עלו מ-3.5% ל-4%, בארה"ב זינקו התשואות מ-1.6% ל-2.9%. המגמה העולמית היא הדומיננטית מבחינת ההשפעה על השוק המקומי וזאת על רקע החשש כי אנו נמצאים בסוף תקופת ההרחבות המוניטריות".

"אין ספק שהאפקט המצטבר של ירידות המחירים האלו בשוק האג"ח הממשלתי פוגע בתשואות של קרנות הפנסיה וקופות הגמל, שעד לתקופה האחרונה הניבו תשואות מאוד יפות".

"לדעתי הפאניקה היא קצת מוגזמת. אני מניח שהריבית בארץ לא הולכת לעלות בתקופה הקרובה ולמעשה עד סוף השנה לא בלתי נמנע שנראה הורדת ריבית נוספת. נראה כי בתקופה האחרונה גם המשקיעים הזרים ממשים את החזקותיהם בשוק האג"ח הממשלתי, יציאה שגורמת גם להתחזקותו של הדולר כנגד השקל".

קיראו עוד ב"אג"ח"

רזניק מציין כי "הירידות שמתרחשות כרגע בשוק האג"ח הממשלתי עדיין לא הגיעו לשוק האג"ח הקונצרני כמעט, אבל צריך לתת על זה את הדעת, במיוחד במידה ונתחיל לראות יציאה של כספים מקרנות הנאמנות, שרשמו בשנה האחרונה צבירות משמעותיות".

כתבה נוספת בנושא זה:

טור של מיכה צ'רניאק: סכנה - הפסדים: "תיזהרו מאיגרות החוב הממשלתיות - בארץ השוק הזה מווסת"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה ראשל"צ 24/08/2013 22:33
    הגב לתגובה זו
    אין היום שום אלטרנטיבה סולידית במיוחד שהשווקים די יציבים זה הזמן להכנס ולהרוויח בסולידיול כמה אחוזים נאים זה כבר קרה מספר פעמים השנה
  • 1.
    אורי 22/08/2013 18:27
    הגב לתגובה זו
    עדיין השחרים פה בקושי ירדו לעומת ירידות השערים החדות באג"ח הארוכות בארה"ב. זו רק התתחלה!
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.