4 "קנסות מדינה" בתהליך נטילת המשכנתא - וזה לא כסף קטן

משכנתא ממוצעת זה 587 אלף שקל, אבל בצדדים המדינה נכנסת. שי שמש מהלמן אלדובי עם דרכים יצירתיות לבוא לקראת רוכשי הדירות
שי שמש | (12)

כשזוג צעיר (או מבוגר) פונה לקבלת משכנתא, הוא רואה לנגד עיניו הלוואה ארוכת טווח ונושאת ריבית בהתאם למצבו הכלכלי ולכוח המיקוח שלו. בדרך כלל נהוג לעסוק בגובה ההחזר החודשי, במסלולים ובטווח המשכנתא, אבל זה לא נגמר שם.

מכירת משכנתאות בישראל היא עסק מאוד משתלם, בין היתר מכיוון שהמנהג המקומי הוא לגלגל אל הלקוח את כל העלויות הקשורות למשכנתא, גם אם אינן קשורות לאבטחת זכויותיו. בחגיגת החיובים משתתף גם משרד המשפטים, שגובה עמלות גבוהות עבור פעולות שהקשר בינן לבין העמל שהוא משקיע בביצוען אינו ממשי. למעשה, הן מהוות מס ממשלתי נוסף על רוכשי הדירות - עוד נדבך במחזה האבסורד לפיו הממשלה מדברת על מחויבותה להורדת מחירי הנדל"ן הגבוהים, ויחד עם זאת גורפת מיסים מן הרוכשים באינספור דרכים יצירתיות.

לפי נתוני משרד השיכון לרבעון הראשון של 2013, גובה משכנתא ממוצעת עומד על 587 אלף ש'. מספר נוטלי המשכנתאות השנתי נע סביב 50 אלף. המערכת המשומנת שמצליחה להוציא מכל לווה עוד סך של מספר אלפי שקלים בתהליך ההלוואה, יוצרת שוק שנתי של מאות מיליוני שקלים שממנו נהנית, בין השאר, גם המדינה.

ואלה שמות תחנות שאיבת הכספים בתהליך המשכנתא:

משרד רשם המשכונות במשרד המשפטים - אצל הרשם מבוצע משכון של הנכס לטובת הבנק. התהליך לוקח 5 דקות וזוג רוכשים צפוי להיפרד מסך של 252 שקלים תמורת הזכות למשכן את זכויותיו בנכס המיועד לטובת הבנק.

רישום בטאבו - שוב משרד המשפטים. לטאבו מגיעים מספר פעמים. בתחילה רושמים הערת אזהרה לטובת הקונה, בהמשך רושמים הערת אזהרה לטובת הבנק ובסוף רושמים את הנכס על שם הקונה. כל רישום שכזה עולה 156 שקלים . הבנק דורש מהלקוח להציג הוכחה רשמית לרישום האזהרה על שמו באמצעות נסח טאבו עבורו משלמים 71 שקלים נוספים. סה"כ: 539 שקלים . אם לא נדרשתם לפעולות נוספות.

נוטריון - הליך נטילת המשכנתא מחייב חתימה על ייפוי כח מול נוטריון, בעלות של 256 שקלים . ייפוי הכח נועד להבטיח כי הבנק יוכל לבצע שינויים ברישום הנכס, במידה והרוכש לא העביר את הדירה על שמו, או לחילופין, לבצע רישום לטובת הבנק במקרה והלווה לא עומד בהתחייבויותיו. אלא מה? ייפוי כח יכול להיחתם בפני כל עורך דין, אבל אתם יודעים איך זה, הארנק של הלקוח כבר פתוח, אז למה לא לדרוש ממנו לממן נוטריון?

שמאות - השמאות היא האמצעי של הבנק לוודא שהנכס שווה מה ששולם עבורו. השמאות שמרנית בעיקרה - כשמדובר בדירות מגורים, ברוב המכריע של המקרים, הערכת השמאי לא תחדש הרבה ותנקוב בסכום הרכישה כשווי המוערך של הדירה. הנ"ל מסוכם בדו"ח סטנדרטי שמבוסס על מסמך טאבו שנקרא נסח מרוכז בבית משותף בעלות של 124 שקלים . עלות השמאות לדירה בשווי 1.5 מיליון ש' תסתכם ב- 650 שקלים נוספים.

בקיצור - להתחיל לתקן

אם הממשלה והרגולטורים באמת רוצים להתחיל לתקן את שוק הנדל"ן, הנה להם הזדמנות פז להוכיח שיש אמת בכוונותיהם להקל על רוכשי הדירות ועל הזוגות הצעירים. על משרד המשפטים להתאים את העמלות המופקעות שהוא גובה למציאות המודרנית אשר מחשבים פולטים בה אישורים בלחיצת כפתור.

מעבר לכך, אם הממשלה באמת רוצה להקל על רוכשי דירה ראשונה, זה בדיוק המקום לפטור אותם מתשלום אגרות משרד המשפטים שמסתכמות בסכום המתקרב ל- 1,000 שקלים בכל עסקת מכר. אולי ביחס לדירה מדובר בכסף קטן, אבל בפועל הרי מדובר במס נוסף של המדינה על רוכשי הנדל"ן.

במהלך המחאה החברתית בלטה מחאת הקוטג' בה הפגין הציבור את כעסו על התנהלותן של מחלבות תנובה. במקרה של שוק הנדל"ן מדובר במחלבות גדולות ויעילות לא פחות, שמצליחות לנער מרוכשי הדירות והזוגות הצעירים גם את הכסף הפנוי שנותר בידם לאחר שרכשו נדל"ן באחד השווקים היקרים בעולם. התיקון צריך להתחיל כאן.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    קליפ 09/07/2013 20:44
    הגב לתגובה זו
    כתבה עניינית ומועילה. בפועל פקידוני האוצר החמדנים ורודפי הבצע יעלו עוד מיסים
  • 10.
    אורי אלדובי - תסתפר! ויפה שעה אחת קודם! (ל"ת)
    הגנרל אל סיסי 09/07/2013 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    קבלן,בנק,ממשל,אוצר= דמגוגיה הרצת פראייר=תזהרו=מיתון קשה (ל"ת)
    נדלן=בלוף לפראייר 09/07/2013 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אין עורך פה ? מה זה השטויות האלו :-) (ל"ת)
    אנונימי 09/07/2013 16:44
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הכסף נמצא בפרטים הקטנים... הכל ביחד מסתכם לאלפי שקלים. (ל"ת)
    רמי 09/07/2013 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בא 09/07/2013 11:35
    הגב לתגובה זו
    השאלה הקלה בעולם ,מי יותר יפה ,יאיר או שלי .
  • עוד שאלה קלה מאוד ,מי חכם יותר ביבי או יאיר . (ל"ת)
    בא 09/07/2013 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כתבה חובה לקריאה לזוגות הצעירים (ל"ת)
    xxxxx 09/07/2013 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ושוב בדיחה , יאיר לפיד . (ל"ת)
    בא 09/07/2013 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רועי 09/07/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    בפועל המון כסף ציבורי נזרק לפח או לחשבונות הפוליטיקאים שלא עושים כלום מלבד לחיות על חשבון משלם המיסים מדינה עם ממשלה קטנה תחסוך לתושבים מליארדי שקלים המשמעות אלפי שקלים בשנה לכל אחד ואחד מאיתני נבחרי הציבור חושבים שמותר להם לחיות חיים פזרניים על חשבוננו פשוט חוצפה איפה הכסף שאלת יאיר??? הוא בממשלה שאתה חבר בה ואצל הטייקונים לא רחוק היום שגם פה יהיה תחקיר בהחלט יש לנו מה ללמוד משכנינו
  • 2.
    נו באמת זה מגוחך כל מה שצויין פה (ל"ת)
    אנונימי 09/07/2013 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה כלום וחסר משמעות. המדינה צריכה לוותר במיסים הכבדים. (ל"ת)
    המדינה מספסרת וממסה 09/07/2013 10:42
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).