ג'ינה כהן: "בעניין יצוא הגז ישראל חייבת להפסיק להיות כמו בת יענה - זו טעות"

סוגיית ייצוא הגז הטבעי ממשיכה להתקרב לנקודת הכרעה, גם עם אותה נקודה מתעכבת לפי שעה. סילבן שלום, שר האנרגיה, אמור להגיש את המלצתו לממשלה בדבר שיעור הגז המיועד לייצוא ומשקיעי הגז-נפט עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות, בעיקר משקיעי רציו יהש, אבנר יהש ודלק קידוחים יהש.

השבוע דווח בתקשורת כי שר האנרגיה סילבן שלום מתכוון לדחות במספר שבועות את הדיון בנושא ייצוא הגז הטבעי בממשלה. במקביל, ביום רביעי האחרון נערך דיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת, במסגרתו נחלקו הדעות, כאשר השר להגנת הסביבה עמיר פרץ ציין כי לדעתו יש לשמור על 600 BCM של גז טבעי לשוק המקומי מתוך עתודות גז של 920 BCM. לידיעה המלאה

כדי לבחון את אותה סוגייה רותחת בשוק האנרגיה המקומי, Bizportal שוחח עם ג'ינה כהן. כהן היא יועצת לחברות בתחום הגז הטבעי, מלמדת בטכניון, ועובדת במקביל עם חברות גז ונפט מקומיות וזרות. כהן סבורה כי ישראל חייבת לדעת איך להביא את הגז הטבעי לכדי מיצוי מקסימלי, והדבר תלוי בארבעה רובדים - הביטחון באספקת הגז, הסביבה, הנושא הכספי והמצב הגיאופוליטי בישראל. לדבריה, "בד"כ כשרובד אחד עולה, רובדים אחרים יורדים".

כהן, שעבדה בסניף בריטיש גז בישראל מ-1998 ועד ל-2005, מציינת כי "עולם האנרגיה הוא קטן. ישראל צריכה להפסיק להתחפר פנימה כמו בת יענה. אם נסתכל החוצה נגדיל את אספקת הגז, את הכסף ואת מספר החברות הזרות עימן נוכל להגיע לשיתוף פעולה אנרגטי כמו וודסייד, בריטיש גז ואדיסון".

לדבריה, ישראל נדרשת לייצר ביטחון באספקת הגז, זאת באמצעות פיתוח מאגרים קטנים כמו "שמשון" ו"דלית", ובמקביל לקנות גז במידת הצורך ממאגר "עזה מרין" שליד חופי עזה. בשונה מצינור הגז המצרי היבשתי, שסבל מניתוקים באספקה לאורך הזמן, מאגר "עזה מרין" בהיקף של 30 BCM צפוי להיות מחובר באמצעות צינור תת ימי ישירות אל חופי אשקלון. כהן סבורה גם כי יש לחבר צינור LNG אל חופי קפריסין, ובמקביל למכור את הגז ממאגר "לוויתן" לייצוא. כהן סבורה כי ישראל לפתוח עצמה אל עולם האנרגיה. לדבריה, "רק כך ניתן יהיה לוודא שקיים שוק ושניתן לפתח את מאגרי הגז, ולמשוך משקיעים זרים שירצו להשקיע בקידוחי גז ונפט בישראל", אומרת כהן, "ישראל יכולה ליצור במקביל קשרי מסחר עם מדינות אחרות. כך היה עם רוה"מ היפני, שביקש לייבא כמות נוספת של נפט מסעודיה, והסעודים ביקשו בתמורה טכנולוגיה חדשה של הפעלת כור גרעיני, זאת רק בגלל שהם ביקשו להבטיח לעצמם ביטחון אנרגטי".

"כהן על צמח: "המסקנות משקללות את מכלול הפרמטרים"

הפרוטוקולים של ועדת צמח נחשפו במהלך השבוע החולף, ובמסגרתם ניתן היה להיווכח בחילוקי הדעות שנרשמו בין נציגי משרד האוצר, שתמכו בייצוא גז בהיקף של 600 BCM, לבין נציגי משרד איכות הסביבה שתמכו בהיקף יצוא נמוך יותר. בסופו של יום ועדת צמח החליטה לייצא עד 500 BCM, כ-53% מסך עתודות הגז של ישראל. כשאני שואל אותה את דעתה לגבי הפרוטוקולים, היא מסרבת להתייחס לגופם של דברים, אך מציינת כי "התקשורת והציבור נוטים להתייחס ולהתמקד באמירות השונות מצד חברי הוועדה, בין אם טפלות ובין אם לאו, ופחות בנושאים החשובים הנוגעים לסוגיית ייצוא הגז מישראל". באשר להמלצות ועדת צמח, לפיהם על ישראל לייצא 500 BCM גז טבעי, כדעתה של ד"ר עדית סולברג מאוניברסיטת אריאל לפני כשבועיים, כהן סבורה כי "המספר הזה הינו הגיוני ומבוסס על הידע שמשקלל את מכלול הפרמטרים הגיאופוליטיים והכלכליים. אני סבורה שועדת צמח בדקה את שוק הגז הטבעי ואת הכמויות הדרושות לבניית תשתיות ייצוא. ככל שאתה מייצא יותר, כך מחיר הגז פר LNG Train (בערך כ-7 BCM, ח' ד') יורד ויש לישראל יותר סיכוי להתחרות בשוק הגז הטבעי בעולם".

עוד הוסיפה כהן כי "במקביל צריך לשאוף למכור את הגז במחיר מספיק גבוה, אחרת החברות הזרות יבקשו לקדוח במדינות אחרות ולא בישראל לאור היעדר כדאיות כלכלית. אותן חברות מסתכלות בראייה גלובלית, ומבקשות למקסם את הערך הנוכחי שלהן, ולכן יש למצוא את האיזון בין מחיר נמוך שיאפשר תחרותיות בשוק לבין משיכת חברות זרות להשקיע בישראל".