בנק ישראל מזהיר: "הגירעון יקפוץ השנה ל-4.9% אם לא יקוצצו הוצאות ויעלו מס"
מצבה הכלכלי של ישראל איתן? בנק ישראל פירסם היום כי הגירעון התקציבי בשנת 2012 הסתכם ב-4.2% תוצר, כ-2% תוצר מעל תקרת הגירעון שנקבעה בעת אישור התקציב בסוף 2010 וכאחוז תוצר יותר מהגירעון ב-2011.
בבנק ישראל מציינים כי מרבית החריגה מיעד הגירעון נובעת מכך שההכנסות ממסים היו נמוכות בכ-14 מיליארד שקל מהתחזית בעת אישור התקציב. היתרה משקפת רמה נמוכה מהחזוי של ההכנסות שאינן ממסים, זו השנה השניה ברציפות, והוצאות גבוהות מהתקציב המקורי, שהתאפשרו באמצעות העברת עודפים מתקציב השנה הקודמת.
בחינה באמצעות מודל המס של חטיבת המחקר של בנק ישראל מעלה כי רובו של הפער בין ההכנסות ממסים בפועל לתחזית התקציב נובע מגידול נמוך מהצפוי של שני משתנים מקרו-כלכליים: השכר ומכירות דירות חדשות. כרבע מהסטייה ניתן לייחוס, על פי המודל, לתחזית אופטימית מדי גם על בסיס המידע שהיה זמין בעת אישור התקציב לפני שנתיים.
השכר ירד בשיעור גדול מהצפוי
בבנק ישראל מציינים כי בשני העשורים האחרונים התקיים קשר יציב למדיי בין השכר לתוצר, אך ב-2009 ובתחילת 2010 ירד השכר בשיעור גדול יותר מהצפוי על פי הקשר שלו עם התוצר. תחזית התקציב לשנים 2011-2012 הייתה עקבית עם ההערכה כי התוצר לא יחזור לרמה הנגזרת מקשר זה, אך כי הגידול בפער ייעצר. בפועל הפער המשיך לגדול ומסביר ירידה של 7 מיליארד שקל בהכנסות בהשוואה לתחזית.
בנוגע לשוק הדיור, טוענים בבנק כי מכירת דירות חדשות היא בסיס מס נוסף על התוצר. בעת אישור התקציב הוערך כי רמת המכירות תישמר, לאור רמת הביקושים הגבוהה ועליות המחירים באותה עת. בפועל המכירות ירדו, מה שמסביר פער של 3 מיליארד שקל מהתחזית.
מרבית הפער זוהה כבר במהלך 2011 והממשלה העלתה בהתאם בסוף 2011 את תחזית הגירעון ל-3.4% תוצר, אך בהינתן שפעלה במסגרת תקציב דו-שנתי לא נעשו באותו שלב התאמות בתקציב כדי להקטין את הגירעון. רק במחצית השניה של 2012, כאשר הגירעון המשיך לגדול, החליטה הממשלה להעלות את שיעורי המס כדי להפחיתו, בעיקר לקראת 2013.
הוצאות הממשלה היו גבוהות מהתקציב המקורי
בנוסף להכנסות הנמוכות מהחזוי, הוצאות הממשלה היו השנה גבוהות מהתקציב המקורי. אם הממשלה לא תבצע התאמות שיקטינו את הגידול בהוצאות כדי שיתאים לתקרת ההוצאות הקבועה בחוק צפוי בשנים הקרובות פער הולך וגדל בין הוצאות הממשלה לתקרה, שכן כמה מתוכניות הממשלה הן רב-שנתיות.
בשנת 2013 מוערך הפער בין סך ההוצאות הכולל את עלותן של התוכניות שאישרה הממשלה לבין תקרת ההוצאות בכ-13 מיליארד שקל, ובשנים 2014 ו-2015 הפער גדול עוד יותר באופן משמעותי. התאמת הגידול בהוצאות הממשלה לתקרה הקבועה בחוק תהיה לפיכך אתגר משמעותי לממשלה בעת הכנת תקציב 2013 ותקציבי השנים שאחריה.
נדרשת העלאה של 6 מיליארד שקל בתקבולי מס
בבנק ישראל מסבירים כי בחינה של תוואי הגירעון ויחס החוב לתוצר הצפויים בשנים הקרובות מעלה כי אם תקטין הממשלה את הגידול בהוצאותיה לתקרה התואמת את כלל ההוצאות ותשמור על שיעורי המס הקבועים בחוק (כולל השינויים שכבר אושרו לשנים הקרובות) הגירעון הצפוי יהיה גבוה מיעדי הגירעון המוגדלים שאימצה הממשלה במהלך 2012 ויחס החוב לתוצר לא ירד עד סוף העשור.
כדי לעמוד ביעד הגירעון ל-2013 תידרש העלאה של תקבולי המסים בכ-6 מיליארדי שקל, שבהתחשב בהשפעת המסים על הפעילות משמעותה הגדלת תקבולי המס בהיקף של כ-7.5 מיליארד שקל. בשנים שאחרי 2013 יידרשו העלאות נוספות. אם הממשלה תגדיל את הוצאותיה בהתאם לעלות התוכניות שאישרה, יגיע הגירעון ב-2013 כמעט ל-5% תוצר וימשיך לעלות גם בשנים הבאות. כתוצאה מכך יתקרב יחס החוב לתוצר ל-100% לקראת סוף העשור, גם בהנחות מקלות לגבי השפעת הגירעון והחוב על שיעורי הריבית והצמיחה.
- 6.בא 13/02/2013 13:34הגב לתגובה זותחשבו איך להקל על האנשים ,להוריד מיסים .
- 5.יובל 13/02/2013 13:00הגב לתגובה זופישר לבלבל לכם את המוח, תשאלו אותי וארת מעבידי, אנו הכלכלה הטובה בעולם, כל העולם לומד את הכלכלה שלנו, העולם עובר כמונו לתקציב דו שנתי, או שלא
- 4.חבל שלא ידעו זאת כשוויתרו על 15 מיליארד מיסים כלואים (ל"ת)כנראה לא שמו לב... 13/02/2013 12:30הגב לתגובה זו
- 3.אנליסט 13/02/2013 12:25הגב לתגובה זורכישת הדולרים עלו לקופת האוצר כ16 מליארד ש"ח עד כה ועולים בכל שנה עוד כמה מליארדים נוספים . לא מובן למה באוצר לא אומרים את האמת שעלויות אלו עשו את הבור הענק . נחמד לדבר על תשלומים לחרדים ועוד דברים פופולריים הבעיה היא שמדובר במאות מליונים ולא בעשרות מליארדים . בנק ישראל גרם וגורם נזק בעשרות מליארדים ואין פוצה פה . עצוב .
- 2.אי 13/02/2013 12:03הגב לתגובה זובוקר טוב התעוררתם איפה הייתם חצי שנה חיכיתם לביבי ידידכם שייבחר אבל פה בישראל היה נחמד לחיות חצי שנה בגן עדן של שוטים אבל אחרי פסח נחטוף חזק ממשלת העשירים שידאגו לקרוע את העניים ולהוריד את מעמד הבינים על הברכיים
- 1.פושעי הרגולציה לדין! 13/02/2013 12:01הגב לתגובה זועודף הרגולציה מוריד את התוצר בין 1% ל2% שנתית. יש לפעול מיידית לצמצום הרגולציה. יש לחקור ולמצות את הדין עם האחראים למחדל עודף הרגולציה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%
הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה?
הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.
דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס. ארן ארן 15.25% מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל. בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).
סאמיט סאמיט -4.78% הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.
טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25% זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ין טכנולוגיות 6.41% דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה
אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.
ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.
ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".
בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- היום שאחרי באפט - מה תעשה ברקשייר עם קופת המזומנים העצומה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.
ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.
