יאיר לפיד, יו"ר 'יש עתיד' שהינה המפלגה השניה בגודלה בכנסת החדשה, נשא היום את נאומו הראשון במליאה. היה זה נאום פתיחה בו חזר לפיד על אותן מנטרות אותן השמיע במהלך קמפיין הבחירות. ובכל זאת הייתה התרגשות בקולו. "אני רוצה להתחיל ולומר שאני עומד כאן היום ביראת כבוד אל מול המשימה הניצבת בפנינו. לפני כמה ימים קמתי פה במליאה ואמרתי "מתחייב אני". אני מתייחס להתחייבות הזו כאל משימת חיים, דווקא מפני שהיא נאמרה בימים לא פשוטים למדינת ישראל. אנחנו בעיצומו של משבר, וככל שנכיר מהר יותר בעוצמתו - ובמהותו - של המשבר הזה נוכל מהר יותר להתחיל את התיקון." לפיד המשיך ואמר כי "זהו משבר כלכלי, אבל הוא לא רק משבר כלכלי. זהו משבר חברתי, אבל הוא לא רק משבר חברתי. זהו משבר פוליטי, אבל הוא לא רק משבר פוליטי. כי לפני כל דבר אחר הדבר שנשבר, הדבר שמוטל לפנינו מפורק לרסיסים, הוא יכולתה של המדינה לפעול כריבון אל מול הקבוצות השונות המרכיבות אותה" בהמשך היה לפיד בוטה יותר, "תקציבי הדיור, החינוך, הרווחה ואפילו הבריאות אינם נקבעים לפי טובת הציבור, אלא לפי מפתח מפלגתי או קואליציוני, בממשלה יש לפחות תריסר משרדים ושרים שאין בהם שום צורך, וכולנו מעמידים פנים שאלה חוקי המשחק ואין ברירה אלא להכנע להם. פורעי חוק בשומרון חודרים לבסיסי צה"ל ומשליכים אבנים על חיילים וקצינים, סמח"ט חטיבת אפרים נפגע מאבן בראשו, וכל מה שהמדינה יודעת לעשות הוא להיות מזועזעת ולגנות את המתפרעים בשפה רפה. בישובים ערבים בצפון ובדרום המשטרה כבר אינה מעיזה להכנס, התושבים מופקרים בפני פשע ואלימות, והמדינה מסתתרת מאחורי טיעונים תקציביים כדי להסביר מדוע היא אינה עושה דבר. זוהי אינה דמוקרטיה, זוהי אנרכיה. זהו שלטון המיעוטים על פני הרוב." "יש בינינו ויכוחים. צריכים להיות בינינו ויכוחים. אולם הבית הזה בעיני אינו מסמל רק את הזכות להתווכח ולטעון, אלא גם את העובדה שלכל ויכוח כזה צריך להיות סוף. הבית הזה אינו יכול לחמוק מחובתו להחליט החלטות שלא כולם יאהבו. הבית הזה אינו יכול להתחמק מאחריותו לערכים הבסיסיים של המדינה: השיוויון בפני החוק, השאיפה לשלום, החובה להעניק חינוך הולם לכל ילד, החלוקה ההוגנת של המשאבים, עיצובו של סדר עדיפויות שלא נקבע בידי הקרבה לצלחת, אלא על פי סל הצרכים האמיתי של החברה הישראלית. "זו תהיה הפרה ברורה של ההתחייבות שנתנו ביום שלישי האחרון אם הכנסת הזו לא תוביל את החזרה למשא ומתן המדיני למרות הידיעה שמדובר בחומר נפץ פוליטי. לא נבחרנו כדי להסתיר בעיות או להתעלם מהן, נבחרנו כדי להתמודד איתן למרות הקשיים הכרוכים בהן. הדיון על השלום הוא אולי הדיון הנוקב ביותר שעלינו לנהל, והוא חודר הישר לבשר החי של המחלוקת הישראלית, אבל הוא לא יכול להתנהל תחת איומי אלימות או קריאה להפרת חוק. כל מי שמעורב במחלוקת הזו צריך לדעת שקולו יישמע, ושזכותו להביע את עמדתו היא עקרון עליון, אבל הוא צריך לדעת גם שאם המדינה תחליט בניגוד לדעתו, יהיה עליו לציית להחלטה אפילו אם היא נוגדת את כל מה שקדוש בעיניו." לנאום המלא - לחץ כאן