הצפיפות זינקה פי 8 מאז קום המדינה; ת"א הכי צפופה - 7,522 נפש בקמ"ר
אוכלוסיית ישראל מנתה בסוף שנת 2011 7,836,600 נפש, גידול של 1.8%, כך עולה מהסקירה הדמוגרפית שפירסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מתוך סך האוכלוסיה מנו היהודים כ-5.9 מיליון איש שהם כ-75.4% ואילו אוכלוסיית הערבים הסתכמה ב-1.61 מיליון איש שהם כ-20.6%. האחרים, שברובם הם עולים ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים במרשם התושבים היוו כ-4% מהאוכלוסיה בארץ ומנו כ-318 אלף איש.
עוד נתונים מעניינים שעולים מסקירת המצב הדמוגרפי בישראל לשנת 2011 מראים כי קבוצת המוצא הגדולה ביותר הינה של הישראלים שנולדו בישראל (39%). בנוסף, בשנת 2011 נולדו כ-166,300 תינוקות וניפטרו כ-40,800 איש. מספר העולים החדשים לארץ הסתכם ב-16,900 עולים חדשים.
נתון בולט נוסף מתייחס למידת הצפיפות בארץ וזו זינקה פי 8 מאז קום המדינה. בעת הקמת המדינה הצפיפות הייתה 43 נפשות לקמ"ר. בשנת 2011 הגיעה הצפיפות ל- 347 נפשות לקילומטר רבוע, זאת בהשוואה לצפיפות של 247 נפש לקמ"ר ב-1990 (לא כולל האוכלוסייה והשטח של אזור יהודה והשומרון).
מחוז תל-אביב היה המחוז בעל הצפיפות הגבוהה ביותר - 7,522 נפש לקמ"ר. צפיפות גבוהה נרשמה גם במחוז ירושלים ובמחוז המרכז, 1,483.7 ו-1,463.8 נפש לקמ"ר, בהתאמה. לעומת זאת, הצפיפות הנמוכה ביותר נרשמה באזורי הפריפריה: 79.1 נפש לקמ"ר במחוז הדרום ו- 291.6 נפש לקמ"ר במחוז הצפון.
עוד מאפיין שעולה מהסקירה הוא כי האוכלוסייה בישראל צעירה יחסית למדינות מערביות אחרות. הדבר מתבטא באחוז גבוה של ילדים בגיל 0-14 (כ-28.2% בישראל לעומת כ-18.5% בממוצע במדינות ה-OECD) ובאחוז נמוך של אוכלוסייה מבוגרת בגילים 65 ומעלה (כ- 10.3% בישראל לעומת כ- 15% בממוצע במדינות ה-OECD). אחת הסיבות העיקריות לכך היא רמת הפריון הגבוהה בישראל.
בבחינת התפלגות ההאוכלוסיה לפי גיל ומין עולה כי בישראל 978 גברים לכל 1,000 נשים. כ- 89% מהגברים בגילאי 24-20 הינם רווקים, לעומת כ-72% מקרב הנשים בגילאים אלו. אחוז הרווקים בגילאי 39-35 בקרב הגברים עומד על כ-16%, ואילו בקרב הנשים על כ-13%. אחוז הפנויים שאינם רווקים מקרב כלל האוכלוסייה עמד 6.4% מהגברים ו-10.7% מהנשים.
התמקדות בענייני לידות ופריון מעלה כי בשנת 2011 נולדו בישראל 166,296 תינוקות, כ-73% מהם נולדו לנשים יהודיות, כ-21% לנשים מוסלמיות, כ-3% לנשים שדתם לא סווגה במשרד הפנים, כ-2% לנשים דרוזיות וכ-1% לנשים נוצריות ערביות.
מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת בחייה (שיעור פריון כולל) בשנת 2011 היה 3.0, גבוה מכל מדינות ה-OECD (ממוצע של 1.7 ילדים לאישה) ואף גבוה מרמת התחלופה (2.1) המאפשרת שמירה על יציבות גודל האוכלוסייה.
רמת הפריון בקרב הנשים המוסלמיות היא הגבוהה ביותר (3.51) ואילו בקרב נשים שדתן לא סווגה במשרד הפנים היא הנמוכה ביותר (1.75). שיעור הפריון בקרב נשים יהודיות -2.98.
מאמצע שנות התשעים שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות נמצא במגמת עלייה מרמה של 2.53 ילדים בשנת 1995 ל-2.98 ילדים בשנת 2011. עיקר העלייה נרשמה בקרב נשים יהודיות ילידות ישראל. לעומת זאת, מאז תחילת שנות האלפיים ניכרת ירידה ברמת הפריון של נשים מוסלמיות מ-4.74 בשנת 2000 ל-3.51 בשנת 2011.
- 1.קייסר 14/01/2013 14:36הגב לתגובה זוהפסקה האחרונה צריכה להיות בכותרת: רואים פה בברור את הבעיה של הרווקות בתל אביב ולא רק את הבעיה של הצפיפות בתל אביב:)
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
